בין תפיסות עבודה של ארגונים ואנשי מקצוע

בין תפיסות עבודה של ארגונים ואנשי מקצוע

בין תפיסות עבודה של ארגונים ואנשי מקצוע

גיליון מספר 14
נובמבר 2014
  • פתח דבר

    אני שמח לפתוח את גיליון 14 של “עט השדה” ולברך את כולכם בהמשך עשייה, יצירה ושלום. לאחר שנת היעדרות מתפקידי ללימודים בתכנית מב”ל – המכללה לביטחון לאומי, אני מבקש לשתף אתכם בחוויית הלמידה שלי, המתקשרת גם למציאות הביטחונית שנמשכה כ 50 ימים במבצע “צוק איתן”. הגיליון הנוכחי מזמין ללמידה ולשיח על הזיקה בין תפיסות עבודה של ארגונים ואנשי מקצוע לפיתוח מענים עבור אוכלוסיית היעד של ג’וינט- אשלים. זוהי נקודת חיבור מעניינת לתכנים של הלימודים במכללה לביטחון ושלום. “הביטחון הלאומי” מורכב מארבעה היבטים: ביטחוני, מדיני, כלכלי וחברתי. על פי רוב, מסיבות ברורות, מאז הקמת המדינה להיבט הביטחוני הייתה הבכורה, וסדר העדיפויות הלאומי נקבע בהתאם. במהלך השנים התפתחה הבנה של חשיבות ההיבטים האחרים לביסוס העוצמה הלאומית והביטחון הלאומי. מנקודת מבטי, השיח שהתקיים במכללה במהלך השנה בסוגיות החברתיות היה לוקה בחסר. להבנתי, אין הכרה מספקת בחשיבותו של ההיבט החברתי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – כיצד פערים חברתיים, אי-שוויון ושסעים חברתיים מאיימים על אחדותה של החברה ועל שלומה, היום יותר מאי-פעם. מלחמת לבנון והמבצעים שבאו אחריה, לרבות מבצע “צוק איתן”, יצרו מציאות חדשה של עימותים. העורף הפך לחזית, ואזרחי המדינה נמצאו במציאות קשה של פגיעות פיזית ומורלית. במציאות החדשה, כוחה של מדינה אינו נבחן רק בעוצמתה הצבאית, אלא גם ביכולתו של העם לעמוד איתן מול מצבי משבר, אובדן וטראומה. יכולת זו, המוגדרת “חוסן חברתי”, היא קריטית לאומה המתמודדת עם שינויים חוזרים ונשנים באופי המלחמות.
    קרא עוד
  • "מותר לך להיות לצידי" ראיתי, שמעתי וגם קראתי

    אלה מילים שמבקשות הקשבה, מילים שזועקות אל אימא שתשמע, מילים שמתארות באירוניה תחושות של בדידות וכאב, של סתמיות, של חוויות שנערות ונערים עוברים עם עצמם. התרגשתי, התפעמתי, וכמוני עוד חברים רבים שנכחו באולם. חשוב שעוד ועוד מורים, מדריכים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשים שאינם דווקא אנשי מקצוע, ישמעו את הקול האחר המובא כאן – קול אותנטי שבוקע מגרונם של בני נוער ומדריכיהם. בקול ייחודי זה הם מבקשים שנראה אותם כמו שהם, במקומות שלהם, שנקשיב לקולות שלהם גם אם הם שונים מהקולות שחשבנו שיש להם, ושיהיו משמעותיים. באמת משמעותיים! אנחנו חייבים לצאת מפינת “אנשי המערכת”, להקשיב לבני הנוער, לשוחח איתם, לשתפם במחשבות ובהתלבטויות, ולעשות כל מאמץ כדי שישתפו אותנו במקום שבו הם נמצאים – מה הם מרגישים, מה הם רוצים, מה חשוב להם, כמו גם מה מעורר אצלם דאגה ומפחיד אותם. כן, הם רוצים שנראה אותם! באשלים, כגוף פיתוח שמבקש לחדש, אנחנו חייבים להיות ערניים וקשובים לקולות הללו, לאותנטיות שבה הם דורשים שנשתף אותם, בני נוער, ילדים, הורים ומשפחות, בתוך התהליך ובתכניות שאנו מפתחים. זה לא חדש עבורנו ואנחנו עושים זאת במגוון תכניות ובתחומים שונים. ובכל זאת יצאתי מהכנס עם תחושה חזקה שצריך עוד מזה. הם יודעים יותר מהאחרים מה טוב עבורם, ואם נדע להכיל, לגלות אמפתיה ולהנחותם ממקום אותנטי ומקשיב, נוכל לחולל יחד איתם שינויים ולהביא לתמורות בדרך העבודה של השירותים החברתיים בישראל ובחברה כולה.
    קרא עוד
  • בין מוסקבה לקישינב: מסע התנדבות בקהילות יהודיות

    מאמר זה הוא יומן מסע הסוקר שלושה ימי למידה בקהילות יהודיות במזרח אירופה, במסגרת נסיעתי לרוסיה ולמולדובה מטעם הג'וינט. בחרתי בפורמט של יומן ובסגנון הכתיבה אישי וחופשי כדי להמחיש את עוצמת החוויה האישית והמקצועית שחוויתי במהלך הנסיעה, וכדי לתאר תהליך למידה הדדי מרתק ומרגש שהתגבש סביב נושא ההתנדבות. תהליך זה מסמן, יותר מכול, את הדמיון הרב בין פעילות התנדבות במקומות שונים בעולם ואת יכולתנו, כארגון עתיר ניסיון בתחום זה, להטמיע את שלמדנו במקום אחד וליישמו במקום אחר. למידה משמעותית זו, על התנדבות וניהול התנדבות בישראל, כמו גם במקומות שונים בעולם, עשויה להיות התגלמות נוספת של הרעיון העומד בבסיס ONE JOINT. למרות הקשרים שנרקמו, האנשים המדהימים שפגשתי, התמונות והזיכרונות הטריים, ועל אף העובדה שמאז חזרתי לישראל עברו פחות מחודשיים ימים, אני עדיין מתקשה לתאר הכול במילים. בתוכי אני ממשיכה לעבד את החוויות ולחשוב על המשמעויות שהותירו הדמויות והמקומות שבהם ביקרתי, ובעיקר מסתכלת קדימה בציפייה דרוכה להמשך הפעילות המשותפת כפי שסומנה בתום הביקור. לצד ציפייה זו קיימת ציפייה משמעותית לראות כיצד המודל המשותף לקידום התנדבות בינינו לבין חבר המדינות העצמאיות חמ”ע הולך ותופס תאוצה, ואף מתרחב למקומות נוספים ברחבי העולם שבהם פועל ארגון הג’וינט. ברצוני לומר תודה אישית על השותפות ועל העבודה המאתגרת לאסי קניאל מג’וינט חמ”ע, שליווה אותי בתהליך ולמד איתי לאורך הדרך, וכן לאנשי המקצוע בישראל ובחמ”ע המקדמים התנדבות ככלי לפיתוח קהילתי ולסולידריות קהילתית.
    קרא עוד
  • הכנה לקריירה כאמצעי ללמידה משמעותית לתלמידי חטיבות הביניים

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    ואזן-סיקרון, ל', בן סימון, ב', וכאהן-סטרבצ'ינסקי, פ'  2011 . מחקר הערכה של תכנית NFTE – תקציר עיקרי הממצאים מומן במסגרת “נקודת מפנה” – תכנית משותפת לאשלים ולבנק הבינלאומי בליווי ארגון מתן.
     
    צינמון, ר”ג, וריץ, י’  2004 . עבודה ומשפחה: הכנת מתבגרים לשילוב בין תפקידי חיים. ייעוץ בבית-ספר בחברה משתנה עמ' 159 – 176 . תל אביב: רמות.
     
    Hilton, M. (2008). Research on future skill demands. US: Academy of Management, National research council
     
    Orthner, D. K., Akos, P., Rose, R., Jones-Sanpei, H., Mercado,M., & Woolley, M. (2010). CareerStart: A middle school student engagement and academic achievement program, Children and Schools 32, 223–234.
     
    Orthner, D. K., Cook, P., Rose, R. & Randolph, K. A. (2002). Welfare reform, poverty, and children’s performance in school: Challenges for the school community. Children and Schools 24, 105–121.
     
    Orthner, D. K., Jones-Sanpei, H., Akos, P., & Rose, R. A., (2012). Improving middle school student engagement through careerrelevant instruction in the core curriculum, Journal of Educational Research 106, 27–38.
     
    Orthner, D. K., Jones-Sanpei, H., Rose, R. A., Mercado, M., & Akos, P. (2010). CareerStart: A middle grades strategy for promoting student school engagement and academic success, Studia Sociologiae 55, 137–153.
     
    Orthner, D.K., Unick, J., Woolley, M.E., & Rose, R. (2013). Summary of CareerStart evaluation results: Middle school through 10th grade. Unpublished manuscript.
     
    Rose, R. A., Woolley, M. E., Akos, P., Orthner, D. K., Mercado, M., & Jones-Sanpei, H. (2012). Increasing teachers’ use of career relevant instruction: A randomized control trial of CareerStart, Educational Evaluation and Policy Analysis 34, 295–312.
     
    Woolley, M. E., Rose, R., Orthner, D. K., Akos, P. T., & Jones-Sanpei, H. (2013). Advancing academic achievement through career relevance in the middle grades: A longitudinal evaluation of CareerStart. American Education Research Journal 50, 1309– 1335.
     
    Woolley, M. E., Unick, G. J., Rose, R. A., & Orthner, D. K. (2013). Lasting effects of career relevant instruction in the middle grades: Academic achievement and progress toward graduation in high school. Unpublished manuscript.

    חינוך לקריירה הוא שם כולל להכנת מתבגרים לחיים בוגרים כאזרחים, כעובדים וכאנשי משפחה. היסוד המרכזי בפדגוגיה של החינוך לקריירה הוא קיום תהליך של חקירה המאפשר לבני הנוער ללמוד על עצמם, על עמדותיהם ועל יכולותיהם. בתהליך זה בני הנוער לומדים גם להכיר את הסביבה ואת האפשרויות שעומדות בפניהם. הצורך לחקור את הסביבה הופך את בני הנוער לאקטיביים יותר בתהליך הלמידה; הם לומדים את סביבתם ומתעניינים בנעשה בה, ובוחנים את הוריהם, שכניהם ובני קהילתם מבחינת עיסוקם המקצועי Orthner, D. K., Akos, P., Rose, R., Jones-Sanpei, H., Mercado, .M., & Woolley, M. 2010 כל זה פותח ומחזק את הקשר של בני הנוער עם הוריהם ועם הקהילה שבה הם חיים, ועשוי לתרום להתנהגותם הכללית. השילוב שבין העמקת הקשר למשפחה ולחברה עם חקירת אפשרויות התעסוקה העתידיות, מסייע לבני הנוער בתכנון מושכל ומקיף של תחומי חייהם כבוגרים. כדי לקיים תהליך זה יש לאפשר לתלמידים מרחב חקירה ולהקנות להם כלים ומיומנויות בתחום התעסוקה שיאפשרו להם למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, ובעיקר יהפכו את הנלמד בבית הספר לרלוונטי יותר לחייהם צינמון וריץ, 2004 . הדבר נכון במיוחד נוכח העובדה שגיל ההתבגרות מזמן לבני הנוער אתגרים משמעותיים עקב השינויים הפיזיים והרגשיים המתרחשים במעבר מילדות לבגרות. ההתמודדות עם המציאות המשתנה, שינוי תחומי העניין וגדילת האחריות מאפשרים חקר ובדיקה במגוון תחומים, ביניהם תחום התעסוקה. משום כך מערכות חינוך בעולם, וגם ישראל, נותנות מקום לפיתוח תכניות הכנה לקריירה ולשילובן בבתי הספר.
    קרא עוד
  • התרבות המקוונת של בני נוער ערבים בדווים

    למקורות ביביליוגרפים 
    אבו-גוידר, ע'  2014 . נפקדים, נעדרים וגיס חמישי: הדימויים התקשורתיים של האוכלוסייה הערבית והקבלה הסותרת שלהם על ידי צעירים ערבים. פנים 65 , 93 – 101 .
     
    אבו-סעד, א’  2001 . האישה הבדווית, בתוך: ד’ דיצ’ק עורכת , היישובים בנגב. תל אביב: מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
     
    אבו-עסבה, ח'  2008 . בני הנוער הערבים בישראל במערבולת השינוי החברתי-תרבותי, בתוך: א' רכס וא' רודינצקי עורכים, נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון עמ' 19 – 22 . תל אביב: מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב.
     
    אבו-עסבה, ח’  2007 . מערכת החינוך הערבית בישראל: דילמות של מיעוט לאומי. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
     
    אבו-עסבה, ח’  1999 . ילדים ובני נוער ערבים בישראל: ממצב קיים לקראת סדר יום עתידי. ירושלים: ג'וינט-מכון ברוקדייל, המרכז לילדים ולנוער.
     
    אהרון, י’, חיות, ע’, ועשת-אלקלעי, י’  2010 . מחקר משווה של חברוּת מקוונת וחברוּת פנים אל פנים בקרב תלמידי בתי ספר בישראל, בתוך: י’עשת-אלקלעי ואחרים עורכים, האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, ספר כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2010 . רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
     
    אורן, א’  1999 . הכול דיבורים? מקומם של ערוצי שיח סינכרוני בתהליכי למידה. מחשבים בחינוך 50 , 19 – 27 .
     
    אלקרנאווי, ע'  2000 . אתנו-פסיכיאטריה בחברה הבדואית הערבית בנגב. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
     
    אריקסון, א’ 1987 . זהות – נערים ומשבר. תל אביב: ספרית פועלים.
     
    בוניאל-נסים, מ'  2010 . "רוצה להיות חבר שלי? על חברות ואלימות בקרב ילדים ובני נוער בפייסבוק", 27 – 21 .
     
    ברק, נ’, וצוויקל, ג’  2001 . בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה.
     
    ברק, ע’  2006 . נוער ואינטרנט: הפסיכולוגיה של ה”כאילו” וה”כזה”. פנים 37 , 48 – 58 .
     
    ברק, ע'  2004 . ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה, בתוך: א’ קלינגמן ור’ ארהרד עורכים, ייעוץ בבית הספר בחברה משתנה עמ' 367 – 390 . תל אביב: רמות.
     
    גמאל, א’  2006 . תרבות צריכת תקשורת בקרב מיעוטים לאומים: הערבים בישראל. נצרת: אעלאם, מרכז תקשורת לחברה הערבית פלסטינית בישראל.
     
    גנאים, א', רפאלי, ש', ועזאיזה, פ'  2009 . פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל. מגמות 36 , 164 – 196 .
     
    גל, א'  2000 . יישובי הבדואים. בתוך: נחום-לוי, נ’ עורכת, אל הנגב: פרקים בגיאוגרפיה של דרום הארץ: הנגב, הערבה וים המלח. תל אביב: מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
     
    גריביע, ע'  2005 . שימוש בצ'אטים בקרב בני נוער בדואים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
     
    דולב-כהן, מ'  2010 . שיחות במסרים מידיים בין מתבגרים: יתרונות, חסרונות ומה שביניהם, 16 – 20 .
     
    דרור, י'  2012 . ישראל בעידן הדיגיטלי 2012 . תל אביב: המסלול האקדמי של המכללה למנהל – בית הספר לתקשורת.
     
    טל, צ'  1998 . אבטחת מידע ומצב שוק האינטרנט בישראל. תל אביב: הפורום הישראלי לסחר אלקטרוני.
     
    כהן, ע', ועייני, ל'  2011 . דפוסי שימוש בפייסבוק בקרב בני נוער וזיקה לתהליכים חינוכיים. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
     
    מאיר, א'  2003 . מסנגור תכנוני לתכנון עצמי: בדווי הנגב הדמוקרטיזציה בתכנון. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
     
    סולברג, ש'  2007 . פסיכולוגיה של הילד והמתבגר: מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית. ירושלים: מאגנס. סקר SMI 2009 . פנורמה מוביל בעיתונות, פאנט מוביל בפער ניכר מבין האתרים BISport . נדלה ב 23.9.2009- מתוך: . http://www1.bizportal co.il/article/30135001
     
    סקר משרד התמ”ת: מנהל מחקר וכלכלה  2010  דפוסי שימוש וקנייה באינטרנט של בני נוער. נדלה ב 3.3.2010- מתוך:http://www.moital.gov.il/NR/exeres/E1C42F22-B876-44F0-91FCB09667D82835.htm
     
    רבין, ה’  2007 . הגלישה לאתרי אינטרנט ושימושיה בקרב בני נוער יהודים וערבים בישראל, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
     
    רינאוי, ח'  2003 . החברה הערבית בישראל – סדר יום אמביוולנטי. תל אביב: המסלול האקדמי של המכללה למנהל – החוג למדעי ההתנהגות. רכס, א’, ורודניצקי, א’  2008 . נוער ערבי בישראל: בין סיכוי לסיכון. תל אביב: מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל- אביב.
     
    Ahn, Yong-Yeol et al. (2007). Analysis of topological characteristics of Huge online social networking services (pp. 835–844). International World Wide Conference.
     
    Boyd, D. (2008). “None of this is real”, in: J. Karaganis (Ed.), Structures of participation in digital culture (pp. 132–157). New York: Social Science Research Council.
     
    Castells, M. (2005). “The network society: From knowledge to policy”, in: M. Castells & G. Cardoso (Eds.), The network society: From knowledge to policy (pp. 3–21). Washington DC: Johns Hopking Center for Transatlantic Relation.
     
    Danet, B. (1995). Play and performance in computer-mediated communication. Journal of Computer-Mediated Communication 1 (2). Retrieved January 24, 2007 from: http://jcmc.indiana.edu/vol1/issue2/ index.html.
     
    Fahima, S., & Smith, C. Z. (2003). Photographers note digital’s advantages, disadvantages. Newspaper Research Journal 24 (2), 82–96. Federal Trade Commission (1998). Children’s online privacy protection act (COPPA). Retrieved at 22.6.2011 from: http:/www.ftc.gov/ogc/copal.htm.
     
    Ginger, J. (2007). The Facebook project, master paper. Illinois:University of Illinois.
     
    Gross, E. (2004). Adolescent internet use: What we expect, what teens report. Applied Developmental Psychology: An International Lifespan Journal 25, 633–649.
     
    Hofheinz, A. (2005). The internet in the Arab world: Playground for political liberalization. International Politics and Society 3, 78–96.
     
    Howard, B. (2008). Analyzing online social networks. Communication of the ACM 11, 14–16.
     
    Kraut, R. et al. (2002). Internet paradox revisited. Journal of a Social Issues 58, 49–74.
     
    Lenhart, A. (2009). It’s personal: Similarities and differences in online social network use between teens and adults. PEW Internet & American Life Project. Retrieved at 1.9.2009 from: http://www.pewinternet.org/Presentations/2009/19 Similaritiesand-Differences-in-Online-Social-Network-Use.aspx
     
    Mesh, G. & Talmud, I. (2002). The nature of computer-mediated social networks among Israeli youth. Research Report: Israeli Foundation Trustees.
     
    Moores, S. (1993). Interpreting audiences: The ethnography of media consumption. London: Sage.
     
    Peter, J., Valkenburg, P. M., & Flucking, C. (2007). Adolescence and social network sites: Identity, friendships and privacy, in: S. Livingstone & L. Haddon (Eds.), Kids Online (pp. 83–94). Bristol, UK: Policy Press.
     
    Turkle, S. (1995). Life on the screen: Identity in the age of the internet. New York: Simon & Schuster.

    הטכנולוגיה המקוונת המתפתחת כיום משפיעה רבות על החברה ועל התרבות; היא מעודדת שינויים בנורמות, בערכים וביחסים , Turkle 1995 . האינטרנט הוא כלי תקשורת המוני המגשר על בעיית המרחק ומאפשר תקשורת ללא מגבלות זמן ומקום, למרות חסרונותיו גנאים ועמיתיה, 2009 . הוא מאפשר לשלוח ולקבל מסרים מיידיים מכל מקום ולכל מקום, והוא זמין ונגיש לדליית מידע מגוון – אקטואליה, בידור, השכלה, כלים יישומיים ועוד Thompson, 1995. השימוש באינטרנט, על מכלול יישומיו, צובר תאוצה גם בחברות מסורתיות, כמו החברה הבדווית בישראל. חברה זו עוברת מחיים המושתתים על חקלאות מסורתית לחיים מודרניים אורבניים. המעבר ליישובי קבע מאפשר לה ליהנות מתשתיות של מים, חשמל, תקשורת מקוונת, ומוסדות חינוך וקהילה. תשתיות החשמל והתקשורת מאפשרות חיבור למחשבים אישיים, בבתים הפרטיים ובמוסדות החינוך מאיר, 2003. תהליך זה משפיע במיוחד על האוכלוסייה הצעירה, המחפשת דרכים להשתלבות מהירה ונוחה בשוק העבודה המודרני במגוון תחומים, כגון תעשייה, הוראה ומקצועות חופשיים. מטרת המאמר הנוכחי היא להציג ממצאי מחקר שבו נבדקו השימושים והיישומים של בני נוער ערבים-בדווים באינטרנט תוך זיהוי התהליך של יצירת קשריהם החברתיים ברשתות החברתיות באינטרנט. המאמר מעשיר את התמונה המחקרית על שימושי האינטרנט ויישומיו אצל בני נוער ערבים-בדווים בארץ, ומרחיב את הידע בתחום זה.
    קרא עוד
  • לוינסקי כמשל: ההבדל בין מה שנעלם למה שאבד בחיי נערות המוגדרות חסרות עורף משפחתי

    למקורות ביביליוגרפים 
    אופיר, ע'  2000 . לשון הרע, פרקים באונטולוגיה של המוסר. תל אביב: עם עובד.
     
    בן עזר, ג'  2010 . כטיפה השבה אל הים? נראות ואי נראות בתהליך הקליטה של יהודי אתיופיה. בתוך: ע' לומסקי-פדר ות' רפופורט עורכות, נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג עמ' 305 – 329 . מכון ון ליר: הקיבוץ המאוחד.
     
    בן רבי, ד', עמיאל, ש', כהן-נבות, מ', דולב, ט', כאהן-סטרבצ'נסקי, פ', וריבקין, ד'  2008 . עשור לאשלים: פעילות, הישגים ואתגרים לעתיד. ירושלים: מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ונוער. בנבנישתי, ר'  2009 . תוכניות לבוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתית חסרי עורף משפחתי. דוח מחקר. ירושלים: מפעלים מיוחדים.
     
    גרשטמן-שלף, ל', לזר, א'  2006 . מעקב אחרי הסתגלותם של בוגרי פנימייה טיפולית לחיים מחוץ לפנימייה. חברה ורווחה כו  1, 41 – 58 .
     
    דביר, א', וינר, א', וקופרמינץ, ח' דצמבר 2010 . התמודדות עם חווית בדידות קיומית בקרב יוצאי פנימיות חסרי עורף משפחתי. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית 32 , 87 – 110 . 
     
    דוידזון-ער ד, ב' ספטמבר-דצמב ר 2010 . איכות החיים של ילדי ם בסיכו ן שהו חלט להשאיר ם בבי ת בהשוואה לילדי ם שהו חלט להוציא ם מהבי ת. חברה ורוו חה ל 421–397 ,4–3 המועצה הלאומית לשלום הילד 2008 . ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי. ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד.
     
    וילצ'יק-אביעד, י' קיץ 2009 . אלה ואלה בפנימייה: הבדלים במשתנים פסיכו-חברתיים בין תלמידי פנימייה עולים חדשים לבין תלמידים ממשפחות ישראליות וותיקות. סוגיות חברתיות בישראל 8, 204 – 233 .
     
    זילכה, א'  2003 . סקר בוגרי פנימיות חסרי עורף משפחתי. ירושלים: אשלים – העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם.
     
    זעירא, ע', בנבנשתי, ר', ודיניסמן, ת'  2009 . לקראת יציאה לחיים עצמאיים: הערכת מוכנות וצרכים של מתבגרים. דוח ממצאים. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד.
     
    לומסקי-פדר, ע'  1998 . כאילו לא הייתה מלחמה: סיפורי חיים של גברים ישראליים. ירושלים: מאגנס.
     
    לנדר, י', וסלונים-נבו, ו' ספטמבר-דצמבר 2010 . לקראת סליחה: מבט תיאורטי וטיפולי. חברה ורווחה ל  3– 4, 477 – 502 .
     
    מאסס, מ' 2010 . בשם טובת הילד: אובדן וסבל בהליכי אימוץ. תל אביב: רסלינג.
     
    פלד, א', ובנבנישתי, ר'  2010 . זכות התלונה של ילדים בהשמה חוץ-ביתית: רציונל ומתווה של מנגנון למימושה. בתוך: ת' מורג עורכת, זכויות הילד והמשפט הישראלי עמ' 223 – 247 , אוניברסיטת תל-אביב: רמות.
     
    פסטה-שוברט, ע' מרץ 2005 . "אני יוצאת וכאילו ממששת את העולם, רואה את הדברים ברור יותר": נשים, השכלה גבוהה והחברה הבדואית בנגב. מגמות מג) 4, 659 – 681 .
     
    פסטה-שוברט, ע' פברואר 2005 . מ"ספירה שותקת" "ל"ספירה מדברת": תפיסת מקצוע ההוראה בעיני מתכשרות בדואיות להוראה. סוציולוגיה ישראלית ו 2, 334 – 313 .
     
    פסטה-שוברט, ע'  2010 . הפוך, אבל אותו דבר: בוגרי השמות חוץ-ביתיות מדברים שילוב והשתלבות. עט השדה 6, 23 – 30 .
     
    פסטה-שוברט, ע' בדפוס. פליטים בעל כורחם: מעברים, אי שייכות, כאב ואובדן בחייהם של בוגרי השמות חוץ-ביתיות. בתוך: ע’ גרופר וש’ רומי עורכים, ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. כרך ב': קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי. 
     
    קרומר-נבו, מ'  2006 . נשים בעוני: סיפורי חיים, מגדר, כאב, התנגדות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
     
    רוזנפלד, י' 1993 . שותפות: קוים לפיתוח פרקטיקה של עבודה סוציאלית עם ולמען אוכלוסיות מובסות. חברה ורווחה יג  3, 225 – 235 .
     
    שמאי, א', וארנון, ש' חורף 2010 . מאי וודאות לחוסר וודאות: עקורי צפון השומרון לפני העקירה ולאחריה. סוגיות חברתיות בישראל 9, 6– 28 .
     
    Pessate-Schubert, A. (2005). Retelling her story: To be a female Bedouin teacher differently. Comparative Education 41(3), 247– 267.
     
    Pessate-Schubert, A. (2004). The sky is the limit: Higher education, gender and empowerment in the Bedouin community in the Negev in Israel. Compare 34(3), 329–340.
     
    Pessate-Schubert, A. (2003). Changing from the Margins: Bedouin women and higher education. Women’s Studies International Forum 26(4), 285–298.
     
    Schutz, A., & Luckmann, T. (1973). The structures of the lifeworld: Vol. 1 (trans. R. M. Zaner, & H. T. Engelhardt). Evanston, IL: Northwestern University Press

    יום שישי בבוקר, נובמבר, ואין גשם. מין חורף שכזה שלימים יגידו עליו כי הייתה זאת שנת בצורת. השעה 10:00, ואני מאחרת לפגישה עם אורי. הודעתי לו. אני משייטת ברחובות הדרומיים של תל אביב, רוצה להגיע לרחוב לוינסקי, לפגוש את אורי. לוינסקי ביום שישי זה ריח התבלינים, אולי ריחות מאפה, שוק מקומי וטיול תיירותי לפני כניסת השבת. לוינסקי רחוב לתיירים; תל אביב הישנה. כבר בפנייה לרחוב מצאתי את הכתובת של אורי מצד שמאל – לוינסקי 65 . חניתי ממול, מגרש חניה קטן וצפוף במכוניות. השומר בפתח, בחור צעיר ונאה, הציע להחנות לי את הרכב. הוא היה כל כך החלטי שאני מיד יצאתי ונתתי לו להחנות אותו בין שתי מכוניות כשאני אומרת בצחוק לחבר שלו: "ראית, ראה שאני אישה ומיד הציע להחנות את הרכב במקומי". אני יוצאת ממגרש החניה ומסתכלת ימינה ושמאלה. ניו יורק, אני חושבת לעצמי. מה לניו יורק וללוינסקי? אולי היו אלה העובדים הזרים הבאים והולכים, אולי החנויות הקטנות, אולי המכבסה הקטנה, המתפרה, חנות לכלי בית, חנות הירקות, מגרש החניה. אולי הבניינים הישנים, המעט- מוזנחים – משהו הרגיש לי אחר מתל אביב שאני מכירה. כמה נוח להיות בלוינסקי ולחשוב על ניו יורק. "איזה מזל שאיחרת", אומר לי אורי בנייד, "תני לי כמה דקות להתארגן". אני קופצת על המציאה, אם כי לחוצה מכך שב 12:00- הוא כבר צריך להיות בבריכה – אורי עובד כמציל. תיהני, אני אומרת לעצמי. קחי אוויר ותבלעי את לוינסקי
    קרא עוד
  • "העיקרון: לכל עשייה הוא פנאי" אריסטו: מדוע? מהו פנאי?

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    אילוז, א’  2002 א. האוטופיה הרומנטית – בין אהבה לצרכנות. חיפה, לוד ואור יהודה: אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן.
     
    אילוז, א'  2002 ב. תרבות הקפיטליזם. ירושלים: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
     
    אלמוג, ע' 2004 . פרידה משרוליק: שינוי ערכים באליטה הישראלית. חיפה ותל אביב: אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן.
     
    בן פורת, א'  2002 . ממשחק לסחורה: הכדורגל הישראלי 1948 – 1999 . שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון.
     
    דבור, ג'  2001 . חברת הראוה. תל אביב: בבל.
     
    היוש, ט' 2008 . הלכו לחפש אתונות ומצאו מלוכה: מוטיבציות לצריכה של “פנאי רציני” ומשמעותן בחברה בת זמננו. חיבור לשם קבלת התואר “דוקטור לפילוסופיה”. אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
     
    טאוב, ג’  2009 . אלנבי. תל אביב: ידיעות ספרים.
     
    כ”ץ, א’ וגורביץ, מ’  1973 . תרבות הפנאי בישראל – דפוסי בלוי וצריכה תרבותית. תל אביב: עם עובד.
     
    כ”ץ א’, האז, ה’, גורביץ, מ’, ויץ, ש’, אדוני, ח’, שיף, מ’, וגולדברג, ד’ 1992 . תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970 – 1990 . ירושלים: מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי.
     
    Bourdieu, P. (1984). Distinction: A social critique of the judgment of taste. London: Routledge & Kegan Paul.
     
    Cladwell, L. L., Baldwin, C. K., Walts, T., & Smith, E. (2012). Preliminary effects of a leisure education program to promote healthy use of free time among middle school adolescents. Journal of Leisure Research 36(3), 310–335.
     
    Featherstone, M. (1991). From consumer culture and pstmodernism. London: Sage Publications.
     
    Fourmet G. P., Estes, R. E., & Martin, G. L. (1990) Drug and alcohol attitudes and usage among elementary and secondary students. Journal of Alcohol and Drug Education 35(3), 81–92. Ingelhart, R. & Welzel, C. (2005). Modernization, cultural change, and democracy: The human development sequence. New York:Cambridge University Press.
     
    Katz-Gero, T. (2002). Highbrow cultural consumption and class distinction in Italy, Israel, West Germany, Sweden, and the United States. Social Forces 81(1), 207–229.
     
    Katz-Gero, T. (2003). Consumption-based inequality: Household expenditures and possession of goods in Israel 1986–1998. In: R.Shechter (ed.), Transitions in domestic consumption and family life in the modern Middle East: Houses in motion (pp. 167–189). Hampshire, England: Houndmills, Basingstoke. Mahoney, J. L., Larson, R. W., & Eccles, J. S. (Eds.) (2005).
    Organized activities as contexts of development: Extracurricular activities, after-school, and community programs. Mahwah, New Jersey: Erlbaum.
     
    Mahoney, J. L., Vandell, D. L., Simpkins, S. & Zarrett, N. (2009b). Adolescent out-of-school activities. In: R. M. Lerner & L. Steinberg (Eds.), Handbook of adolescent psychology (3rd Ed.) (pp. 3–14). New Jersey, Hoboken: Wiley & Sons.
     
    Martynov, M. Iu & Martynova, D. Iu. (2012). The alcoholism situation in a northern city. Russian Education and Society 54(8), 82–87.
     
    Miller, D. (1995). Acknowledging consumption. London: Routledge. Mustaks, C. (1994). Phenomenological research methods. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
     
    Ritzer, G. (1999). Enchanting and disenchanted world. London: Sage Publications.
     
    Rizzuto, A. M. (2001). Metaphors of a bodily mind. Journal of the American Psychoanalytic Association 49(2), 535–568.
     
    Rojek, C. (2005). Leisure theory: Principles and practice. London: Palgrave Macmillan.
     
    Stebbins, R. A. (2008). Serious leisure: A perspective for our time. New Brunswick, New Jersey: Transaction Publishers.
     
    Veblen, T. (1975, 1899). The theory of the leisure class. New York: Augustus.
     

    האתוס הקפיטליסטי ותרבות הצריכה ממלאות כיום מקום משמעותי בעיצוב הסדר החברתי בחברה המודרנית. כתוצאה מכך, חייו של הפרט מוקדשים בעיקר לצריכה ; Featherstone, 1991; Katz-Gerro, 2002 Miller, 1995; Ritzer, 1999 . הצריכה מתבטאת בכל תחומי החיים: בצריכת מוצרים סחירים כמו שירותים, חפצים, וגם בתחום של יחסים בינאישיים, אסתטיקה, אהבה, מין ואף פנאי אילוז, 2002 א, 2002 ב; בן-פורת, 2002 ; דבור, 2001 ; טאוב, Bourdieu, 1984; Rojek, 2009 .2005; Veblen, 1975 מחקרים שנערכו ברחבי העולם וגם בישראל מראים כי בשנים האחרונות גדל נתח הפנאי העומד לרשות הפרט, בשל ירידה מתמדת במספר שעות העבודה השבועיות. בשנת 2008 עמד ממוצע שעות עבודה שבועיות לאדם בישראל על 41.4 , לעומת 41.2 בשנת 2009 . ברבעון הראשון של שנת 2010 היה ממוצע שעות העבודה 42.2 , ברבעון השני 40.0 , וברבעון השלישי – 39.8 שעות לשבוע. בשנת 2013 ירד ממוצע שעות העבודה בשבוע מ 36.5- ברבע השני ל 35.0- שעות ברבע השלישי של אותה שנה. מאז קום המדינה ועד היום חלו שינויים בתפיסת הפנאי העולים בקנה אחד עם השינויים בפרדיגמות הסוציולוגיות לניתוח מופעים חברתיים. עם הקמת המדינה, על ידי חברת מהגרים, ועד סוף שנות השבעים של המאה שעברה, התמקד המחקר הסוציולוגי בסדר החברתי ובתפקידן של יוחסה לעבודה חשיבות רבה במיוחד, שכן השתלבות בעבודה נתפסה כסימן להשתרשות ולהיטמעות בארץ. לפיכך, לא ייפלא כי באותן שנים הפנאי נתפס כבטלה ומכאן נגזר גם ערכו בחברה. כפועל יוצא מכך הוגדר הפנאי באותן שנים כ”זמן שארית” leftover , המבטא את כמות הזמן הנותרת לרשותו של אדם אחרי ביצוע פעילויות הכרחיות מחויבות כמו תחזוקת הבית, טיפול בילדים, קניות, תפילה ודאגה לקיום פיזי כמו אכילה ושתייה כלכלי כמו לימודים ועבודה וחברתי הזמן המוקדש למחויבויות משפחתיות
    קרא עוד
  • על מהות הפנאי בימנו

    למקורות ביביליוגרפים 
    בובר, מ' תשמ"א. אני ואתה. בסוד שיח. ירושלים: מוסד ביאליק.
    Camus, A. (1954). L’été. Paris: Gallimard.
     
    Focillon, H. (1943). Vie des Forms. Paris: P.U.F. Gonzalez-Pecotche, C. (1951). Introducción al Conocimiento
     
    Logosofíco. Buenos Aires: Logosófica. Montaigne, de M. (2001). Les Essais. Livre I, ch. XXV. Paris: Pochotèque
     
    Sartre, J. P. (1976). L’être et le Néant. Paris: Gallimard.
     
    Tofler, A. (1970). Future Shoc. New York: Random House.

    זמנו של האדם הוא אחד, והוא כולל תפקוד בעיסוק מקצועי, מטלות ומשימות חברתיות וכן התמודדות למיצוי חללי זמן פנויים. הזמן הוא משאב שבו נפרסים חיי האדם במלוא הסתעפותם, מורכבות שנראה כי היא הולכת וגדלה. המומים מהעתיד ההופך להווה בקצב הולך וגובר, נוצר הרושם שהחיים הופכים מורכבים ומסובכים יותר ויותר. אולם, אם נרצה להשתחרר מן הטעות האופטית נבחין שלא החיים הפכו למורכבים משהיו, אלא שהתבניות, הפשוטות לכאורה, שבהן הם הוחזקו – נסדקו ואף נשברו. בדומה לארכיטקטורה של מרכז פומפידו בפריז, החיים מתרוצצים להם, כשכל מרכיביהם חשופים לעין, עין שאינה תמיד יודעת כיצד להסתכל באין-ספור היבטים התובעים התייחסות בעת ובעונה אחת. מציאות שבה מתקיימות באופן לגיטימי תרבויות שונות, שבה השונה חדל להיות מוזר, וגם החריג תובע את הכרתו כשונה בין כל השונויות, מציאות שבה אין עוד מקום למובן מאליו, היא מציאות המחלישה את התפיסה המוסרית הנורמטיבית החד-ממדית, מערערת את המשמעת ומאיימת לפגוע בלכידות החברתית. יתרה מזו, ויחד עם המאבק המחריף להכרה, אנו חיים בתרבות שלעולם פונה אל הנראות, תרבות שבה האדם קיים רק אם הוא חש שהוא קיים במבט של האחר. ובעידן של המהירויות הגדולות, האדם המתמקד בריבוי המבטים, נגרר לתחושה של דחיפות מתמדת, דחיפות המותירה את הפרט בשטחיות מתחלפת ומאיצה, הרחק מן ההרהור ומכל עומק. זו שעתה של תעשיית הפנאי, המשווקת פנאי המזדמן, המשנה צורה ללא הרף והרוכבת על הנטייה לאסקפיזם של הפרט שמבקש להתחמק, מדעת או שלא מדעת, משאלות היסוד של משמעות קיומו.
    קרא עוד
  • סוגי השיח המגדרי והשפעתם על מדיניות, פרקטיקות ואתגרים בג'וינט ישראל

    למקורות ביביליוגרפים 
    אייזנשטדט, מ', סופר, מ', ושטיינברג, ע'  2010 . "בכלא אני נחה" – אסירות מבעד לחומות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
     
    ברקוביץ'-רומנו, א', קרומר-נבו, מ', וקומם, מ'  2013. גוף הידע המחקרי בישראל על נערות במצבי מצוקה: סקירה היסטורית מפרספקטיבהפמיניסטית. חברה ורווחה לג 1, 7– 39 .
     
    גבע, ק', זלצמן, ג', ואפטר, א'  2003 . הבדלים בין המגדרים בהתנהגות אובדנית בילדים ונוער. הרפואה 142 , 203 – 207 .
     
    גולן, מ'  2002 . הבדלים בין נערים לנערות במצוקה השוהים במסגרת חוץ-ביתית כפויה. חברה ורווחה כב, 519 – 544 .
     
    גולן, מ', קומם, מ', וקאי-צדוק, א'  2008 . "לראות את האור להאיר את החושך – על תכנית נערות למען נערות –מנטורינג". בתוך: חובב,מ', מל, ח' וגולן, מ' )עורכים(. התערבויות טיפוליות עם בני נוער בסיכון. ירושלים: כרמל. 4 לשלוש לומדות שפיתחה אשלים ראו: http://www.ashalim.org.il/index.php?dir=site&page=articles&op=category&c...
     
    גור, ע'  2008 . מופקרות: נשים בזנות. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. גיליגן, ק'  1995 . בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה. תל אביב: ספרית פועלים.
     
    גל, ג', לבב, י', וגרוס, ר'  2010 . התעללות בילדים: שכיחות והשלכות ארוכות טווח – ממצאים מסקר בריאות הנפש הלאומי. חברה ורווחה ל, 376 – 359 .
     
    דרי, ד'  1980 . קדום רווחתן של נערות במצוקה בדיקת מערכת והמלצות לשיפור. ירושלים: לשכת סגן ראש הממשלה – צוות מדיניות חברתית.
     
    וילמובסקי, ע'  2010 . אלימות בדייטינג בישראל – מבט פמיניסטי. חיבור לשם קבלת תואר דוקטורט לפילוסופיה. האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים.
     
    ויצטום, א', שטיין, ד', ולצר, י'  2005 . אנורקסיה נרבוזה כתסמונת תלוית תרבות. בתוך: ר' לב-ויזל, ג' צוויקל ונ' ברק )עורכות(, "שמרי נפשך": בריאות נפשית בקרב נשים בישראל )עמ' 205 – 228 (. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זיו, א'  2012 . טראומה עיקשת. מפתח 5, 55 – 74 .
     
    טנא, ד'  1986 . השירות לנערה – חידוש או קיפאון? עבריינות וסטייה חברתית יד, 19 – 37 .
     
    כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ', דולב, ט', שמש, א', ורהב, ג'  1999 . סקר בני נוער בטיפול היחידות לקידום נוער שבפיקוח מנהל, חברה ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט: מאפיינים, צרכים ומענים – דו"ח מחקר. ירושלים: ג'וינט-מכון ברוקדייל, המרכז לילדים נוער, ומשרד החינוך
     
    התרבות והספורט, מנהל חברה ונוער. כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ', ויורוביץ, ל' 2005 . התמודדות עם צורכיהן של נערות בשירותים לנוער בישראל. ירושלים: מאיירס–ג'וינט–מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.
     
    כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ', יורוביץ, ל', קונסטנטינוב, ו', ואפרתי, ר'  2005 . מאפיינים וצרכים של הנערות המטופלות בשירות לנערות וצעירות – משרד הרווחה. ירושלים: מאיירס–ג'וינט–מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.
     
    כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ', קונסטנטינוב, ו', ויורוביץ, ל'  2006 . נערות בישראל: ניתוח מידע ממחקרים נבחרים. ירושלים: מאיירס–ג'וינט–מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער.
    כהן, ת'  1995 . תפיסת יחסי הורה בת על ידי נערות במצוקה ועל ידי נערות רגילות. חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. משרד הבריאות  2001 . ערכה לאיתור וזיהוי הפרעות אכילה אצל בני נוער. ירושלים: המחבר. משרד הבריאות  2006 . מב""ת צעיר: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון לתלמידי כיתות ז'–י"ב. ירושלים: המחבר.
     
    פרידמן, א'  2006 . על פמיניזם, נשיות וכח של נשים בישראל. בתוך: ד' יזרעאלי, א' פרידמן, ה' דהאן-כלב, ח' הרצוג, מ' חסן, ח' נוה וס' פוגל-ביז'אוי עורכות, מין, מגדר פוליטיקה עמ' 19 – 48 . תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
     
    קומם, מ'  2008  "נערות במצוקה" – בעיה אישית או תוצאה של מציאות חברתית. עץ השדה 1, 26 – 30 .
     
    קומם, מ', גולן, מ', דולב, ט', ויובל, ד'  2004 . נערות על המפה: מסגרת לפיתוח שירותים ותוכניות לצרכים ייחודיים של נערות. בתוך: ג' רהב, י' ווזנר, ע' פייסל, ומ' ונדר-שוורץ עורכים, נוער בישראל עמ' 191 – 207 . תל אביב: המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער.
     
    קפלן, ג', פריימוביץ, מ', וסיקרון, פ'  2007  מצב הבריאות של בני נוער: עולים מחבר העמים לשעבר וילידי ישראל. הרפואה 146 , 420 – 424 . קצב, ר'  2009  נשים צעירות חסרות בית ומשתמשות בסמים: חווייתן ותפיסתן את צורכיהן. חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב.
     
    קרומר-נבו, מ', וקומם, מ'  2012 . הצטלבות מיקומי שוליים מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות. חברה ורווחה לבג, 347 – 374 .
     
    צ'ודורו, נ'  2007 . שיעתוק האמהות – פסיכואנליזה והסוציולוגיה של המגדר. בתוך: י' ניצה, ת' אלאור, א' לובין, ח' נווה ות' עמיאל-האוזר עורכות, דרכים לחשיבה פמיניסטית – מקראה עמ' 86 – 135 . רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
     
    רזי, ת'  2009  ילדי ההפקר: החצר האחורית של תל אביב המנדטורית. תל אביב: עם עובד.
     
    רפפורט, ת'  1989 . "בין מרגרינה לברזל" – זירות החיברות והחברות של נערות במצוקה. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון לחקר הטיפוח בחינוך.
     
    שדמי, א'  2003 . לקראת תפיסה אחרת של אלימות גברים נגד נשים. בטחון סוציאלי 64 , 5– 44 .
     
    שטיינר, י'  1979 . נערות במצוקה – ידע, עמדות והתנהגות מינית. חיבור לשם קבלת התואר מוסמך לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
     
    Abrams, L. S. (2002). Rethinking girls "at risk": Gender, race, and class intersections and adolescent development. Journal of Human Behavior in the Social Environment 6(2), 49–66.
     
    Ajzenstadt, M., & Steinberg, O. (1995). The elasticity of the law: Treating girls in distress in Israel through the shadow of the law. British Journal of Criminology 35(2), 236–247.
     
    Bloom, B., Owen, B., Deschenes, E. P., & Rosenbaum, J. (2002). Moving toward justice for female juvenile offenders in the new millennium modeling gender-specific policies and programs. Journal of Contemporary Criminal Justice 18(1), 37–56.
     
    Chesney-Lind, M. (1999). Challenging girls’ invisibility in juvenile court. The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science 564, 185–202.
     
    Classen, C. C., Palesh, O. G., & Aggarwal, R. (2005). Sexual Revictimization a review of the empirical literature. Trauma violence abuse 6(2), 103–129.
     
    Farbstein, I., Mansbach-Kleinfeld, I., Levinson, D., Goodman, R., Levav, I., Vograft, I., Kanaaneh, R., Ponizovsky, A. M., Brent, D. A., & Apter, A. (2010). Prevalence and correlates of mental disorders in Israeli adolescents: Results from a national mental health survey. Journal of Child Psychology and Psychiatry 51, 630–639.
     
    Goodkind, S. (2005). Gender-Specific services in the juvenile justice system: A critical examination. Affilia 20(1), 52–70.
     
    Goodkind, S. (2009). “You can be anything you want, but you have to believe it”: Commercialized feminism in gender-specific programs for girls. Signs: Journal of women in culture & society 34(2), 397–422.
     
    Heidemann, G., & Ferguson, K. M. (2009). The girl child: A review of the empirical literature. Affilia 24, 165–185.
     
    Kearney, M. C. (2009). Coalescing: The development of girls’ studies. NWSA Journal 21(1), 1–33.
     
    Latzer, Y., Tzischinsky, O., & Geraisy, N. (2006). Comparative study of eating-related attitudes and psychological traits between Israeli-Arab and Jewish schoolgirls. Journal of Adolescence 30, 627–637.
     
    Pipher, M. (1994). Reviving Ophelia: Saving the selves of adolescent girls. New York: Ballantine Books.
     
    Slonje, R., & Smith, P. K. (2007). Cyberbullying: Another main type of bullying? Scandinavian Journal of Psychology 49(2), 147–154. World Health Organization (2002). Gender and Mental Health. Retrieved 11.11.2011 from Word Wide Web: http://whqlibdoc.who.int/gender/2002/a85573.pdf.
     

    במאמר זה נעסוק בהתפתחות של תפיסת העבודה בג'וינט-אשלים בעבודה עם נוער ובמיוחד נערות וצעירות במצבי מצוקה, מתוך הבנה שיש לפתח מטריית תכניות על בסיס תפיסה "רגישת מגדר". בהמשך להבנה זו, בשנת 2002 הקימה אשלים את "נערות וצעירות על המפה" – מסגרת כוללת לפעולות ולפיתוח מענים לצרכים הייחודיים של נערות וצעירות. מסגרת זו פועלת בשותפות של משרדי ממשלה, עמותות וארגונים, במטרה לעורר מודעות לצרכים הייחודיים של נערות וצעירות בקרב אנשי מקצוע ולתמוך בפיתוח תכניות מותאמות להן. המאמר דן בקצרה במצבי המצוקה של נערות במצבי סיכון ומתאר את סוגי השיח השונים שהתפתחו במהלך השנים ואת תרגומם לפרקטיקות עבודה מקצועיות באשלים. תופעת הנוער במצבי מצוקה זוכה להתייחסות נרחבת בספרות ובפרקטיקה ורווחות לגביה שתי תפיסות: תפיסה "עיוורת מגדר", המתייחסת לנערות ולנערים כמקשה אחת ללא הפרדה מגדרית, ותפיסה "רגישת מגדר", המדגישה את המאפיינים הייחודיים של נערות בהשוואה לנערים. התפיסה השנייה, שאומצה על ידי ג'וינט-אשלים, מבוססת על ספרות מחקרית בארץ ובעולם המצביעה על חוויות וקשיים שנערות מתמודדות עמם בגיל ההתבגרות גולן, 2002 ; כאהן-סטרבצ'ינסקי ויורביץ, 2005 ; קומם, 2008 ; קומם, גולן, דולב ויובל, 2004 ; קרומר- נבו וקומם, 2012. על פי תפיסה זו, רק אימוץ מודע של פרספקטיבה המבחינה בנערות כקבוצה ייחודית יאפשר לזהות את הסובייקטיביות שלהן, את מסלולי התפתחותן ואת מצוקותיהן. בלי פרספקטיבה כזו, נערות אינן נראות. אחת התוצאות של התעלמות מהצרכים הייחודיים של נערות היא הקושי שלהן לקבל עזרה ומענים הולמים, שכן דרכי העבודה המקצועיות אינן מותאמות למציאות החיים של נערות וצעירות
    קרא עוד
  • אתגרים במרחבי הפיתוח העשייה בעולם החברתי

    הכולל בדרכים לפיתוח אפיקי למידה בקרב אנשי מקצוע העובדים עם ילדים, בני נוער וצעירים במצבי סיכון ועם בני משפחותיהם. גיליון 14 של “עט השדה” מתייחד בכך שהוא מתייחס לקשר בין הנחות ותפיסות עבודה ובין פיתוח מענים עבור ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון. מחקרים מצביעים על כך שילדים הגדֵלים במצבי סיכון, מפתחים שוליוּת חברתית וקשיי התמודדות והסתגלות למסגרות למיניהן דודזון-ערד, 2010. הם חשופים לקשיים גופניים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים המתבטאים בשלל תסמינים סימפטומים: תוקפנות, סף תסכול נמוך, חוסר שליטה, יכולת מילולית נמוכה, קשיים בחשיבה ובלמידה, בעיות זהות, נטייה להתנהגויות סיכון ועוד בן רבי ואחרים, 2008 ; דביר, וינר וקופרמינץ, 2010. כיוון שקיים קשר הדוק בין רווחת האדם לבין סביבתו התרבותית, הכלכלית, ההתנהגותית והנפשית, אזי ערעור אחת מהסביבות האלו פוגע גם במערכת הרגשית של האדם ומשליך על שאר תחומי החיים לנדר וסלונים-נבו, 2010 . ידוע כי תפיסות עבודה כגון אלו משפיעות הן על תהליך הפיתוח של פרקטיקות ההתערבות השונות והן על דרכי יישומן. הגיליון הנוכחי מפנה את הזרקור אל הזיקה בין תפיסות עבודה ובין היישום המעשי, ומרחיב מעט את הדיון בכמה הקשרים של סוגי השיח השונים בעבודה עם נערות, פנאי, המרחב המקוון, עבודה עם נוער וצעירים המוגדרים חסרי עורף משפחתי, חינוך לקריירה והתנדבות מעבר לים. הגיליון עתיר ברעיונות היכולים להמשיך ולעודד שיח פורה על מידת הזיקה והדיאלוג בתהליכי פיתוח תכניות בין שלושה מרחבים – תפיסות והנחות עבודה, פרקטיקות התערבות וקולה של אוכלוסיית היעד.
    קרא עוד