ילדים נוער וצעירים במצבי סיכון

ילדים נוער וצעירים במצבי סיכון

ילדים נוער וצעירים במצבי סיכון

גיליון מספר 10
מרץ 2013
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג’וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים, בני נוער וצעירים במצבי סיכון, ותומכת באנשי המקצוע העובדים עמם. ייחודו של גיליון זה מתבטא בכך שהכתיבה כולה היא של אנשי צוות אשלים. חילוץ הידע והמשגתו אינם ליבת העבודה של אנשי הצוות, ועם זאת הידע הוא משאב מרכזי עבורם בפיתוח מענים עבור ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד טמונים בנקודת החיבור שבין פיתוח ללמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש ויצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. גיליון זה מציג את עושר הידע המקצועי הקיים בתהליכי העבודה המקצועיים באשלים ואת החשיבות הרבה שאשלים מייחדת ללמידתו ולהפצתו למען אנשי המקצוע במרחבי העשייה החברתית.
    קרא עוד
  • ברק אובמה, “חלומות מאבי”

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    הוצאה מחודשת, הכוללת נאום מכינוס המפלגה הדמוקרטית:

    Obama,B. (2004). Dreams from My Father: A Story of Race and Inheritance. New York: Three Rivers Press.

    Obama,B. (1995). Dreams from My Father. New York Times Books.

    אובמה, ב’, חלומות מאבי: סיפור של גזע ומורשת 2008. תרגום מאנגלית: עדנה שמש. עריכת תרגום: ענת אביב. בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 399 עמודים את חודש נובמבר 2012 נזכור בעיקר בשל אזעקות “צבע אדום” וריצה לממ”דים ולמרחבים מוגנים במרחבי הדרום הישראלי. אולם מבט רחוק יותר, לנקודה קודמת במרחבי הזיכרון והזמן, תביא אותנו למאורע משמעותי אחר, שמועדו תחילת נובמבר 2012 ומיקומו בארצות הברית הרחוקה – בחירתו המחודשת של הנשיא ברק אובמה לכהונה שנייה. למען הגילוי הנאות, אודה שאני אוהד של הנשיא אובמה, ומגוריי בניו יורק בעת תקופת היבחרותו לכהונה הראשונה בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 2008 הייתה תקופה מלהיבה במיוחד עבורי, תקופה שבה “גיליתי” את הפוליטיקה האמריקנית. יחד עם אמריקנים רבים אחרים, בעיקר צעירים, רבים מהם יהודים, עקבתי בהשתאות אחרי מסע התעמולה הייחודי שניהל, וחוויתי על בשרי את מסע ההתעוררות של אוכלוסיות שהיו עד אותו זמן מודרות במידה רבה מסדר היום הלאומי. עם זאת, עניינם של עמודים אלה אינו מה שברק אובמה הוא, וגם לא מה הוא יהיה בעתיד, בשנים הבאות, אלא הצעה, עם בחירתו מחדש, לקרוא את ספרו הביוגרפי “חלומות מאבי” וללמוד קצת על מה שברק אובמה היה בעבר, ומה סיפורו האישי יכול ללמד אותנו היום. ראשית, היומרה ויש שיאמרו: היוהרה. ברק אובמה, בן 33 בלבד, מועמד זוטר לחברות בבית הנבחרים של מדינת אילינוי, מארגן קהילתי לשעבר, מרצה זוטר למשפטים, כותב ספר עב כרס על ילדותו חייו. היומרנות הזאת יש שיטענו: חטא הגאווה תשוב ותפגוש את אובמה בהמשך. תפיסתו את עצמו כשונה, כפנומן היסטורי, תעצב את מסע הבחירות שלו, תניע ותדרבן אותו, אבל גם תהיה גם הסיבה המרכזית לאכזבה מכהונתו הראשונה.
    קרא עוד
  • בין שיתוף פעולה לתחרות: פיתוח ידע בעולם של תחרותיאום

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    Best, R. (2011). Intelligence Information: Need-to-Know vs. Need-to-Share, (electronic version). Congressional Research service. Retrieved at June 6, 2011 .from: http://www.fas.org/sgp/crs/intel/R41848.pdf Johansson, M. (2012).

    The Balancing Act-Cooperating with Competitors, Umeå School of Business and Economics, Umeå. Retrieved at November 20, 2012 .from: http://umu.diva-portal.org/smash/record.jsf?pid=diva2:561395

    Minà, A. (2012). Genesis and Conceptualization of Coopetition Strategy (electronic version). Archivio istituzionale dell’Universita’ di Catania, 2011. Retrieved at :October 21, 2012 from http://dspace.unict.it/bitstream/10761/1168/1/MNINNA82R46G273A-Tesi%20 .A%20Mina%202011.pdf

    Nalebuff, B. J. & Brandenburger, A. M. (1997). Co-opetition: Competitive and Cooperative Business Strategies for the Digital Economy, Strategy & Leadership .25, Iss 6, 28–35

    Padula, G., & Dagnino, G. B. (2007). Untangling the Rise of Coopetition: The Intrusion of Competition in a Cooperative Game Structure. International Studie.of Managementand Organization 37 (2), 32–52

    Soekijad, M., & Van Wendel de Joode, R. (2011). Co-opetition in Knowledge Intensive Networks: Two Case Studies Pilotsystems.net. Retrieved at October .21, 2011 from: http://www.pilotsystems.net/actus/coopetition-etudes-de-cas.pdf

    If you can’t beat them, join them… and compete with them“ ”. האם יש במשפט זה תחכום חסר כל משמעות? האם הוא אחד מאותן סיסמאות רבות שאינן אומרות דבר? קראתי והתלבטתי. ואז, בזווית העין, הבחנתי במילה נוספת שעלתה על המסך והתלוותה למשפט, וזו מיד תפסה את תשומת לבי – coopetition . הסתקרנתי! עד לפני שני עשורים הכירה מרבית הספרות העסקית בשתי תבניות התנהלות המשמשות ארגונים ביחסי הגומלין עם הסביבה – הפרדיגמה התחרותית והפרדיגמה השיתופית. מה שאפיין את המיינדסט mindset הבינרי הזה הייתה הראייה של תחרות ושיתוף פעולה כשני מצבי קיצון – הפכים מוחלטים המבטלים זה את זה, ובדומה למים ושמן, כאלה שגם אם ייפגשו בנקודה מסוימת, לעולם לא יהיה אפשר לשלב ביניהם. השיח שהתפתח במערב סביב הרפורמה במגזר הציבורי המכונה “הניהול הציבורי החדש” new public management , כמו גם התזוזות הגיאופוליטיות של התקופה וההתפתחות המואצת של תעשיית המחשוב, בישרו בתחילת שנות ה 80 על בואו של עידן גלובלי חדש. באווירה כזו הלכה והתהוותה תפיסת עולם עסקית שהתבססה בחלקה על המעבר מהדינמיקה הפשוטה שבה ארגונים יכולים או לשתף פעולה זה עם זה או להתחרות זה בזה win – loose לפי תורת המשחקים למציאות שבה הם שואפים למצות את יתרונותיהם באמצעות שני המצבים ההפוכים האלה. win – win מגובֶּה בדוגמאות טריות מתעשיית ייצור המכוניות, המשיך הרעיון של אסטרטגיה עסקית הכוללת גם רכיבים תחרותיים וגם רכיבים שיתופיים, להתפתח ולצבור תאוצה. כבר בתחילת שנות ה 90- קבע ריימונד נורדא, מנכ”ל חברת Novell , כי העולם העסקי מייצר ומטפח דינמיקה של תחרות מזן חדש. לדינמיקה זו הוא קרא coopetition תחרותיאום.
    קרא עוד
  • סיפור מסע – אל ליווי רוחני ועבודה סוציאלית

    למקורות ביביליוגרפים 

    שגיא, א’ 2011 . פצועי תפילה – תפילה לאחר “מות האל”: עיון פנומנולוגי בספרות עברית. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

    שילנסקי, ע’, ודיניה, א’ 2009 , רוחניות ועבודה סוציאלית – הידורו בכפיפה אחת? הוצג בכנס הישראלי הראשון לחקר רוחניות עכשווית [גרסה אלקטרונית]. . www.spirituality.haifaac.il , נדלה ב 1.1.2012- מתוך:http://spirituality.haifa.ac.il/1st_conf/program_files/a1/a1_1_no/a1_a_a...

    Canda, E. R., & Furman, L. D. (2010). Spiritual Diversity in Social Work Practice: The Heart of Helping (Second edition). New York: Oxford University Press.

    Crisp, B. R. (2010). Spirituality and Social Work.Southamption, UK: Ashgate Publishing. Handzo, R. G. (2012). The Process of Spiritual/Pastoral Care: A General Theory for Providing Spiritual/Pastoral Care Using Palliative Care as a Paradigm. In: S. B. Roberts (Ed.), Professional Spiritual and Pastoral Care: A Practical Clergy and Chaplain’s Handbook (pp. 21–41). Vermont: Skylight Paths Publishing.

    Jones, G. L. (2012). Prayer and Ritual. In: S. B. Roberts (Ed.), Professional Spiritual and Pastoral Care: A Practical Clergy and Chaplain’s Handbook (pp. 106–118). Vermont: Skylight Paths Publishing.

     

    “שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ” קהלת יא, א–ב. בסיפור האגדה הילדים הולכים ביער ומשאירים בדרכם פירורי לחם כדי שיוכלו למצוא את הדרך הביתה. כשחיפשו את הדרך אחר תלאותיהם, התברר שהציפורים אכלו את סימנֶיה. איך מצאו לבסוף את הדרך חזרה הביתה? לפי אחת הגרסאות, הם נעזרו באווזה לחצות את הנהר, ואז הלכו ביער עד שהגיעו למקום שנראה להם מוכר. רבות נכתב על כך, אך משמעות אחת היא שלפעמים אדם מביט אחורה אל הדרך שעבר בה, ולא מוצא את סימנֶיה. הוא נזכר בשבילים שבהם הלך ומגלה לעתים כי הנהרות שחצה במסע חייו והאנשים שפגש הם שהביאו אותו דווקא לכאן, למקום שנראה לו מוכר. ובכל אחת מהתחנות ובמה שביניהן למד וחווה משהו שבדיוק לו הוא זקוק כדי לחיות את חייו כפי שהם עכשיו. ובפליאה הוא אומר: “ואנוכי לא ידעתי!” דבר דומה שמעתי מהמורה הרוחנית, ילידת שבט במרחבים הקנדיים, בכנס “רוחניות ועבודה סוציאלית” בעיר ת’אנדר בֵּיי שבקנדה בקיץ האחרון: “בזכות כל מה שעברתי, במיוחד הדברים הכי קשים, אני יכולה היום להיות מי שאני ולעזור לאנשים אחרים, ולכן אני אומרת תודה שעברתי אותם”. האמת, שלומר תודה על הדברים הקשים שהיא סיפרה לנו, נראה לי בלתי נתפס. ובכל זאת, ניכר היה בה שהיא מרגישה כך בכל נימי נפשה. תפיסה זו מהדהדת ברעיון “המטפל הפצוע”, הנובע מסיפורו של כיירון במיתולוגיה היוונית, שלפיו אדם יכול לעזור לאחרים להחלים בדיוק מהמקום הכואב שלו עצמו. כדי להצליח בכך צריך לעשות עבודת מודעות פנימית כדי לשים לב בעיקר אל האחר ולא רק אל עצמנו. החוויות שחווינו בעצמנו הן המביאות אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום. ועבור אלה מאיתנו העובדים עם אנשים, מרתק ומשמעותי לשבת רגע על ספסל בקצה השביל, להתבונן, ולשים לב מה היה ומה יש בדרך הזאת שכן נבחרה.
    קרא עוד
  • “אבל אני לא תמיד נשאר אני”

    מחבר/ת: 

    כשהגעתי לארץ נדרשתי לראשונה להיות ער לצבע עורי. בהתחלה זו הייתה תחושה מוזרה, אך לאט-לאט, עם הזמן, היא הפכה לצערי לשגרת יומי: אני נדרש להתמודד כמעט יום- יום, שעה-שעה, עם אותם מבטים חטופים, לפעמים בוטים מאוד. זה קורה בסיטואציות רבות ובקרב מגוון אוכלוסיות. פעמים רבות נסגרות דלתות התעסוקה עבור יוצאי אתיופיה רק משום צבע עורם, פעמים רבות מפגינים תושבים וראשי ערים נגד הגעתם של עולים מאתיופיה ליישובם, פעמים רבות מדי נסגרים שעריו של בית ספר בפניהם של ילדי הקהילה, ויש עוד מצבים רבים אחרים. לשונוּת שלי יש פן נוסף: מאחר שכולנו יוצאי אתיופיה נחשבים גוש אחד, אני נאלץ לשמש נציג של יוצאי אתיופיה. דרך “עמרם” מסתכלים על כלל יוצאי אתיופיה. לפעמים אני “מת” להיות רק אני עצמי. אני רוצה להיות עמרם, ולא הייצוג של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לברוח מעַט, להיות רק “אני”, ולא “אנחנו” או “הם”, אבל הנראוּת שלי אינה מאפשרת לי זאת. “אנחנו” אחידים, בעלי אותו גוון, ואילו האחר − המתבונן − אינו מבחין ביני לבין יוצאי אתיופיה האחרים. לרגעים אני רוצה לצעוק: "יש שונות בינינו, אני שונה מההוא!" אבל המציאות שבה אני חי חזקה ממני ומכתיבה לי כיצד יראה אותי האחר. המשימה הזאת, האחריות הזאת שרובצת עליי בלי שבחרתי בה, היא בסופו של דבר משימה לא פשוטה שעמה אני מתמודד. היא דורשת מאמץ רב. תוך כדי כתיבת שורות אלה התארחה אצלנו בבית קרובת משפחה שהיא סטודנטית מקבוצה של יוצאות אתיופיה הלומדות במסלול מיוחד באחת המכללות. היא החלה לספר על אחת המרצות שלה שמאוד מרגיזה אותה, שכמעט בכל מפגש עם הסטודנטיות אומרת שאינה מצליחה להבחין ביניהן בטענה שכולן דומות: "עד כמה מטומטמת היא יכולה להיות!
    קרא עוד
  • זה טוב לכולם: תועלות ורווחים מהתנדבות בני נוער

    בחברה הישראלית, ברשויות המקומיות ובמערכת החינוך מושקעים משאבים רבים מדי שנה ליצירת תשתיות לקידום התנדבות של בני נוער. בבסיס ההחלטה להקצות משאבים לתחום זה עומדות ההבנה והתפיסה כי להתנדבות בקרב בני נוער תועלות ורווחים רבים לנער המתנדב עצמו, לבית הספר, לארגון המפעיל ולקהילה כולה. עם זאת, מעניין לציין כי עיקר המחקר שנערך עד היום בנושא התועלות והרווחים שבהתנדבות נוער, התמקד בכדאיות שבהתנדבות וביתרונותיה עבור הנער המתנדב עצמו, וחקר פחות את ההשפעות הסביבתיות על הקהילה, את התשׂואה לארגוני ההתנדבות, את הרווח לעסקים ואת השכר המגולם בהתנדבות זו למערכת החינוך מהיבטים שונים. במאמר זה אנסה למפות את הרווחים והתועלות עבור המתבגרים המתנדבים וגם עבור המערכות המשיקות להם – הן התולדות הישירות והן אלה המתקבלות כתוצרי לוואי. עובדה ידועה ורווחת כיום כי להתנדבות טבע כפול: המתנדב מסייע לאחר ומקדיש מעצמו ומזמנו לטובתו, ובו-בזמן הוא יכול לקצור לא מעט תועלות ורווחים המשרתים גם אותו עצמו. מחקרים רבים ביקשו לבחון את ההשפעות השונות שיש להתנדבות נוער על הנער עצמו. כל אחד מהם ניסה להדגיש היבטים שונים בהתפתחותו של הנער ובצמיחתו במסגרת הפעילות ההתנדבותית. להלן יוצגו היבטים אלה. 1. אני מכיר ומבין את עצמי טוב יותר ואני מרגיש טוב! התפתחותה של הזהות האישית והפרו-חברתית של הנער המתבגר תקופת ההתבגרות היא תקופה קריטית לגיבושם של ממדי מפתח פסיכולוגיים הנוטים להישאר יציבים במהלך החיים הבוגרים
    קרא עוד
  • תת"ח: תקשורת תומכת וחליפית בשירות הצדק

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    בן משה, א’, רופמן, ל’, והבר, י’ 2011 . אנשים עם מוגבלות בישראל, מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל: מבט השוואתי רב שנתי. הוצאת משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק הליכי חקירה והעדה התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, התשס”ו– 2005 .

    ילדים ובני נוער בשירותי הרווחה. בתוך: סקירת שירותים חברתיים 2010 . משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף מחקר, תכנון והכשרה.

    לרנר, נ’ 2008. אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי: נתונים, בעיות ודרכים למתן מענה. ארגון בזכות.

    מור, ש’ 2009. בין המשגה פוליטית להכרה משפטית: חסמים במימוש זכויות אנשים עם מוגבלות, בתוך: ג’ גל, ומ’ אייזנשטדט עורכים, נגישות לצדק חברתי בישראלעמ’ 79 – 133. הוצאת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

    מרום, מ’ וחודטוב, ב’ 2006. ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון. בתוך: ד’ הורוביץ, י’ בן יהודה, ו-מ’ חובב עורכים התעללות והזנחה של ילדים בישראל עמ’ 826 – 857 . הוצאת אשלים – ג’וינט ישראל. משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2012 . אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מיום 13 בדצמבר 2006 גרסה אלקטרונית. אתר משרד המשפטים. נדלה ב 6.11.2012- מתוך: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/ThumeiShiluvKehila/Um. American Speech-Language-Hearing Association) 2004).

    Roles and responsibilities of speech-language pathologists with respect to augmentative and alternative communication: Technical report. ASHA Supplement 24, in press. Technical report. ASHA Special Interest Division 12: Augmentative and Alternative Communication (AAC).

    Bornman, J., Nelson Bryen, D., Kershaw, P., & Ldwaba, G. (2011). Reducing The Risk Of Being A Victim Of Crime In South Africa: You can tell and be haerd! Augmentive and Alternative Communication 27 (2), 117–130.

    Collier, B., McGhie-Richmond, D., & Odette, F. (2004). The Speak up Project. Reducing the risk of sexual abuse for people who use augmentative communication [electronic version]. Communication Disabilities Access Canada. Retrieved at 26.11.2012 from: www.accpc.ca/Speak_Up/SUPSummaryReport.pdf. Huer, M. B., & Yaniv, K. (2006).

    Access to Justice: An SLP’s Guide to Helping Persons with Complex Communication Needs Voice Their Case. The ASHA Leader 26 December [electronic version]. The ASHA leader. Retrieved at 26.11.2012 from: http://www.asha.org/Publications/leader/2006/061226/f061226a.htm.

    Weiss, P., Seligman-Wine, J., Lebel, T., Arzi, N., & Yalon-Chamovitz, S. (2005). A Demographic Survey of Children and Adolescents with Complex Communication Needs in Israel. Augmentative and Alternative Communication 21 (1), March, 56–66.

    דביר שם בדוי, נער עם מוגבלות כבן 17 יש לו שיתוק מוחין מלידה, לומד בבית ספר לחינוך מיוחד. הוא נוסע לבית הספר בהסעה מיוחדת ומלווה על ידי סייעת בבית הספר. כשהסייעת הצמודה שלו הבחינה בשינוי במצב רוחו, היא שאלה אותו מה קרה והוא סיפר לה שתלמיד אחר שנוסע איתו בהסעה נוגע באיבר מינו, וזו לא הפעם הראשונה. אלא שתשובתו לא הייתה מורכבת ממשפט פשוט בתשובה לשאלה פשוטה. כדי להבין מה קרה לו פתחה הסייעת את לוח התקשורת האישי שלו, מעין חוברת קטנה עם סמלים וציורים המייצגים פעולות, אנשים, מקומות וחוויות מחיי היומיום שלו, ושאלה אותו שאלות סגורות. “איך אתה מרגיש?” דביר פתח את העמוד שבו מסודרים שורות-שורות סמלים של מצב הרוח. הוא היה צריך לבחור את תשובתו מבין הסמלים שמצויים שם, הוא בחן את הסמלים ובחר בסמל של עצוב. “האם זה בגלל משהו שקרה היום?” דביר נגע בזרועו. הסייעת שלו יודעת שנגיעה בזרוע משמעה כן ונגיעה בשיער משמעה לא. “איפה זה קרה?” דביר פתח את העמוד שמכיל סמלים של מקומות והצביע על ציור של אוטובוס. לשאלה מה קרה בהסעה לא היו תשובות בלוח התקשורת של דביר. לכאורה אין סיבה שקלינאית התקשורת שלו תכניס ללוח סמל של פגיעה מינית. הסברים רצוצים בשפת גוף והיכרות מעמיקה הבהירו לסייעת שקרה משהו שדורש דיווח, ושהוא קרה יותר מפעם אחת. היא פנתה מיד ליועצת בית הספר, וזו דיווחה לעובדת סוציאלית לחוק נוער. עד לפני כמה שנים כל שיכלה העובדת הסוציאלית לעשות הוא לפנות למשפחה, לבנות בשיתוף עם בית הספר תכנית מוגנות, להפנות לטיפול.
    קרא עוד
  • מהדרה להכלה – סיפורו של בית הספר “תמר”

    למקורות ביביליוגרפים 

    וולנסקי, ע 2006. מגמות שינוי במבנה החינוך העל-יסודי ומניעיהן: מבט בין-לאומי במדינות נבחרות. אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך. דו”ח על פי הזמנת המדען הראשי של משרד החינוך

    פרופ’ סידני שטראוס. וייסבלאי, א’ 2006. נתונים על שוויון הזדמנויות בחינוך מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. מוגש לוועדה לזכויות הילד, 3 באוקטובר 2006 . הכנסת, מרכז המידע והמחקר.

    ויצטום, א’ וגודמן, י’ 2004. הפרעה, סיפור, טיפול: התערבות אסטרטגית נרטיבית רגישות תרבות באוכלוסייה חרדית. בתוך: א’ לשם וד’ רואר-סטריארעורכים שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש. ירושלים: מגאנס. סבר, ר’ 2004. מדיניות קליטת העלייה במערכת החינוך. מגמות מג 1-154

    Abu-Saad, I. (1999). Self-Esteem among Arab Adolescents in Israel. Journal of Social Psychology139 (4), 479–486.

    Al-Haj, M. (1995). Education, Empowerment and Control: The Case of the Arabs in Israel. Albany: State University of New York Press.

    Baglieri, S., & Knopf, J. H..(2004). Normalizing difference in inclusive teaching. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 525.

    Birenbaum, M., & Nasser, F. (2006). Ethnic and Gender Differences in Mathematics Achievement and in Dispositions towards the Study of Mathematics. Learning and Instruction 16 (1), 26–40.

    Center, Y., Ward, J. & Ferguson, C. (1991). Towards an Index to Evaluate the Integration of Children with Disabilities into Regular Class. Educational Psychology 11, 77–95.

    Dudley-Marling, C. (2004). The Social Construction of Learning Disabilities. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 482. Fielding, M. (2006). Leadership, Personalization and High Performance Schooling: naming the new totalitarianism. School Leadership and Management 26 (4), 347– 369.

    Levin, B. (2008). In Canada: 20 Minutes to Change a Life? Phi Delta Kappam 90 (5), 384–385.

    Reid, D. K., & Valle, J. W. (2004). The Discursive Practice of Learning Disability: Implications for Instruction and Parent-School Relations. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 466.

    Sherer, M., & Karnieli-Miller, O. (2004). Aggression and Violence among Jewish and Arab Youth in Israel. International Journal of Intercultural Relations 28, 93–109.

    Tomlinson, C. A. (2004). The Mobius Effect: Addressing Learner Variance in Schools. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 516.

    Zeira, A., Astor, R. A., & Benbenishty, R. (2002). Sexual Harassment in Jewish and Arab Public Schools in Israel. Child Abuse and Neglect 26, 149–166.

    מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בפערים בין בתי הספר ובתוכם. הקוטביות המאפיינת את האוכלוסייה המרכיבה את מערכת החינוך בישראל מאתגרת את מדיניות ההכלה והופכת אותה לסיפור של מפגש בין תרבויות ומעמדות, שבו החתירה לצדק חברתי ולשוויוניות היא מסע רציני ומחייב. כמה ממאפייניה של מערכת החינוך הישראלית מלמדים על התביעה המוסרית והערכית שביסוד מדיניות ההכלה: יהודים/ערבים – בישראל, הערבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים (הם 19.6%,כמעט חמישית מן האוכלוסייה) Zeira, Astor & Benbenishty, 2002 המיעוט הערבי בישראל מבודד מהתרבות היהודית באמצעות סימנים חברתיים – זהות לאומית, דת, מנהגים תרבותיים ושפה Sherer & Karnieli-Miller, 2004 ונמצא בסטנדרט נמוך בכל ההיבטים של הסטטוס הסוציו-אקונומי, כולל חינוך, תעסוקה והכנסה, ביחס לאוכלוסייה היהודית, Abu-Saad 1999; Al-Haj, 1995 חילונים/חרדים – האוכלוסייה החרדית מהווה כ 20%- מאוכלוסיית ישראל היהודית ויצטום וגודמן, 2004. הקהילה החרדית מקיימת מערכת חינוך עצמאית וייחודית, המנותקת באופן מהותי מבחינה חינוכית מן המערכות הממלכתיות האחרות בישראל להב, 2005 ותיקים/עולים חדשים – מדינת ישראל ייחודית בקרב מדינות ההגירה מבחינת השיעור הגבוה ביותר של העולים בתוכה. שני שלישים מהאוכלוסייה הם דור ראשון או שני בארץ, והם מהווים קרוב ל 80%- מהאוכלוסייה היהודית סבר, 2004 . עשירים/עניים – בשנים האחרונות הפכו הפערים החברתיים בישראל לגדולים מאוד, והמגמה היא של המשך הגדלת הפערים במקום צמצומם. פערי השכר בין העשירון העליון לתחתון עולים בהתמדה, מספר העניים בישראל הולך וגדל. לפחות שלוש אוכלוסיות בישראל הן בבחינת פצצה חברתית מתקתקת: המגזר הבדווי, המגזר החרדי ועולי אתיופיה.
    קרא עוד