אתגרים במרחבי הפיתוח לעשייה בעולם החברתי

אתגרים במרחבי הפיתוח לעשייה בעולם החברתי

אתגרים במרחבי הפיתוח לעשייה בעולם החברתי

גיליון מספר 9
ספטמבר 2012
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג‘וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, מתכננת ומפתחת שירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ולמען בני משפחותיהם, ותומכת באנשי המקצוע העובדים עמם. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד מצויים בנקודת החיבור שבין פיתוח ללמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש ויצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. הפעם הגיליון שם זרקור על נקודת הממשק המחברת בין נושאי הכתיבה השונים בשדה החברתי: במרחבי הפיתוח השונים, במרחבי העשייה, בבניית שיתופי פעולה ובהערכת תכניות. בתקופה שבה הכמיהה לצדק חברתי בישראל עומדת על סדר היום, כדאי לזכור כי העשייה החברתית עם אוכלוסיות בהדרה ולמענן היא צו השעה. אשלים עושה זאת תוך הבנת האתגרים המורכבים הניצבים מול אנשי מקצוע בעבודה עם אוכלוסיות במצבי סיכון: בנייה וניהול של שיתופי פעולה אפקטיביים עם משרדי הממשלה וארגונים חברתיים למיניהם, הקשבה לקולן של האוכלוסיות שלמענן היא פועלת תוך גילוי רגישות תרבותית ובניית מענים תואמים, פיתוח תכניות ובניית מערכי מחקר והערכה המתאימים לאופי המגוון של התכניות השונות. גיליון זה מבטא את שאיפתנו באשלים לעמוד בחזית העשייה החברתית ולהמשיך לפתח מענים חדשניים עבור מגוון אוכלוסיות במצבי סיכון והדרה.
    קרא עוד
  • תשוקה יוצרת בסיכון

    זו הזמנה לשיח. הוזמנתי לבחור שני שירים העוסקים בילדים ובילדוּת ולכתוב עליהם מן הפן ההתפתחותי. נעניתי בשמחה גדולה. בחרתי בשירו של אהרן אלמוג "מוריד הגשם" ובשירה של כלת פרס נובל לספרות ויסלבה שימבורסקה, שהלכה השנה לעולמה. כתבתי תוך כדי קריאת השיר ושיח עם המילים, הנחוות על-ידִי כמו תיבות ומְכלים שהוטענו בחוויות: תמונות, רגשות ומשמעויות של הפרט השרוי במשפחתו, בקהילתו, בתרבותו. גם אני, הקורא וכותב, מביא עמי את משקעי הניסיון האישי והקולקטיבי שלי. זו, אפוא, הזמנה המופנית גם אליך. מאחר שהשירים עוסקים בחוויות הילדות, זו גם הזמנה אל הילד שבך להצטרף אל השיח. שיח שיעסוק בדחף החיים היצירתי. בתשוקה היוצרת ובמחשבות על כוחה ועל התנאים המאפשרים או מדכאים צמיחה. וגם הרהור על כוחה של השירה. א. ילד בסיכון מחלים כמשורר האם יש משוררים שהיו ילדים בסיכון? שהם ילדים בסיכון? האם מעשה השירה היה להם דרך לעיבוד החוויות הפוגעניות מן העבר ואמצעי להחלים את נפשם הפצועה? תהא התשובה אשר תהא. ראוי עד מאוד להאזין לצלילי קולו של משורר החש ברגישות, רואה בדקות ומתאר כציור חי את החוויה של היות ילד מתמודד במצוקה. ניהלתי שיח עם רישומֵי חוויותיו והוספתי תובנות התפתחותיות אחדות.
    קרא עוד
  • מי שמאמין שישתף: על אתגר שימור הידע בארגון

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    Dalkir, K. (2005). Knowledge management in theory and practice. Butterworth-Heinemann.

    Polanyi, M. (1958). Personal knowledge: Towards a post critical Philosophy. University of Chicago Press.

    Gurteen, D. (1999). Creating a knowledge sharing culture. Knowledge Management Magazine, 2 (5), February (online edition, available at www.guerteen.com).

    Wang, S. & Noe, R. (2010). Knowledge sharing: A review and directions for future research. Human Resources Management Review, 20 (2), June, pp. 115–131.

    Lam, A., Laumbermont-Ford P. (2010). Knowledge sharing in organisational contexts: A motivation-based perspective. Journal of Knowledge Management, 14 (1), pp. 51–66.

    Holste, J. S. & Fields, D. (2010). Trust and tacit knowledge sharing and use. Journal of Knowledge Management, 14 (1), pp. 128–140.

    מכירים את הפרק של “רחוב סומסום”, שבו אריק מנסה לשכנע את בנץ לחלוק אתו בעוגייה? מובן שבסופו של הדבר, ולמען חינוך ילדינו, השניים חולקים בה, אבל הדבר קורה רק לאחר ויכוח בין חברים ומסע שכנוע עיקש של אריק. דוגמה זו מעולם הילדים היא אמיתית ורלוונטית גם לעולמנו המבוגרים. השאלה המעסיקה אותנו בצמתים מקצועיים רבים ומלווה אותנו לאורך כל הקריירה, עומדת במרכז אותו פרק של “רחוב סומסום”: למה כל כך קשה לנו לחלוק ולשתף, אפילו עם הקרובים אלינו ביותר? כדי לענות חלקית על שאלה זו נצא למסע חיפוש אחר המושג שיתוף בעידננו. מה משמעותו, מה תפקידו ומה תרומתו לנו, כאנשי מקצוע העובדים בארגון ותורמים לו. הצטרפו, המסע מתחיל.. במובנים רבים, העולם היום הופך לשקוף יותר. אנשים מתקשים להסתיר את הדברים שקורים סביבם ואין דבר הנעלם מעין הציבור: רואים הכול, שומעים הכול ומדברים על הכול. כך לפחות נדמה לנו. מהפכת האינטרנט וטכנולוגיית הסמארטפון החדשה שנכנסו לחיינו שינו את הפרדיגמות החברתיות הקודמות כשהגבירו בצורה משמעותית את יכולתם של אנשים וארגונים להיות מחוברים זה לזה: בכל מקום, עם מי שהם בוחרים ומתי שרק מתחשק להם. החברה האנושית היום מאמינה בצבירה של חברויות ובטיפוח מיומנויות תקשורתיות לא רק כערך חברתי גבוה, אלא כתנאי הכרחי להצלחה עסקית ולהעברת מידע רלוונטי וממוקד בזמן אמת. עבור עיגון מיומנות זו ושימורה, ובמיוחד לאור פעילותם של ארגונים במציאות מעיניהם
    קרא עוד
  • ללמוד וללמד: בין ידע אוניברסלי לערכי הקהילה החרדית – בשירות צמיחתם של תלמידים הפגיעים לסיכון

    למקורות ביביליוגרפים 

    מור, פלורה 2006 . לראות את הילדים. הוצאה לאור אשלים-ג‘וינט ישראל.  

    וייסבלאי, אתי 2010. סוגיות בנושא מיצוי זכויותיהם של ילדים ובני נוער במגזר הערבי ובמגזר החרדי. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    רותם, תמר 2008. גם בני 12 כבר נפלטים לרחוב. עיתון הארץ, 22.7.2008 .  

    וורגן, יובל 2007 . מערכת החינוך במגזר החרדי – תמונת מצב. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    לופו, יעקב 2003 . מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

    יפה, אורית 2009 . סמכות פדגוגית נשית וגבולותיה: חינוך ופסיכולוגיה, טקסט ופרקטיקה בגני ילדות חרדיים. בתוך: קימי קפלן ונורית שטדלר עורכים, מנהיגים וסמכות בחברה החרדית בישראל, אתגרים וחלופות עמ‘ 31 – 56. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.  

    הילדסהימר, יהודית 2008 . ונחני באורח מישור: ציוני דרך להורים ולמחנכים בהתפתחותם הרגשית של ילדים ונוער במשפחה החרדית. פתח תקווה: הוצאת המחברת.

    Sorotzkin, B, 2002. The denial of history: Clinical implications of denying child abuse The Journal of 9 Psychohistory, Summer 2002 30/1, pp. 29–53 10 מתוך: מתחת לשטריימל – החברה החרדית בישראל. הערוץ האקדמי, מיסודה של אוניברסיטת חיפה.

    התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית – מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם.

    איך נולד הצורך? ניצנים של הכרה מאז שנת 2000 החלו אנשי מקצוע, יועצים חינוכיים, קציני ביקור סדיר קב“סים ומנהלי מוסדות חינוך של הקהילה החרדית להשתלב בתכניות התמחות והתערבויות בבתי ספר, הפועלות ברוח התפיסה החינוכית הפסיכו-סוציאלית. תכניות אלה, שהוקמו ביוזמה משותפת לאשלים-ג‘וינט ישראל ולמשרד החינוך, נועדו לפתח מומחיות בהתערבות פרטנית ומערכתית לפיתוח מסוגלות בתי הספר לחינוך מגדל עם תלמידים פגיעים לסיכון. אנשי מקצוע נוספים השתתפו בתכניות לפיתוח סגלי עבודה בהתמודדות עם מצבי לחץ וטראומה בעקבות המצב הביטחוני, שלא פסח על האוכלוסייה החרדית. ההתפתחות האישית והמקצועית שתכניות אלה מזמנות לקידום תלמידים בסיכון במערכות החינוך התגלתה כצורכי השעה במוסדות לחינוך החרדי. עם זאת, התבהר במהרה כי מלאכת ההתאמה רבה מכדי שיהיה אפשר להנהיגה במערכת החינוך החרדית רק מכוח הלמידה. לדוגמה, במסגרת שבה לא מתקיימת עבודת צוות, כיצד אפשר להרחיב את עבודת המחנכים, לאור המקום המכריע של המחנך בהרחבת העשייה החינוכית המגדלת עם תלמידים בסיכון? כמו כן, הטרמינולוגיה המקצועית לא תמיד הלמה את הלכי הרוח של הקהילה והשפה השגורה בפי המחנכים. שפה רגשית איננה מן הלקסיקון הזמין לחדר המורים החרדי. הצורך בפיתוח הזירה של העשייה החינוכית המטפחת תלמידים בסיכון תוך כדי עשייה ולמידה צמודה מרחב חינוכי חרדי היה הכרחי. כעשור לאחר מכן התמנתה אחת היועצות החינוכיות, בוגרת התכנית, כדמות מפתח הממונה על הקהילה החרדית במשרד החינוך וביקשה לקדם מענים לתלמידים בסיכון מותאמים לערכי הקהילה החרדית.
    קרא עוד
  • “הולכים לחפש את היכולת שלנו להיות עַם“: המסע לאתיופיה מעיניהם של שלושה נציגים של מועצת תנועות הנוער בישראל

    למקורות ביביליוגרפים 

    לומסקי-פדר, ע‘ 1998 . כאילו לא הייתה מלחמה: סיפורי חיים של גברים ישראליים. ירושלים: מאגנס.

    לומסקי-פדר, ע‘ ורפופורט, ת‘ 2010 . נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג. עורכות: עדנה לומסקי-פדר ותמר רפופורט. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

    ענתבי-ימיני, ל‘ 2010 . “בשולי הנראות: עולים אתיופים בישראל“, בתוך: עדנה לומסקי-פדר ותמר רפופורט עורכות, נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

    פסטה-שוברט, ע‘ 2005 . “אני יוצאת וכאילו ממששת את העולם, רואה את הדברים ברור יותר“: נשים, השכלה גבוהה והחברה הבדואית בנגב, מגמות, מג 4: 659 – 681 .

    פסטה-שוברט, ע‘בדפוס “פליטים בעל כורחם“: מעברים, אי שייכות, כאב ואובדן בחייהם של בוגרי השמות חוץ-ביתיות“. שבתאי, מ‘  1999 . “הכי אחי“ – מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה. צ‘ריקובר.

    “אנחנו עובדים הרבה שנים במרחב הזה של הקהילה האתיופית וזה רעיון קטן. שאלנו את עצמנו למה צריך? וגם מבחינה תנועתית שאלנו את עצמנו את השאלה המתבקשת מה? למה? וכו‘ .. ואז היה המפגש הראשון של הצוות להתכונן לקראת המסע. אז הבנתי, זאת אומרת הבנתי למה, עוד לא הבנתי עד כמה, אבל הבנתי שיש משהו ... שם נחתנו ואז כל הסיפורים מתנקזים לך, אפרופו השאלה למה לצאת? מה יש לך לראות?“ דברים אלה אמר עדיאל בריאיון שערכתי עמו, עם עמרי ועם עידו, נציגי מועצת תנועות הנוער בישראל, בנושא מסעם לאתיופיה. בדברים עולה השאלה העיקרית שליוותה את השלושה לאורך כל המסע – למה לנסוע לאתיופיה? במאמר הנוכחי הם מזמינים אותנו, הקוראים, לתת מענה לשאלה זו. הם מאפשרים לנו להצטרף למרחב האישי ביותר שלהם בעקבות המסע המשותף לאתיופיה: הנה, זה מה שעשינו, זה מה שראינו, זה מה שחשבנו, זה מה שהרגשנו, זה מה שריגש אותנו וחיבר אותנו לעצמנו, לחברינו מהקהילה האתיופית בארץ ולחברה הישראלית. לדבריהם, הנסיעה לאתיופיה הייתה מסע אל העצמי, אל הישראליות, אל המרחב המכונן של יהדות ולאומיות. מאמר זה, למרות היקפו הצנוע, הוא אחד מאינספור ניסיונות לספר את סיפורה של הקהילה האתיופית בישראל, אלא שהפעם הסיפור מוצג דרך עיניהם של שלושה נציגים של מועצת תנועות הנוער בישראל בעקבות שהותם באתיופיה. לצורך כתיבת המאמר ערכתי איתם ריאיון משותף. כתיבת המאמר עצמה איננה מחויבת בקודים אקדמיים, אך היא משלבת בצניעות בין הסיפורים האישיים לאִזכורים תיאורטיים. בריאיון, שארך כשעתיים וחצי, נכח כמעט בשתיקה גם עמרם, בן הקהילה האתיופית, המלווה ומדריך לא מעט קבוצות לאתיופיה. כל קבוצה והחוויות שלה. כל קבוצה והתובנות שלה. לאורך המאמר שזורה נקודת מבטו של עמרם על משמעות המסע לאתיופיה ומובאת גם נקודת המבט שלי כמראיינת וככותבת המאמר. במסע האישי המתואר כאן התרחשו תהליכים רבי עוצמה המבוססים על שלוש תֵמות מרכזיות: המסע, הזָרות והזהות היהודית. שלוש תמות אלה הן המסגרת המושגית שאני מציעה לקריאת המאמר.
    קרא עוד
  • בין הדור השקט לדור ה- Y: שימור מתנדבים מהדורות השונים

    למקורות ביביליוגרפים 

    המידע בחלק זה, המפרט על הדורות השונים ועל מאפייניהם ההתנדבותיים, עובד מהמאמרים ומהידיעות האלה: ארלוזורוב מירב, דור הבייבי-בום הישראלי יוצא לגמלאות. TheMarker: http://www.themarker.com/news/1.1699190

    דריה מעוז, דור האיקס – אנתרופולוגיה בעולם רווי מדיה. ברשת: . http://bmeadan.fastmail.fm/rdp/maoz generation-x html

    הנדלר רוויטל, דור ה- Y, אתגר ניהולי. כלכליסט: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L 3413776,00.html

    מג'ר אורן, המשבר הניהולי הבא. מגזין TheMarker , גיליון 105 , אוקטובר 2009 .

    Hager, M. A., & Brudney, J. L. 2004. Volunteer management Practices and Retention of .1 Volunteers Washington, DC: The Urban Institute .

    Adams, N. (2009). Generation Y Volunteer; An exploration into engaging young people in HACC funded volunteer involving organizations, Youth Development, Volunteering Tasmania, Available at: http://82.102.137.116/cac he/92e17472e6c5873a7489b20387ec9baa/Generation-Y-Volunteering-Report.pdf

    Foster-Bey, J., Grimm, R., Dietz N. (2007). Keeping Baby Boomers Volunteering, A Research Brief on Volunteer Retention and Turnover, Corporation for National and Community Service, Office of Research and Policy Development, available online at: http://www.civicengagement.org/agingsociety/links/07_0307_boomer_ report.pdf

    Thibault, A., Delisle, N. (2009). New volunteers, New approaches, Rapport de recherche présenté au Réseau d‘action bénévole du Québec (RABQ).

    Williams, C. (2010). Effective Youth Engagement in Generation Y: Lessons from the Field, e-Volunteerism: The Electronic Journal of the Volunteer Community, Volume X, Issue 3, available at: http://www.e-volunteerism.com/quarterly/10apr/10apr-williams

    בבואנו לבחון את האתגרים המשמעותיים ביותר העומדים לפתחם של מנהלי התנדבות כיום, נדמה שבכל מפגש איתם נושא שימור המתנדבים עולה במלוא עוצמתו, כשהאמירה המרכזית הנשמעת היא: "קל לגייס מתנדבים, האתגר הוא לשמר אותם בארגון". עוד מספרים מנהלי ההתנדבות כי האתגר הזה רק הולך וגדל עם חלוף השנים ועם כניסתם של הצעירים של ימינו אל עולם ההתנדבות. מדוע האתגר גדול כל כך? ההיגיון אומר שאם אדם בא מרצונו לתרום מזמנו למען זולתו, הוא יעשה כן במלוא המחויבות והרצינות כל עוד יידרש לכך. אלא שמסתבר שהתמונה מורכבת הרבה יותר, היות שהסיבות שהביאו אדם להצטרף להתנדבות אינן בהכרח הסיבות שיגרמו לו להישאר בה. לארגון, למנהל ההתנדבות, יש השפעה מכרעת על ההתמדה של המתנדב. התמונה הופכת מורכבת עוד יותר בבואנו להפעיל תכנית התנדבות רב-דורית. במציאות שבה ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות הן כה מואצות, קיימים פערים גדולים בתפיסות, בשפה, בשיח, במאפיינים, במנטליות ובקודים ההתנהגותיים של אנשים בני דורות שונים. מסתבר, כי אנשים בגילאים שונים, בקבוצות עניין שונות, מוּנעים על ידי מניעים שונים להתנדבות והציפיות והצרכים שלהם מההתנדבות משתנים גם הם, ומכאן שהשיטות לשמר אותם בהתנדבות צריכות ככל הנראה להיות שונות. במאמר יישומי זה נציג תמונה כוללת של שימור מתנדבים, נכיר את המאפיינים השונים של כל אחד מהדורות המתנדבים כיום, ונסקור אילו כלים עומדים לרשותנו כיום לשימור מתנדבים מדורות שונים.
    קרא עוד
  • "ומה אני עושה? מה שאני יכולה לעשות, אני פשוט שם": "עמידה לצד" כפרקטיקת עבודה של מדריכי רחוב

    למקורות ביביליוגרפים 

    שמיד, הלל 2006. דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ומצוקה. אנחנו מודות לעוזרות המחקר על עזרתן הרבה באיסוף הנתונים: גלית רובנר-לב, רותם פורת וטל רכס. ציונית, יפה, ברמן, ציפי, ובן-אריה, אשר עורכים 2009 . ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי. ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד בסיוע מכון חרוב.

    קושר, חניתה, בן-אריה, אשר, וכהן, שרה עורכים 2009. ילדים עולים בישראל 2009 . ירושלים: המשרד לקליטת העלייה בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד. מתוך 12 התנהגויות סיכון: שתיית אלכוהול עד שיכרות, נסיעה במכונית שהנהג שיכור, שוטטות, חברים עבריינים, פתיחת תיק במשטרה או מעצר, התנהגות מינית חריגה, תקיפה/ניצול מיניים, הימורים, הרחת חומרים מזיקים, עישון חשיש וכדומה, שימוש בסמים קשים, קטטה שמעורבות בה מכות, נשיאת נשק והתעללות בבן משפחה.

    קושר, חניתה, בן-אריה, אשר, וכהן, שרה עורכים 2009. ילדים עולים בישראל 2009 . ירושלים: המשרד לקליטת העלייה בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד.

    סידי, מירית 2009. תיעוד והמשגה של "החצר הנשית": פרקטיקה ביקורתית בעבודה סוציאלית עם צעירות ביפו, נערות ונשים. עבודת גמר למחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

    על פי דו"ח שמיד, בישראל בשנת 2005 היו מוכרים למשרד הרווחה והשירותים החברתיים כ 400,000 - ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 , אך על מצבם של כ 220,000- מהם אין מידע אמין. רבים מבני נוער אלה אמנם מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה, אך אין איתם קשר משמעותי ועל כן אין מידע על המצוקות והקשיים שהם מתמודדים עמם וגם לא על הצלחותיהם. בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה שיש בני נוער המוגדרים "נוער בקצה רצף הסיכון" שאינם נמצאים בקשר עם שום גורם טיפולי/חינוכי. הקהילה והשירותיים החברתיים והחינוכיים אינם מצליחים להגיע אל בני נוער אלה ונכשלים בהצעת מענים לצורכיהם. יש הטוענים שזהו "נוער שאינו בר-טיפול": בני נוער שאינם מוכנים להיות בקשר טיפולי עם הגורמים המתאימים. הנחת המוצא שלנו במאמר זה היא שאין נוער שאינו בר-טיפול, אלא יש מערכות טיפוליות שמסיבות שונות אינן מצליחות להגיע לכל בני הנוער המתמודדים עם קשיים. במאמר נציג תכנית שמטרתה להגיע אל בני נוער אלה ונתאר את פרקטיקות העבודה המאפשרות למדריכים לעבוד עמם. התכנית, פרי יוזמה של ג'וינט- אשלים בשיתוף עם משרד הקליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים וקידום-נוער משה"ח, שואפת ליצור מענים לבני נוער המנותקים או בתהליך התנתקות מן הממסד, כלומר אינם בקשר משמעותי עם שום גורם חינוכי או טיפולי. נקודת המוצא של התכנית היא כי מאחר שהמענים הממסדים הקיימים אינם מצליחים להגיע לבני נוער אלה ולספק מענה לצורכיהם, יש לנסות למצוא מענה אחר. מכאן בא שם התכנית – "בראש אחר". את התכנית מוביל אפרי ברט מ"תחום נוער-מנותק ומסגרות חוץ-ביתיות" של ג'וינט-אשלים, בשיתוף עם צוות מקרן קרב ובליווי צמוד של ועדת היגוי עם נציגים בכירים ממשרד הקליטה, משרד הרווחה, קידום נוער והמשטרה.
    קרא עוד
  • המקצועיות שמעבר למקצועיות: על ניהול שיתופי פעולה בשדה החברתי ותפיסת תפקיד חדשה

    למקורות ביביליוגרפים 

    Gray, B. (1989). Collaborating — Finding Common Ground for Multiparty Problems. Jossey-Bass Publishers. CA.: San Francisco.

    Kanter, R. M. (1996). Power of Partnering. Executive Excellence, 13/5, p. 7.

    Lorange, P. & Roos, J. (1992). Strategic Alliances: Formation, Implementation, and Evolution. Blackwell Publishers. MA.: Cambridge. Mattessich,

    P. W. & Monsey, B. R. (1995). Collaboration: What Makes it Work. Minnesota: Amherst H. Wilder Foundation, St. Paul.

    Silver, A. D. (1993). Strategic Partnering. New York: McGraw Hill.

    Sujansky, J. G. (1991). Power of Partnering. San Diego, CA.: Pfeiffer & Co. Tennyson, R. (2003). Institutionalizing Partnerships: Lessons from the Front Line. London: International Business Leaders Forum. Tennyson, R. (re-printed, 2005). The Partnering Tool Book. London.

    Warner, M. & Sullivan, R. (Ed.). (2004). Putting Partnerships to Work: Strategic Alliances for Development between Government, the Private Sector and Civil Society, Greenleaf Publishing, London.

    Winer, M. & Ray, K. (1996). Collaboration Handbook: Creating, Sustaining and Enjoying the Journey.

    Saint Paul, Minnesota: Amherst H. Wilder Foundation.

    מהם האתגרים המיוחדים העומדים בפניהם של בעלי תפקידי ניהול, ריכוז ותכלול בשדה החברתי? מדוע מקצועיות בתחום העיסוק איננה מספיקה כדי להתמודד איתם? ומה לזה ולהבנה הגלובלית כי המפתח להצלחה טמון בשיתופי פעולה? המקצועיות שמעבר למקצועיות היא היכולת ליצור ערך גבוה באמצעות ניהול אפקטיבי, מובנה ומיומן של ממשקים ושיתופי פעולה. במאמר זה ננסה להציג כמה מחשבות על הצורך בפיתוח מקצועיות זו כחלק מתפיסת תפקיד חדשה של השחקנים המובילים בשדה החברתי. להתנגדות כזו אורן לא ציפה. אמנם, עם כניסתו לתפקיד הכינו אותו לעובדה שמדובר בעיר מורכבת, שבה אוכלוסייה קשת יום ברובה והבדלים ניכרים על רקע תרבותי בין הקבוצות השונות. אולם, דווקא משום כך הוא סבר שיצליח במשימתו, שהרי התכנית מעניקה, ללא כל עלות, שירות חיוני ונדרש לתושבים. זו גם הסיבה שמשכה אותו לתכנית מלכתחילה. כמי שעסק בשנים האחרונות במחקר בתחום בריאות הציבור, אבל מעולם לא זנח את משיכתו לחינוך, הוא מצא בה הזדמנות נהדרת לשלב בין השניים. חדור מוטיבציה וערכים הוא שמח על האפשרות להניח מעט למחקרים ולצאת לשטח ונענה למודעת הדרושים של התכנית, ער לפוטנציאל הרב בהשפעה על בריאותם של ילדים, ושל משפחות בכלל, דרך מערכת החינוך העירונית. ההתלהבות הרבה החלה להתפוגג כבר בקבלת הפנים הצוננת של מנהל אגף החינוך בעירייה ובמפגש הראשון עם מנהלות בתי הספר. “איך יכול להיות שהם לא מבינים את ההזדמנות בתכנית
    קרא עוד