שיח מקצועי ללא גבולות

שיח מקצועי ללא גבולות

שיח מקצועי ללא גבולות

גיליון מספר 8
פברואר 2012
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג'וינט ישראל, ממשלת ישראל והפדרציה היהודית של ניו-יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים ובני נוער במצבי סיכון, ובתמיכה באנשי המקצוע העובדים עימם. אחד התפקידים החשובים והמאתגרים ביותר של גוף המפתח שירותים בתחומים החברתיים הוא לשמש זרז של תהליכי למידה. זאת, באמצעות למידה על המגמות המשמעותיות והחדשניות המתפתחות בארץ ובעולם ויצירת דיאלוג בינן לבין העשייה בשטח באמצעי הפצה מגוונים. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד מצויים בנקודת החיבור שבין פיתוח ולמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש וביצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. בכוחו של שיח מקצועי שכזה לא רק לחשוף "איים" של ידע סמוי, אלא גם להפוך אותם לאזורים חדשים של ידע גלוי ונגיש למרב אנשי המקצוע בתחום ילדים ובני נוער במצבי סיכון. בתקופה שבה המשאבים הפיננסיים של ארגונים חברתיים, העוסקים בפיתוח ובייצוא של ידע מקצועי, מצטמקים והולכים, אשלים ממסדת ומטמיעה ערוצי למידה ארגוניים ומקצועיים, מבוססי שיח עמיתים. אשלים עושה זאת תוך הדגשת החיבור החזק שבין היכולת לפתח מענים מעשיים לבין הישענות על הידע התיאורטי. זוהי השקעה לטווח ארוך אשר מעצימה תהליכי פיתוח וגורמת להם להיות חדשניים וטובים יותר: פעם אחת בתוך הארגון ופעם נוספת עם השותפים המרכזיים ועם השדה עצמו.
    קרא עוד
  • "צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים" מאת גד יאיר

    ההחלטה לכתוב פינה קבועה, הממליצה על ספר, הייתה חלק מרכזי ב"מתיחת הפנים" שעובר כתב העת של אשלים – "עט השדה." הרעיון של הפינה הקבועה הוא לאפשר לקוראים לשתף אותנו בספר טוב, מעניין ורלוונטי למרחב העשייה של אשלים. לא אחת, מזדמן לנו לקרוא ספר עיון, רומן וכדומה שנראה "רחוק" מעולם העשייה החברתי, אך בהצצה שנייה או בקריאה מעמיקה יותר נמתח קו, המחבר בטבעיות בינו לבין העשייה עבור ילדים ובני נוער במצבי סיכון ובני משפחותיהם. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעיצובה של פינה זו, ולהמליץ לנו על ספרי עיון וקריאה רלוונטיים. הכתיבה עצמה איננה מחויבת בקודים אקדמיים, אך רצוי שהיא תהיה מזמינה, עבור כל הציבור ויחד איתו, כפי שמסביר זאת בפתיחות רבה פרופסור גד יאיר בספרו עמ' 209-211 . הבחירה בספר הראשון לא הייתה כל כך ברורה. למען הגילוי הנאות, את הספר בחרתי אחרי שעמיתה יקרה הפנתה אותי אליו. קראתי והחלטתי לכתוב עליו. אני ממליצה לקרוא את הספר. זהו ספר מצחיק, מעניין וכתוב כך, שגם מי שאינו בקיא ברזי הסוציולוגיה הישראלית, יכול ליהנות מקריאתו וללמוד ממנו. קחו מה שמתאים לכם, את השאר תניחו לקוראים ישראלים אחרים. "צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים" הוא פנינה, המאפשרת הצצה נדירה לנבכי הקודים התרבותיים, שכל כך מייחדים אותנו מעמים אחרים. הספר חושף את החוויה הפרדוקסלית של הישראליות: חרדה קיומית אל מול חוצפה דווקאית; זכות ובעלות אל מול תרומה; אל תצא פראייר אל מול אנטי-היררכיה
    קרא עוד
  • מעגל ניהול הידע במרכז ידע אשלים

    מחבר/ת: 

    מאז תחילת שנות ה 80- של המאה הקודמת, אנו עדים לעלייה עקבית בחשיבותו של הידע בחיים המקצועיים ובתפקידו החדש כמקור לעוצמה אישית וארגונית. באמצעות האינטרנט, בעיקר, מגמה זו תפסה תאוצה והפכה את המידע למצרך זמין ונגיש לכל והעלתה את חשיבותו של המידע בעבודה מקצועית יומיומית. מטבע הדברים, התפתחות זו חוללה השפעה עצומה על תחום ניהול הידע והגדירה מחדש את כללי הפיתוח וההפצה שלו, שנהפכו תוך שנים מספר למשאבים יקרים, המקנים יתרון מובהק לשחקנים בזירה הגלובלית. שינוי זה היה כל כך משמעותי, שהוא הכה גלים כמעט בכל תחומי העיסוק המקצועיים, ונראה כי ניתן לסכמו באמירה "בעל הידע הוא בעל המאה." בהמשך למגמות שהובילו למהפכת המידע העולמית, ולאור העובדה שקצב השינויים בעידן של היום גדל והולך בהתמדה, עולה גם החשיבות של הקמת גופי ידע מקצועיים, גמישים ודינמיים, היודעים להתמודד עם אתגר ניהול הידע בסביבה משתנה ולאורך זמן. בתנאים אלה, מיומנויות, כגון פיתוח וחילוץ הידע, המשגה ולמידה בזמן אמת, הופכות לנכס משמעותי ביותר ברמה הארגונית. הן לא רק מסוגלות לקבוע את רמת החדשנות הארגונית, אלא מהוות תשתית איתנה ליצירת שפה מקצועית חדשה, אחידה ורלוונטית, שבאמצעותה ניתן להניע שיח מקצועי במרחב הציבורי. על רקע תהליכים אלה, אשלים פועלת, מאז היווסדה, על מנת להטמיע ערכי ניהול ידע בעבודתה ולמסד ערוצי למידה ארגוניים, שיענו על האתגר הניהולי העצום הזה. אחד מהערכים המוספים של אשלים, בנוף החברתי הישראלי, מצוי ביכולתה ליהנות מהחיבור שבין הידע התיאורטי לידע המעשי. במיקום ארגוני שכזה, מסתמן הצורך לשימוש במנגנון מתודולוגי מהימן, המסוגל לאסוף את הידע הרב מהשטח, להמשיגו בזמן אמת, לחברו לידע התיאורטי הקיים ולתעלו למקומות ולקהלים רלוונטיים, שעשויים להפיק ממנו את מרב התועלת המקצועית
    קרא עוד
  • לאהוב ולשנוא בבטחה – הלוואי שתמותו! אני רוצה להתחתן איתך! רגשות עזים במרחב היחסים בין הורים לילדים

    מחבר/ת: 

    כיצד יאפשר "הורה טוב דיו" התפתחות של יחסים רגשיים בריאים וחוויה בסיסית חיונית של התחושה כי "אני טוב ובסדר?" עליו לאפשר לילד סביבה בטוחה לקיומם, לביטויים ולניהולם התקין של רגשות ושל יחסים רגשיים. ודאי רגשות של אהבה ושנאה, אך גם רגשות של פחד והעזה, עצב ושמחה ותחושות הצלחה וכישלון; מלוא קשת הרגשות. מאחר שרגשות הילד לעתים קרובות עזים, מקוטבים ומעורבים, לא פשוט עבור ההורה לחוותם, לתת להם לגיטימציה ובמקביל להציב להם גבולות. לא פעם נראה הדבר בלתי אפשרי. יחסים עם הורים, המאפשרים מרחב בטוח לרגשות עזים והפנטזיות המתלוות אליהם, בכלל זה לאהוב אותם בבטחה ולשנוא אותם בבטחה, הם חוויה חיונית לגדילת יכולות ההתקשרות הרגשית של הילד עם האחר וליחסיו של הילד עם עצמו. יכולת הורית זו היא חלק מן הפונקציות ההוריות החיוניות של ההורה הדיאלוגי. הורות טובה דיה מתמודדת עם סוגיה זו הן ביחסים היומיומיים, המציאותיים, והן בעת שהילד משחק, לבד או ביחד עם אחרים, במרחבי הפנטזיה, המהווים את המציאות המשחקית. תחילה מספק ההורה לילד מְכַל מעבד לרגשות העזים, ובהמשך ילווה את ההיווצרות ההדרגתית של מכל מעבד מקביל אצל הילד הגדל. כמו לומר, שהילד עצמו רוכש יכולת הורית ומסוגל אט-אט, בהדרגה, להיות בתחום זה הורה לעצמו. כל מבוגר נושא עמו משקעים הקשורים ביחסים רגשיים. מול ילדיו, מול דמויות סמכות ומול עמיתים מתחַיים ועולים המשקעים הללו ומולידים סערות רגשיות פנימיות, הפורצות אל מערכות היחסים. במסגרות המספקות טיפול והדרכת הורים ייתקל איש המקצוע במצבים המשחזרים אצל המסתייע את דפוסי היחסים הרגשיים מן העבר. חלק מן המטענים הללו יושלכו אליו ועליו. אין אלה מצבים נעימים וקלים.
    קרא עוד
  • מסע בעקבות "חיבוקי": תרפיה "בחיבוקי" לילדי יפן

    תרפיה באמצעות "חיבוקי" היא שיטת טיפול פסיכולוגית ייחודית, שפותחה בישראל, לטיפול בילדים נפגעי לחץ וטראומה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובעת מבצע "עופרת יצוקה." שיטת טיפול זו סייעה גם לילדים ביפן להתמודד עם הטראומה שבעקבות אסונות הטבע, שפקדו את המדינה - רעידת האדמה והצונאמי, שאירעו בחודש מאי 2011 . מאמר זה עוסק בתיאור תהליכים של ייצוא ידע מישראל לעולם: ייצוא שיטת התרפיה באמצעות בובת "חיבוקי" לטיפול בנפגעי טראומה ביפן. זאת, באמצעות אנשי מקצוע של עמותת אשלים-ג'וינט ומשרד החוץ, שנסעו בחודש אוגוסט 2011 ליפן. שיטת הטיפול באמצעות בובת "חיבוקי" פותחה על ידי אשלים-גוינט ישראל, בשיתוף משרד החינוך-שפ"י שירות פסיכולוגי ייעוצי והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. התכנית מתבססת על הניסיון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, כאשר עלה צורך לסייע למספר רב של ילדים שנמצאו במצוקה ובחרדה. לשם כך, נבנתה תכנית ייחודית, העושה שימוש בבובת "חיבוקי", שהיא בובה פרוותית, עם ידיים ארוכות ומחבקות ועיניים עצובות. התכנית התאפשרה הודות לתמיכתן של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. בובת "חיבוקי" היא בובת כלבלב רכה וארוכת זרועות, שיכולה לחבק את הילד ולהיצמד אליו. הילדים מטפלים בבובה, מזדהים איתה, ובעקיפין מטפלים במצוקותיהם. בין השנים 2006 ועד 2011 , סייעה ההתערבות בעזרת "חיבוקי" להמוני ילדים שנקלעו למצוקה נפשית. זאת, בעקבות השהות במקלטים, שנכפתה על תושבי הצפון, הפינוי לאוהל בניצנים, מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בקיץ 2006 , ולאחריה מבצע "עופרת יצוקה" וטילי הקאסמים שנחתו על שדרות ויישובי עוטף עזה. התכנית פועלת כיום באזור הכרמל, בעקבות השריפה הגדולה נובמבר 2010 , שבה נספו 44 אנשים ובתים רבים עלו באש. בסך הכול, כ 50,000- ילדים בישראל, בגילאי הגן,
    קרא עוד
  • יזמות זעירה של נשים כמסלול ניעות חברתית, מספר היבטים פרדוקסליים

    מחבר/ת: 

    מאמר בנושא שבכותרת, שהתפרסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, מציג אתנוגרפיה של קורס יזמות זעירה לנשים מעוטות הכנסה. המאמר מציין, שמרכיב מרכזי בתהליך שהנשים עוברות הוא האופן, שבו הן תופסות את הסיכויים, את הזכאות ואת האחריות שלהן להרוויח כסף. ניכרת השפעה ברורה של החוזה המגדרי המודרני, המכונן נשים נורמטיביות כמפרנסות משניות, שעיקר תרומתן היא העבודה הרגשית. נשים נוטות להתנהל מתוך "אתיקה של אהבה" ולהימנע משאיפה מפורשת "לעשות כסף." ניתוח תהליך הלמידה, העוסק בהקניית אוריינות עסקית ותרבותית, מחדד את מרכזיות העבודה כפרקטיקה של השתתפות אזרחית, מלבד הפונקציה המיידית של התפרנסות, ומאפשר לפרש את הכמיהה לגלם נשיות נורמטיבית כחלק ממסע היחלצות מן השוליים. אני טוענת, שהפורמליזציה של עבודת הנשים מייצרת אפקט פרדוקסלי של הכלה והדרה: אימוץ פרקטיקות הגמוניות של עבודה וצריכה סולל את הדרך להתקבלותן האזרחית, אך בו בזמן מעודד הפנמה של השיח, שסימן אותן מלכתחילה כסובייקטים פגומים. בהמשך לתפיסתה של אשלים לגבי חשיבות התנעת שיח עמיתים מקצועי וכן באמצעות כתב העת, ועל רקע מאמרה של ד"ר סער, התכנסה במרכז ידע אשלים קבוצת קריאה ייחודית במסגרת של "חברותא." במרכז ידע אשלים, נהוג לכנס "חברותות" במגוון נושאים, כשהרעיון המרכזי הוא לתת לקבוצה של אנשי מקצוע לקרוא טקסט משותף וללמוד אותו בצוותא. בחברותא שנוצרה סביב מאמרה של ד"ר סער, חברי הקבוצה, תוך כדי דיון ערני ותוסס, העלו על הכתב שאלות שונות ביחס למאמר. להלן רשימת השאלות שהקבוצה העבירה עם תום הדיון לד"ר סער ותשובותיה
    קרא עוד
  • התנעת שיח מקצועי עם מחברי המאמר

    לפניכם עיקרי הדיאלוג בין רוס הומל, פרופסור לקרימינולוגיה ומשפט פלילי באוניברסיטת גריפית' שבבריסביין, אוסטרליה, וראש מחלקת מחקר חברתי והתנהגותי של האוניברסיטה, לבין דניאל קרני, מנהל פיתוח וגיבוש ידע, מרכז ידע אשלים: מהו מודל ה- ?Pathways פרופסור הומל: מודל ה- Pathways ובעברית "נתיבים למניעה,"אשר יושם בהצלחה בפרויקט ,Inala Pathways הוא יותר מאשר מודל של שירות בין-ארגוני. המודל הוא למעשה רפורמה של מערכת התפתחותית הבנויה על תשתית מחקר משוכללת, המובילה לשיפור מתמשך בכל השירותים הניתנים למניעה, בארגונים ובסביבות של הילד ומשפחתו והקשרים ביניהם. כל אלה, למיטב הבנתנו, הם בסיס להתפתחות חיובית ובריאה של הילד. חשוב להבין, שהמודל שלנו אינו כרוך ביישום תכניות התערבות ייחודיות לילדים, למשפחות, לבתי ספר או לקהילות, על אף שהוא משלב מספר תכניות במסגרת הכללית שלו. תכניות באיכות גבוהה לילדים או להורים עשויות לתרום תרומה ניכרת להשגת המטרות המערכתיות של המודל, בעיקר בכל הנוגע לשיפור איכות סביבת המשפחה וחיזוק הקשרים בין ילדים, הורים ובית ספר. למרות זאת, דרושים גם משאבים וסוגי פעילויות נוספים, כפי שמתואר בתרשים שבהמשך. אפשר לדמות את מודל "נתיבים למניעה" למערכת הפעלה של מחשב יותר מאשר לתוכנת מחשב ייחודית. זהו מרחב המאפשר לתוכנות להתקיים ובאמצעותו ניתן ליישם מגוון רחב של התערבויות המכוונות לילדים, להורים, לבתי ספר, לסוכנויות קהילתיות ולקהילות מקומיות. כל זאת, באמצעות שותפות מגוונת ורחבה של יחידים וארגונים.
    קרא עוד
  • מעבר לגורמי סיכון: לקראת פרדיגמת מניעה הוליסטית לילדים ובני נוער במצבי סיכון

    מאז אמצע שנות ה 90 של המאה הקודמת הפכו ההתערבות המוקדמת והמניעה למאפיינים מרכזיים של המדיניות הציבורית בעולם המערבי. להתפתחות זו הייתה השפעה מרחיקת לכת על עיצוב מחדש של פרדיגמת המניעה בשירותי הילדים והנוער. הפרדיגמה החדשה הסתמכה על התפתחותו של מדע הנקרא "ניתוח גורמי סיכון" RFA. הצלחתה של פרדיגמה זו במסגרת עבודה מניעתית אינה חד-משמעית, אך היא זכתה לרמה משמעותית של אמינות פוליטית ותמיכה ציבורית. על אף ש"ניתוח גורמי סיכון" אכן הביא לעיצובן מחדש של גישות למניעה, הפרדיגמה סובלת ממגבלות שונות ברמה המתודולוגית והמעשית. מאמר זה מעלה נימוקים בעד גישה הוליסטית יותר כלפי מדיניות המניעה והפרקטיקה של העבודה הסוציאלית, כזו המכירה בממדים של הסיכון, אך אינה מניחה לסיכון להפוך לגורם הדומיננטי. במאמר זה אנו בוחנים את גוף העדויות הגדל והולך לטובת "ניתוח גורמי סיכון," תוך הצבעה על חוזקות וחולשות, ומראים כיצד ניתן לאמץ גישה הוליסטית יותר. אנו טוענים, שהמיקוד היסודי של הניתוחים וההתערבויות צריך להכיר בהקשר החברתי והתרבותי של נתיבי ההתפתחות, ושהדגש צריך להיות על יחסים בין רמות של ארגון בתהליך ההתפתחותי של ילדים ונוער. אנו מסתמכים על התכנית האוסטרלית "נתיבים למניעה" Australian Pathways to Prevention Program, כדי להדגים כיצד אפשר וראוי לפתח עבודה סוציאלית, שתיצור גישות הוליסטיות יותר למניעה. במהלך המאה ה 20, ניסו מדעי החברה לתרום את תרומתם למדיניות המניעה באמצעות בסיס עדויות שידגים, בין שאר הדברים, את השלבים המכריעים שבהם נדרשת התערבות במהלך הילדות על מנת למנוע בעיות חברתיות בעתיד. בתקופה האחרונה, עוצבה המניעה החברתית על ידי ניתוח גורמי סיכון RFA, שזכה לתמיכה פוליטית משמעותית כשיטה לזיהוי ולהתערבות בחייהם של הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבעיות חברתיות בעתיד.
    קרא עוד
  • זוית ביו-פסיכו-סוציאלית על ממצאי המחקר: תגובה למאמר "תפיסה מוטעית של משקל הילד בעיני האם ועישון קשורים לעודף משקל והשמנת יתר בקרב ילדים בגיל גן ממעמד חברתי-כלכלי נמוך"

    מחבר/ת: 

    בלהה בכרך, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהלת תכנית "תזונה ומשפחה"הדיון שאנהל עם המחקר ייעשה מתוך עמדה ביו-פסיכו-סוציאלית של תחום העבודה הסוציאלית ועל בסיס היכרותי את תחום התזונה כמובילת פרויקט "תזונה ומשפחה." אין בתגובתי כל התייחסות לעצם המחקר וממצאיו . יום אחד פגש החכם הסיני איכר זקן מהלך בדרך כשבידו האחת לחם ובשנייה פרח. "סבא" שאל החכם "למה לחם ולמה פרח?", הביט בו הזקן, הרהר וענה "הלחם כדי לחיות והפרח כדי שיהיה בשביל מה לחיות." סיפור סיני ידוע זה מייצג עבורי את משמעותו הכפולה של המזון בחיי האדם: משמעות קונקרטית-פיזיולוגית ומשמעות סימבולית-נפשית. אף ששתי המשמעויות מהוות מסגרת משולבת, בתגובתי זו אתייחס למשמעות הסימבולית-נפשית. סימבוליות המזון בתפקידו כמשאב פסיכולוגי נוצרה כבר ברגעי חייו הראשונים של האדם וממשיכה ללוותו עד סוף ימיו. הנקה היא נקודת המפגש הראשונה של התינוק עם העולם ועם זולת משמעותי. כאן נוצר הקשר הראשון בחייו, על משמעויותיו המורכבות, ומתחיל להתפתח תהליך תקשורת. חוויית האכלה זו, המלווה תחושה של חום והכלה, מהווה גם בסיס להתפתחות תחושת אמון בעצמו ובעולם. מיקום ראשוני זה מבסס את תפקיד המזון ואת התהליכים הנגזרים ממנו כאבן יסוד בבניית תבניות פסיכולוגיות תוך-נפשיות ובין-אישיות, אשר ביטויים להן יופיעו בהמשך חייו של הילד, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. במערכת התוך-אישית ניתן לזהות את מקום המזון ותפקידו כביטויים של שליטה ואי-שליטה על מערכות חיים פנימיות וחיצוניות, כמו למשל בהפרעות אכילה, או במציאת "נחמה" באכילה כדרך ביטוי של חזרה אל המקום ה"בטוח" והמעוגן באותה חוויה ראשונית של המזון. במערכת הסביבתית והבין-אישית ניתן לזהות את מקום המזון כ"יוצר קשר" ומעורר קרבה ואינטימיות. אנשים נפגשים סביב "אוכל." שוב ניתן לזהות כאן את הצורך לקרבה, להבנה ולהפגת הבדידות. המזון מהווה "מסגרת" ישירה, אך גם עקיפה, למענה לצרכים אלה. תהליך זה בא לידי ביטוי באופן בולט בשולחן האוכל המשפחתי, המהווה מיקרוקוסמוס של תהליכים משפחתיים. סביב שולחן האוכל באים לידי ביטוי קונפליקטים משפחתיים, אך גם תהליכים של פתרון בעיות והכנסת תהליכי שינוי. במערכת המקרו של "תרבות" מהווה נושא המזון - אוכל ואכילה, הבנייה של דפוסי שייכות, חריגות, תפיסות עולם וכדומה. "רזון" או "השמנה" עשויים להיות קשורים לתפיסות חברתיות-תרבותיות לגבי "ראוי" ו"לא ראוי." זאת ועוד. באמצעות המזון ניתן לזהות את מרכיב גיבוש ה"זהות" ובעיקר את הבניית "הזהות האימהית." המזון, על מרכיבי האכלה וההענקה שבו, מהווה ביטוי ואישור לדימוי אימהי. ילד "שמן" במושגים ביו-פיזיולוגים יכול לייצג, מנקודת מבט אימהית, "ילד מטופח", וככזה להוות אישור לאימהות ראויה במושגים פסיכו-סוציאליים. ראייה תרבותית, הרואה בתינוק שמן מראה נאה, ומי מאיתנו אינו נלהב לצבוט את לחייו השמנמנות ולמלמל מילות שבח להוריו, תורמת גם היא לתפיסה של "תינוק שמן" כמאשר הורות טובה. ניתן אך לשער, כי תהליך זה מחריף עוד יותר אצל אימהות משכבות חברתיות מוחלשות. נשים אלו, שעקב נסיבות חייהן, חוות תחושת חוסר הצלחה, מפתחות ראייה עצמית שלילית, ומכאן תהיינה בעלות נטייה לתפיסה של זהות עצמית שלילית גם.
    קרא עוד
  • תפיסה מוטעית של משקל הילד בעיני האם ועישון קשורים לעודף משקל והשמנת יתר בקרב הילדים בגיל גן ממעמד חברתי-כלכלי נמוך

    מטרת המחקר: לזהות גורמי סיכון ברי-שינוי להשמנת יתר בקרב ילדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך LSES שיטות: נתוני מחקר-חתך נאספו מ 238 ילדים בני ארבע עד שבע שנים ואימהות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. נאספו מדידות אנתרופומטריות; נערכו לאימהות ראיונות והן נשאלו על אודות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, דפוסי התנהגות בנושא בריאות, תפיסות ואמונות הקשורות לבריאות. תוצאות: השכיחות המשולבת של עודף משקל והשמנת יתר OWOB בקרב ילדים הייתה 29.8% , בהתבסס על תקן הגדילה החדש של ארגון הבריאות העולמי WHO. שכיחות השמנת היתר ועודף המשקל BMI ≥25 בקרב האימהות הייתה 51.8% . הגיל הממוצע, מספר שעות השינה, ההתפלגות לפי מין ורמת העוני נמצאו דומים בקרב ילדים בעלי משקל תקין ובקרב ילדים בעלי עודף משקל או הסובלים מהשמנת יתר. למעלה מ 82% מן האימהות העריכו הערכת חסר את מצב המשקל של ילדיהן. מבין 62 ילדים שהיו בעלי עודף משקל או סבלו מהשמנת יתר 74.2% נתפסו בעיני אמהותיהם כבעלי "משקל תקין" ו 8% נתפסו בעיניהן כ"רזים." בעיני האימהות, 67 מתוך 158 הילדים בעלי משקל תקין 42.4% ( נתפסו כ"רזים" ) p
    קרא עוד