קולקטיב אימפקט בישראל

קולקטיב אימפקט בישראל

קולקטיב אימפקט בישראל

גיליון מספר 15
מרץ 2015
  • פתח דבר

    בשנים האחרונות התבססה התפיסה של קולקטיב אימפקט Collective Impact כאחת הגישות המתקדמות בעולם ליצירת שינוי חברתי רחב, מקיף ובר-קיימא. עם זאת, הידע בישראל לגבי התפיסה, השימוש בה והניסיון להתאימה לאופי הארגונים הישראליים, רק בחיתוליהם. מסיבה זו חברו ג’וינט–אשלים, מכון אלכא למנהיגות וממשל בג’וינט ישראל ומכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל, להפיק במשותף גיליון של “עט השדה” המתמקד בסוגיות שונות של קולקטיב אימפקט כתשתית עבודה לקידום השינוי המיוחל. עיסוקנו בקולקטיב אימפקט כמודל עבודה להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות אינו מקרי; הוא נובע מעבודת פיתוח ולמידה ענפה ורבת שנים, שהתקיימה במסגרת תכניות תשתית של אשלים ומכון אלכא למנהיגות וממשל, כגון: מוטב יחדיו, אחד, התחלה טובה, פאקט, האשכולות האזוריים, מתו”ב, מיזם ממשלה – חברה אזרחית ורבות נוספות. החידוש בתפיסת הקולקטיב אימפקט טמון ביכולתה להציע מתווה עבודה מובנה וממוקד חשיבה תוצאתית, תוך איגום של ידע מקצועי ויישומי רלוונטי מתיאוריות שונות לצורך שינוי חברתי בר-קיימא. על כן, גיליון זה מהווה הזדמנות להמשיך לקיים את השיח המקצועי בסוגיית הפיתוח של מענים ושירותים חדשניים ורלוונטיים בחברה בישראל. באותה נשימה, זו הזמנה לכל שותפינו במשרדי הממשלה, בעולם הפילנתרופיה והיזמות החברתית, במגזר העסקי ובמגזר השלישי, להצטרף אלינו לחשיבה המשותפת ולקידום שיח על יישומה של תפיסת הקולקטיב אימפקט בישראל על כל המשמעויות, הנכסים, ההזדמנויות והחסמים הכרוכים בכך.
    קרא עוד
  • מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים כבסיס לבניית הסכמות ושותפות

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    Baruch Bush, R. A., Folger, J. P. (2005). The promise of mediation, the transformative approach to conflict (revised edition). San Francisco: Jossey-Bass.
    Ferrari, B. T. (2012). Power Listening. New York: Penguin Books.
     
    Fisher, R., Ury, W., & Patton, B. (1991). Getting to yes: negotiating agreement without giving in. New York: Penguin Books.
     
    Hansen, M. T. (2009). Collaboration. Boston: Harvard Business Press.
     
    Stone, D., Patton, B., & Heen, S. (2000). Difficult conversations: How to discuss what matters most. New York: Penguin Books.
     
    Susskind,L., Mckearnan, S., & Larmer, J. T. (Eds.) (1999). The Consensus Building Handbook. CA: Sage Publications
     

    במאמר זה אבקש לנסות ולהאיר היבט משלים להשגת השינוי בתפיסה, בתרבות העבודה ובאופי הלמידה המוצגים במאמרים אחרים בגיליון זה, ולבחון את השינוי הנדרש במבנה ובאיכות התקשורת המאפיינת תהליכי בניית הסכמות, כגון אלה הנדרשים בתהליכי קולקטיב אימפקט. המחקר על תהליכי קולקטיב אימפקט וכן הביצוע, הלכה למעשה, של יוזמות המתנהלות על פי תפיסה זו, מעניקים מקום מרכזי ונכבד לתקשורת בין השותפים. תקשורת פתוחה ורציפה בין כל בעלי העניין המעורבים היא אחד מתנאי היסוד לקיומן של יוזמות אלו, וטיפוחה לכל אורך התהליך הכרחי להצלחתו. אולם נדמה שתקשורת אפקטיבית, הן מבחינת מבנה השיח והן מבחינת איכותו, מכרעת במיוחד בשלב התנעת היוזמה וכבסיס לגיבוש ההסכמות היסודיות שסביבן ומכוחן היא פועלת: ראיית הבעיה עין בעין, הגדרה מוסכמת של התוצאה הרצויה והצבת מדדים משותפים להצלחה. לפיכך, במאמר זה אתמקד ב”תשתית” התקשורת הנדרשת להתנעה מוצלחת של היוזמה, אף כי התפיסות והכלים שיוצגו עשויים להיות רלוונטיים לאורך התהליך כולו, כמו גם במרחבי שיח אחרים. קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה המכוון להשגת תוצאות המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. בהסתכלות עניינית ואף “קרה” מעט, יש למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים ערך כלשהו בהקשר זה, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שהם מאפשרים “לפרוע את השטר” ולהשיג ולהציג תוצאות
    קרא עוד
  • תרבות הלמידה ופיתוח ידע בקולקטיב אימפקט

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    Bockstette, V., Ferber, T., White, E., Gaines, E., & Pittman, E. (2014). How public policy can support Collective Impact. CollectiveImpact Forum.
     
    Gan, Y., & Zhu, Z. (2007). A learning framework for knowledge building and collective wisdom. Educational Technology & Society, 10 (1), 206–226.
     
    Johnston, K., & Berger. J. (2011). Guide to adaptive challenges and action learning. Available at:http://www.cultivatingleadership.co.nz.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2011). Collective Impact. Stanford Social Innovation Review. Leadership and Collective Impact: A guide for strengthening the impact of your leadership development work (2012). Leadership Learning Community. Available at: http://creativecommons.org/licenses/by/3.0/us/.
     
    Lee, R. (2014). Community knowledge: The building blocks of Collective Impact. The Philantropist, 26 (1), 75–82.
     
    Preskill, H., Parkhurst, M., & Splansky, J. (2014). Guide to evaluating Collective Impact: Learning and evaluation in the Collective Impact context. Collective Impact Forum.
     
    Turner, S., Merchant, K., Kania, J., Martin, E., (2012). Understanding the value of backbone organizations in Collective Impact. Published in July 2012 as a four-part blog series in the Stanford Social Innovation Review. Available at: www.ssireview.org/blog.
     
    Young, C. (2014). The Problem Solution Framework: Process Guidance for Adaption Practitioners. Melbourne: Victoria University

    אין ספק, כי המאה ה 20- רשומה על אחד המהפכים המשמעותיים וחסרי תקדים בהיסטוריה האנושית – עלייה דרמטית באיכות חיים, לפחות במדינות המערב המתועשות. בתקופה זו ראינו כיצד התל”ג מרקיע שחקים, מחלות רבות חשוכות מרפא נעלמות מן העולם, תוחלת החיים ממשיכה לעלות בעקיבות, והמצאות טכנולוגיות מחליפות עבודות כפיים. כל ההישגים הללו התרחשו במאה הקודמת בזכות הידע האמפירי שהופק במסגרת תהליך מחקרי הדוגל ביצירת התמחויות מקצועיות צרות. המאה ה 21- , לעומת זאת, מזמנת לחברה שלנו התמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות, שהמומחיות של המאה ה 20- והידע המקצועי והנקודתי מתחילים להיות פחות רלוונטיים עבורן. כיום האנושות מחפשת פתרונות לבעיות חברתיות מורכבות, כגון זיהום כדור הארץ, ביטחון תזונתי בשרשרת המזון, עוני מתמשך והגירה בינלאומית. המורכבות של בעיות אלו מתבטאת ברמות ובמערכות שונות, כשמעורבים בהן שחקנים ובעלי עניין רבים שאינם מסכימים בהכרח על מהות הבעיה או על הגדרתה, וגם אינם רואים באותן עיניים את הדרך לפתרונה באופן מיטבי. כיום, יותר מאי-פעם, מעצבי מדיניות, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע רבים מבינים שהמומחיות התחומית והצרה אינה יכולה לבדה להציע פתרון לבעיה חברתית מורכבת. בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ברחבי העולם ההבנה שפתרון בעיות חברתיות מורכבות מחייב למידה לצד נקיטת גישה כוללנית ומערכתית לא מגזרית, רב-ממדית, בין-תחומית ומתכללת. ברוח תובנה זו נולדה לפני כמה שנים גישת הקולקטיב אימפקט.
    קרא עוד
  • 360 התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון: "התבוננות בילדים" כבסיס למעקב, לבקרה ולקבלת החלטות

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    אלמוג, י’, וחביב, ג’ 2013 . מדידה משותפת של תוצאות בתחום החברתי: סקירת הספרות, המשגה ופיתוח קונספטואלי. דמ 13-646- , מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, ירושלים.
     
    בן רבי, ד’, וסבו לאל, ר’ בדפוס ניסוי “קהילה 2000 ” שדרוג ועדות החלטה ככלי לתכנון שירותים בקהילה ולמציאת חלופות התערבות לילדים בסיכון ולהוריהם – תמצית מחקר הערכה. ירושלים: מכון מאיירס–ג’וינט– ברוקדייל.
     
    מרגולין, ת’, קדם, ע’, ופרוינד, ט’  2012 . התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון: הערכת התכנית, דוח מספר 2. תל אביב: המרכז לטכנולוגיה חינוכית. משרד הרווחה והשירותים החברתיים – הסקירה השנתית 2014 .
     
    סבו-לאל, ר’, וצדקה ה’  2015 . 360° – התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון: מיהם מקבלי המענים ואילו מענים הם קיבלו? ירושלים: מכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל.
     
    Dartington Social Research Unit (2001). Matching Needs and Services. Brightsea Press, Exeter. Dartington Social Research Unit. (2002). Children Supported and Unsupported in the Community. Brightsea Press, Exeter

    התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון מיושמת בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את דוח ועדת ראש הממשלה לילדים ולנוער בסיכון ועדת שמיד. משרד הרווחה והשירותים החברתיים מוביל ומתכלל את התכנית, המשותפת לארבעה משרדים נוספים – משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה והמשרד לביטחון הפנים, וכן למרכז לשלטון מקומי ולארגון הג’וינט, המפעיל את “התחלה טובה” – מרכיב הגיל הרך של התכנית. התכנית מכוונת לצמצום ההיקף של מצבי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער בישראל. כל המשאבים המוקצים במסגרתה מבטאים את השאיפה לשנות את סדרי העדיפויות בטיפול באוכלוסייה זו ולהקצות חלק גדול יותר מהמשאבים לטיפול בקהילה, למניעה ולטיפול בגיל הרך. כל המשאבים מיועדים לפיתוח שירותים בקהילה, ושליש מהתקציב מיועד לילדים בגיל הרך במסגרת “התחלה טובה”. התכנית שואפת לסייע במיוחד לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות וייחודיות – ערבים, חרדים ועולים. התכנית החלה בסוף שנת 2008 ב 72- רשויות מקומיות המונות יותר מ 20,000- תושבים ורשויות קטנות במספר אגדים(, בעיקר באשכולות חברתיים-כלכליים 1– 4. בשנת 2012 הורחבה התכנית לכלל היישובים באשכולות 1– 5 ולשכונות מצוקה בערים גדולות. כיום משתתפות בתכנית 180 רשויות מקומיות, חלקן פועלות כרשויות עצמאיות וחלקן במסגרת אגדי רשויות שבהם כמה רשויות פועלות במשותף. לתכנית תקציב רב- שנתי המבשיל בהדרגה ויעמוד בשנת 2017 על 215 מיליון שקלים בשנה. בסוף שנת 2014 הופעלו ברשויות כ 1,400- תכניות שהוקמו ממשאבי התכנית, ובהן השתתפו כ 47,000- ילדים ובני נוער וכ 18,000- הורים. קרוב למחצית מהילדים 20,447 הם בגיל הרך, וכמחצית מההורים 8,548 הם הורים לילדים בגיל הרך.
    קרא עוד
  • מדידה משותפת ומדדים משותפים באשכולות איזוריים

    למקורות ביביליוגרפים 
    אלמוג, י', וחביב, ג'  2013 . מדידה משותפת של תוצאות בתחום החברתי: סקירת הספרות, המשגה ופיתוח קונספטואלי. ירושלים: מכון מאיירס–ג'וינט–ברוקדייל.
     
    אלסטר, ס', חביב, ג', וצבע, י'  2010  פיתוח תפיסה ופרקטיקה של מדידה מתמשכת של תוצאות במערכות שירות: לקחים וקווים מנחים מהספרות. ירושלים: מכון מאיירס–ג'וינט–ברוקדייל.
     
    ברוך, ג', ואסף, ר' 2012 . פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת. אקולוגיה וסביבה, 3 1, 115 – 116 .
     
    החלטת ממשלה 5255 דצמבר 2012  – מדדי איכות חיים. נדלה ב 9/2/2015 מתוך: http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des5255.aspx סיכום מושב מדדי איכות חיים אזוריים שהתקיים במסגרת קונגרס כמ"מ בנגב  2013  נדלה מתוך: http://www.theinstitute.org.il/files/pictures/articles/madad_eichut_ ha...
     
    עוזיאל, א'  2012 . מיצוי היתרון היחסי – גודל הרשויות המקומיות והשפעתו על אפקטיביות ומשילות. מכון אלכא למנהיגות וממשל – ג'וינט ישראל. נדלה מתוך: http://www.theinstitute.org.il/files/pictures/articles/mizuy2012.pdf
     
    Hess, D. J. (2009). Localist movements in a global economy: Sustainability, justice, and urban development in the United States. Cambridge, Mass.: MIT Press.
     
    Negev, M., & Teschner, N. (2013). Rethinking the relationship between technical and local knowledge: Toward a multi-type approach. Environmental Science & Policy, 30, 50–59.
     
    Rondinella, T., Itay-Sarig, A., & Ricci, C. A. (2014). The role of civil society and regionalism for progress in well-being measurement projects: Insights from international case studies. Retrieved from: http://www.theinstitute.org.il/files/articles/wellbeing_working_paper__3...
     
    Turner, S., Merchant, K., Kania, J., & Martin, E. (2012).Understanding the Value of Backbone Organizations in Collective Impact. Stanford Social Innovation Review. Retrieved from: http://www.fsg.org/Portals/0/Uploads/Documents/PDF/ Understanding_the_V...
     

    הגדרת הבעיה או האתגר העומדים בבסיס מודל האשכולות, היא תקרת הזכוכית המאפיינת רשויות מקומיות רבות בישראל, שעל רקע גודלן היחסי, ריחוקן מהמרכז ומצבן הכלכלי )גורמים הקשורים זה בזה( מתקשות באספקת שירותים חברתיים וכלכליים ברמה המקבילה לרשויות שאתגרים אלו אינם מאפיינים אותן עוזיאל, 2012. על רק זה פותח עקרון האזוריות, שבבסיסו ההנחה כי קשיים אלו הם קשיים מובנים הנובעים מהנתונים הטבעיים, מהמבנה המוניציפלי וממערכת היחסים שבין השלטון המרכזי בישראל לשלטון המקומי. האשכול הראשון שהחל לפעול היה אשכול הגליל המערבי. מכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל ליווה את הקמתו ואת שכפול המודל. בשנת 2012 יצא משרד הפנים ב"קול קורא" לרשויות להקים אשכולות, ובעקבותיו הוקמו ארבעה אשכולות נוספים, שגם אותם ליווה המכון. את תכנית האשכולות מממנים משרד הפנים ומשרד האוצר, Wohl Legacy , UJA Federation of New York, Russel Berrie Foundation ו- 12 Meyerhoff Foundation . מעבר לחיבור בין הרשויות, תשתית האשכול משמשת הזדמנות לחבירה של שחקנים נוספים ממגזרים שונים: השלטון המרכזי, המגזר העסקי, המגזר הפילנתרופי והחברה האזרחית, ומהווה הזדמנות לפעולה משותפת עם מוסדות בעלי אופי אזורי, כגון בתי חולים, מכללות ואזורי תעשייה ובעלי תשתיות דומות. יש לשים לב שבהגדרה הקלאסית בספרות העוסקת בקולקטיב אימפקט מוגדרת הבעיה במונחים של Large-Scale Complex Social Issues" " ומוכנסת להקשר לאומי או
    קרא עוד
    PDF icon להורדת מאמר (1004.83 KB)
  • "הלכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו": הדרך לתיאום ולהסכמה על מדדים משותפים בתעסוקה במסגרת פעילות תבת- ג'וינט ישראל

    למקורות ביביליוגרפים 
    אלמוג, י’, וחביב, ג’  2013 . מדידה משותפת של תוצאות בתחום החברתי: סקירת הספרות, המשגה ופיתוח קונספטואלי. ירושלים: מאיירס–ג’וינט–מכון ברוקדייל

    גישת הקולקטיב אימפקט, שהפכה בשנים האחרונות לגישה נפוצה בקרב ארגונים העוסקים בתכניות חברתיות, מציעה תהליך מובנה הכולל חמישה רכיבים מרכזיים היוצרים יחד את המסגרת התפיסתית והיישומית ליצירת השפעה קולקטיבית. אחד הרכיבים המרכזיים הוא פיתוח מדידה משותפת, המבוסס בעיקר על פיתוח מדדים משותפים. כמו יתר רכיביו המרכזיים של התהליך, אפשר להתייחס לרכיב של פיתוח מדדים משותפים גם בנפרד משאר הרכיבים, ולא רק כחלק ממכלול. מאמר זה נכתב מתוך הכרה בחשיבות ובערך הרב שיש בפיתוח מדדים משותפים בכלל ובתחום התעסוקה בפרט. תהליך פיתוח המדידה והמדדים בתחום התעסוקה הוא חלק ממכלול פעילותה של תבת. תבת–ג’וינט ישראל היא שותפות בין ג’וינט ישראל לממשלת ישראל, שהוקמה בשנת 2006 במטרה לפתח תכניות ומענים שיביאו לשילובן בתעסוקה של מגוון אוכלוסיות המרוחקות משוק העבודה ולקידומן התעסוקתי, ושתהפוכנה בעתיד לחלק ממערך השירותים החברתיים-תעסוקתיים בישראל. הקמת תבת על ידי הג’וינט וממשלת ישראל היא נקודת ציון בהתפתחות מדיניות התעסוקה בישראל, ולפיכך יש משמעות והשפעה ברמה המערכתית לפעילותה של תבת מעבר להשפעה על משתתפי תכנית כזו או אחרת. לתבת תרומה ניכרת לשיח המקצועי ולהתמקצעות תחום התעסוקה. במסגרת פעילותה פותח והומשג ידע יישומי חדש בתחום התעסוקה, לדוגמה: המושג “מסוגלות תעסוקתית”, עקרונות ותהליכים בקידום עובדים בשכר נמוך, הקמה של תשתיות תעסוקה מקומיות והפעלתן. כמו כן פותחו במסגרת פעילותה פרופסיות ותפקידים חדשים בתחום התעסוקה, כגון: מקדם תעסוקה ומנהל מרכז תעסוקתי מקומי. כחלק מהמיסוד המקצועי של תבת, נבנית גם אסטרטגיית המדידה
    קרא עוד
  • 360 התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון: משותפות לקולקטיב אימפקט - השגים ואתגרים

    למקורות ביביליוגרפים 
    אלמוג, י’, וחביב, ג’  2013  מדידה משותפת של תוצאות בתחום החברתי: סקירת הספרות, המשגה ופיתוח קונספטואלי. דמ 13-646- . ירושלים: מכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל. דו”ח ועדת שמיד  2006 . דוח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה. ירושלים.
     
    מרגולין, ת’, קדם, ע’, ופרוינד, ט’  2013 . התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הערכת התכנית. דוח מס’ 3. מוגש למשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
     
    פסח-גלבוע, ש’  2013 . דברים שרואים משם ורואים מכאן – שיח שותפות: מוניקה וינוקור, ורד כרמון ומירה חונוביץ’. עט השדה, 11 נובמבר 17 – 20 . 360 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון – אתר הבית: http://www.molsa.gov.il/ProjectShmid/Pages/ProjectHome.aspx
     
    360 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, האוגדן היישובי 360 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, האוגדן המחוזי, פברואר 2014
     
    Edmondson, J. (2012). The Difference between Collaboration and Collective Impact. Striving for Change blog.
     
    Heifetz, R. A., Kania, J. V., & Kramer, M. R. (2004). Leading Boldly:Foundations can move past traditional approaches to create social change through Imaginative – and even controversial – leadership. Stanford Social Innovation Review, Winter, 21–31.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2012). Embracing Emergence: How Collective Impact Addresses Complexity. Stanford Social Innovation Review, January 2013.
     
    Preskill, H., Parkhurst, M., & Splansky Jaster, J. (2014). A Guide to Evaluating Collective Impact. (Parts 1– 3). FSG Collective Impact Forum.
    Strivetogether, Theory of Action. Available at: http://www.strivetogether.org
     

    בארץ ובעולם מתמודדים ארגונים חברתיים, ממשלות וגופים ממגזרים שונים עם אתגרים חברתיים מורכבים. על פי רוב, מתמודדות מערכות גדולות עם מצבים כגון אלה באמצעות הזרמת משאבים כספיים, גיוס הון אנושי והפעלת אינספור תכניות ומענים, Heifetz, Kania & Kramer 2004; Kania & Kramer, 2012 בין שבאופן עצמאי ובין שעל ידי בניית שיתופי פעולה. בשנים האחרונות מתפתחת בעולם ההבנה כי המודלים המסורתיים של שיתופי פעולה אינם מקדמים השפעה חברתית רחבה ומשמעותית דיה, וכי יש לרתום בעלי עניין ולהניח תשתית עבודה אחרת להתמודדות עם מצבים מורכבים Kania,& Kramer, 2012 . גישת הקולקטיב אימפקט מבקשת להציע תשתית עבודה כזו. יוזמת הקולקטיב אימפקט כשלעצמה אינה מהווה מענה לבעיה החברתית, אלא יוצרת תהליך פתרון בעיות ייחודי. לשם כך נדרשים מובילי היוזמה להיות ערים לשינויים בנסיבות, בתנאים ובסביבה שבהם מתקיימת היוזמה. ערנות כזו פירושה להיות ערים להזדמנויות שונות ללמידה, לנצל אותן וליצור אותן במהלך כל חיי היוזמה. תפיסה חדשנית זו, המיושמת בהצלחה בכמה מקומות בעולם, מצליחה לקדם שינויים חברתיים עמוקים במקומות שבהם לא נרשמה הצלחה דומה בעבר. לאור זאת, נראה כי זוהי גישה הראויה לבחינה בהקשר של התמודדות רב-מערכתית עם הנושא של ילדים ונוער במצבי סיכון בישראל. 360° התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, המכוונת להתמודדות עם מצבי הסיכון שבהם נמצאת אוכלוסייה זו וליצירת שינוי מקיף בדרכי הטיפול של החברה הישראלית בהם ובמשפחותיהם.
    קרא עוד
  • בין תאוריה לפרקטיקה: מיזם ההתנדבות הבין- מגזרי לקידום התנדבות והשתתפות חברתית בראי תפיסת קולקטיב אימפקט

    למקורות ביביליוגרפים 
    h t t p : / / w w w. p m o . g o v. i l / p o l i c y p l a n n i n g / D o c u m e n t s /
    docstable030209.pdf
    h t t p : / / w w w . s h e a t u f i m . o r g . i l / m u l t i m e d i a / u p l _ d o c / doc_290514_282180.pdf
    h t t p : / / w w w. t h e i n s t i t u t e . o r g . i l / f i l e s / p i c t u r e s / a r t i c l e s / collectiveimpact2012.pdf

    “זו הייתה חוויה מעשירה לראות אנשים ממגזרים שונים יושבים ביחד ודנים בנושא ההתנדבות מזוויות מבט שונות על משימה משותפת עמותות וארגונים, ארגונים עסקיים ונציגי ממשלה ורשויות מקומיות” נציגת משרד ממשלתי שותפה במיזם ההתנדבות. “אני כאן, אני שותפה לעיצוב המציאות העתידית בחברה הישראלית. בהחלטותינו נקבע האם יהיו יותר אזרחים במדינה מתנדבים שירגישו חלק מהחברה וייצרו כל אחד את השינוי הקהילתי שלו” נציגת חברה עסקית, שותפה במיזם ההתנדבות. “העמותה שלי פועלת על בסיס מתנדבים ומיעוט אנשי צוות מקבלי שכר. הצטרפתי למיזם כדי להשפיע ולייצר תהליכי עבודה מאורגנים יותר בנושא הפעלת מתנדבים בארגונים. בשל הקשיים בהם אנו נתקלים של תחלופת מתנדבים ושינוי באופי המתנדבים כיום” מנהל עמותה שותף במיזם ההתנדבות. ציטוטים אלה, מדבריהם של משתתפים במיזם ההתנדבות, מחממים את לבי. כשהתחלנו לתכנן את המיזם, כך חלמתי אותו: אחר, דינמי,מגוון, עוצמתי, פורץ דרך, מחייב שעות רבות של למידה מהארץ ומהעולם ותובע שעות של שיח וחשיבה עם שותפים ועם בעלי עניין. ידעתי שזה שונה מכל מה שעשיתי עד כה, לא בהיקף התקציבי ולא בעולם התוכן, אלא בדרך הפעולה ובמידת ההשפעה שקיוויתי שנייצר יחד על עולם ההתנדבות ועל החברה הישראלית. פגשתי אנשים שונים לאורך הדרך, ששאלו שאלות מגוונות ולעתים מטלטלות: האם זו הדרך הנכונה? למה לא דרך אחרת? האם המתווה המוסכם על כל השותפים הוא אכן הדרך הקצרה ביותר והנכונה ביותר להשפעה על עולם ההתנדבות וליצירת שינוי בו? ידעתי שכן!
    קרא עוד
  • יוזמת 5 פי 2 - הרחבת מעגל המצוינות בחינוך המדעי- טכנולוגי

    למקורות ביביליוגרפים 
    ויינהבר, ב’, שדה, ע’, דורה, ל’, ולונדון, ד’ ) 2013 (. רכיבים בעיצוב מרחב השפעה או איך מגבשים מרחב להשפעה חברתית. שיתופים – לקידום החברה האזרחית. זמין בתוך:h t t p : / / w w w. s h e a t u f i m . o r g . i l / m u l t i m e d i a / u p l _ d o c doc_110613_33309.pdf
     
    מני-איקו, ע’, ורוזן, ד’ ) 2013 (. הוראת המדעים בישראל: מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי. מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. זמין בתוך: http://www.szold.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/ skirahoraatmadim.pdf
     
    רום, מ’, הורוביץ, ע’, ותמיר, ע’ ) 2014 (. ללמוד מנסיונם של אחרים: על יוזמות Collective Impact לקידום החינוך המדעי והטכנולוגי בארה”ב. שיתופים – לקידום החברה האזרחית. זמין בתוך:h t t p : / / w w w. s h e a t u f i m . o r g . i l / m u l t i m e d i a / u p l _ d o c / doc_290514_282180.pdf
     
    Kania, J. & Kramer, M. (2011). Collective Impact. Stanford Social Innovation Review 36–41.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2013). Embracing Emergence- How Collective Impact Addresses Complexity. Stanford Social Innovation Review 1–8.
     
    Kania, J., Kramer, M., & Hanleybrown, F. (2012). ChallengingChange: Making Collective Impact Work. Stanford Social Innovation Review 1–8.
     
    Turner, S., Merchant, J. K. & Ellen, M. W. (2011). Understanding the Value of Backbone Organizations in Collective Impact. Stanford Social Innovation Review 1–8.

    יוזמת 5פי 2, להרחבת מעגל המצוינות המדעית-טכנולוגית, יצאה לדרך ביולי 2013 ביוזמת גורמים פילנתרופיים ועסקיים, מתוך מטרה להניע מהלך מערכתי המשלב את כלל בעלי העניין הפועלים בשדה ולחולל שינוי ברמה הלאומית. כיום שותפים ליוזמה כ 60- ארגונים מגוונים משלושת המגזרים )הציבורי, העסקי והשלישי הפילנתרופי הפועלים יחד לקידום המשימה. היוזמה פועלת על פי מודל קולקטיב אימפקט Collective Impact ובהשראת יוזמות בארצות הברית המכוונות לקידום חינוך מדעי-טכנולוגי STEM Education ומיישמות מודל זה. “שיתופים” הוא ארגון השידרה המוביל את התהליך ומנהל אותו. הוא פועל לקידום אסטרטגיות להשפעה חברתית, ובמסגרת זו משלב בין למידה ופיתוח של הידע בתחום לבין הובלה בפועל של יוזמות להשפעה חברתית ברמה הלאומית. 5פי 2 היא היוזמה הראשונה ששיתופים מוביל במודל קולקטיב אימפקט. במאמר זה מתואר יישום מרכיביו של מודל קולקטיב אימפקט בתהליך העבודה של יוזמת 5פי 2, ומוצגות תובנות מרכזיות מנקודת המבט של מגוון הארגונים השותפים ביוזמה בתום השנה הראשונה. תובנות אלה מבוססות על עשרים ראיונות עומק שנערכו עם חברי ועדת ההיגוי, ארגונים שותפים, הגורמים היוזמים וצוות שיתופים. במסגרת הראיונות נדרשו השותפים לתאר את חווייתם הסובייקטיבית ביחס ליוזמה, את תוצריה, את היחסים ביניהם ואת הפוטנציאל להובלת שינוי. יוזמת 5פי 2, ככל יוזמות הקולקטיב אימפקט, היא דינמית ומעלה אתגרים והזדמנויות משמעותיים לאורך הדרך. אנו תקווה שהתובנות המוצגות במאמר זה יסייעו ליוזמות נוספות הפועלות על פי מודל קולקטיב אימפקט. הן ללא ספק תורמות להמשך עיצוב יוזמת 5פי 2 ולתכנונה.
    קרא עוד
  • שלושה רגעים של התבוננות בראי: הסיפור של יוזמת 5 פי 2 מזווית מבט פילנטרופית

    מחבר/ת: 

    יש רגע נדיר ומיוחד, שבו אתה מסתכל בראי ומודה: “אני לא יכול לעשות את זה לבד”, וכאן מתחיל הסיפור. הרי לכולנו יש תכניות נהדרות וכולן נפלאות, באמת כל הכבוד. אפילו שילמנו על דוחות הערכה שמסבירים באריכות שזו הנוסחה המנצחת. אבל אם כל התכניות מצליחות כל כך, איך זה שהגרף הלאומי שרוי בירידה תלולה כל כך? הסוגיה שלנו היא המצוינות בחינוך המדעי. כקרן פילנתרופית שימיה ספורים ומשאביה קצובים, אין זה ראוי וגם לא אפשרי שננסה להתמודד עם מלוא היקפה של הבעיה. למדנו את הנעשה בעולם ובארץ, וגילינו שההשקעה במורים ובאיכות הוראתם היא מנוף משמעותי. הבנו שמורה טוב עושה את כל ההבדל ושכל תלמיד זכאי להוראה איכותית. לכן אנחנו משקיעים בהוראה איכותית, כי מורים מעולים זה תנאי הכרחי והם מעמידים דורות של תלמידים. אבל – וזה אבל גדול – “מישהו” צריך גם לעודד תלמידים לבחור במגמת חמש היחידות, “מישהו” צריך להפעיל חוגים, קיטנות ומוזיאונים כדי לעורר את סקרנותם, “מישהו” צריך לבנות מעבדות ולתקצב שעות לימוד, ו”מישהו” צריך לתמרץ דרך בונוסים בהשכלה הגבוהה. עם כל הרצון להתמקד, ואולי דווקא בגללו, מסתבר שאי-אפשר לעבוד בתנאי מעבדה סטריליים ולנפנף בתוצאות מוצלחות של פיילוט כמתכון להרחבה. על המגרש כבר נמצאים הממשלה, השלטון המקומי, האוניברסיטאות, המכללות, ארגוני חינוך, ההיי-טק, הצבא, רשתות בתי הספר, המוזיאונים, ועוד ועוד. כולם עושים כמיטב יכולתם לקדם מצוינות בחינוך המדעי. רגע, מי עושה מה? פתאום מתברר שכל אחד מושך לכיוון שלו, מאמץ
    קרא עוד
  • קולקטיב אימפקט מנקודת המבט של משרד ראש הממשלה

    למקורות ביביליוגרפים 
    החלטת ממשלה 2025 מיום 23.9.2014 :http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/des2025.aspx
     
    החלטת ממשלה 2034 מיום 28.9.2014 :http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/des2034.aspx
     
    החלטת ממשלה 3190 מיום 24.2.2008 :http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2008/Pages/des3190.aspx
     
     
    סיכום פעילות השולחן העגול בנושא צעירים:http://www.sheatufim.org.il/webSite/Modules/News/NewsItem.aspx?pid=276&i...

    בפברואר 2008 החליטה הממשלה לחזק את השיח ואת שיתוף הפעולה הבין-מגזרי לקידום מטרות ציבוריות משותפות, כחלק מגיבוש מדיניותה בכל הקשור ליחסי הממשלה, ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי הפועל למטרות ציבוריות החלטת ממשלה 31902 מיום 24.2.2008 . ביטוי מרכזי להחלטת הממשלה ניתן בייסודו של השולחן העגול במשרד ראש הממשלה. בשולחן חברים 12 נציגים מכל מגזר, ובסך הכול 36 חברים, הנבחרים על פי מפתח ייצוגים המבקש לשקף סוגי ארגונים וקבוצות שונות בחברה הישראלית. השולחן העגול נועד ליצור מסגרת קבועה לשיח בין-מגזרי המבוסס על תרבות של הבנה, שותפות והסכמה. הוא משמש גם אמצעי לקידום מטרות ציבוריות דרך שיח ושיתוף פעולה בין-מגזרי. איכותם של תוצרי השיח תלויה רבות במידת ההסכמה שיש עליהם בקרב השותפים, ומכאן שתהליך ההידברות חשוב ביותר להשגת תוצאות מיטביות. שני אירועים שתרמו להבנה כי שיח בונה ושיתוף פעולה ישפרו את האפקטיביות של כל אחד מהמגזרים בנפרד ויעמיקו את קידומן של מטרות ציבוריות, היו מלחמת לבנון השנייה 2006 והמשבר הכלכלי העולמי 2008 . במקרה הראשון, פעולת הממשלה והחברה האזרחית במהלך המלחמה הבהירה את הצורך בתיאום רב יותר בין המגזרים. במקרה השני, המשבר הכלכלי העולמי והירידה בהיקף התרומות שבאה בעקבותיו חידדו את פגיעותו של המגזר השלישי ואת תפקידה של הממשלה כגורם מייצב ומחזק. גורם מרכזי בייזום המדיניות הממשלתית לחיזוק השיח ושיתוף הפעולה הבין-מגזרי ובהקמת השולחן העגול במשרד ראש הממשלה הוא האגף לממשל וחברה לשעבר תכנון מדיניות( במשרד ראש הממשלה בראשות אהוד פראוור
    קרא עוד
  • מדידה משותפת של תוצאות: השלם גדול מסך חלקיו?

    למקורות ביביליוגרפים 
    אלמוג, י’, וחביב, ג’  2013 . מדידה משותפת של תוצאות בתחום החברתי: סקירת הספרות, המשגה ופיתוח קונספטואלי. דמ 13-646- . ירושלים: מכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל.
     
    אלמוג, י’, וחביב, ג’  2014 . תדריך יישומי: מדידה משותפת בשדה החברתי. מ -14-142 . ירושלים: מכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל.
     
    Bryson, J. M., Crosby, B. C., & Stone, M. M. (2006). The Design and Implementation of Cross-Sector Collaborations: Propositions from the Literature. Public Administration Review, 66, 44–55.
     
    Kania, J., Kramer, M. (2011). Collective Impact. Stanford Social Innovation Review 9(1), 36–41.
     
    Kramer, M., Parkhurst, M., & Vaidyanathan, L. (2009). Breakthroughs in Shared Measurement and Social Impact. Boston: FSG Social Impact Advisors.
     
    Michele, J., Paul, S., & Willa, S. (2012). Community Collaboratives Whitepaper: A Promising Approach to Addressing America’s Biggest Challenges. White House Council for Community Solutions. Available at: http://www.serve.gov/new-images/council/pdf/CommunityCollaborativesWhite....
     
    Ní Ógáin, E., Svistak, M., & De Las Casas, L. (2013). Inspiring Impact: Blueprint for Shared Measurement. UK: NPC.

    מהם ההישגים של הארגון שלך? התקדמת בהשגת היעדים שהצבת? נו, רואים כבר תוצאות? אלו שאלות שעמן מתמודדים ארגונים רבים הפועלים בשדה החברתי. כל ארגון נדרש להדגים את האפקטיביות שלו ולהבליט את תרומתו הייחודית. בהתאם, תהליכי מדידה המתבצעים כיום בארגונים מנותקים בדרך כלל מתהליכי מדידה המתבצעים בארגונים אחרים. הדגש הוא על מדידת העשייה הספציפית של הארגון ותוצאותיה. במצב זה, כל ארגון מגדיר לעצמו את מטרותיו ואת שיטות המדידה שלו, ומודד בנפרד את המידה שבה הצליח להשיג את מטרותיו. אך מי מסתכל על התמונה הרחבה יותר? מי בוחן האם בסך הכול מתקדמים לעבר השגת המטרות המשותפות לארגונים השונים? מי שואל, האם כל הפעילות של הארגונים השונים יוצרת סינרגיה, האם השלם גדול מסכום חלקיו? יוזמות לקולקטיב אימפקט מבקשות לכנס קבוצה של שחקני מפתח ממגזרים שונים לקידום מטרות חברתיות משותפות. אלו שחקנים המבקשים לקדם מטרות דומות או מטרות-על משותפות. יוזמות של קולקטיב אימפקט מבקשות לפרוץ את פרדיגמת ההשפעה המבודדת שבה כל ארגון מתמקד בעשייה שלו ולעודד חשיבה משותפת ומערכתית שתאפשר התמודדות טובה יותר עם בעיות חברתיות מורכבות Kania )& Kramer, 2011 לפי גישה זו, לא מספיק שכל ארגון יגדיר היטב את מטרותיו ויבדוק את המידה שבה השיג אותן. על ארגונים להגדיר מטרות משותפות, מתוך ראייה מערכתית ורחבה של הסוגיה, ולפעול באופן מתואם לקידום התמודדות יעילה עמם. בהתאם, שיתוף הפעולה הבין-ארגוני מצריך שינוי של פרדיגמת המדידה הנפרדת ומעבר לפרדיגמה של מדידה משותפת המאפשרת לבחון את המידה שבה השותפות הבין-ארגונית השיגה את מטרותיה המשותפות
    קרא עוד
  • קולקטיב אימפקט וחינוך בגיל הרך

    למקורות ביביליוגרפים 
    Cascio, E. U. & Whitmore Schanzenbach, D. (2013). The Impacts of Expanding Access to High-Quality Preschool Education. National Bureau of Economic Research.
     
    Edmonson, J. (2012). The Difference between Collaboration and Collective Impact. Available at:http://www.strivetogether.org/blog/2012/11/the-differencebetween-collabo....
     
    Edmonson, J. (2013). The Impact Continuum: Recognizing the Value of Collaboration and Collective Impact. Available at: http://www.strivetogether.org/blog/2013/10/the-impact-continuumrecognizi....
     
    Edmonson, J. & Zimpher, N. L. (2012). The New Civic Infrastructure:The “How To” of Collective Impact and Getting a Better SocialReturn on Investment. Community Investments, 24 (2), Summer.
     
    Grunewald, R. (2013, February 8). Early childhood education“fade out” in context. Interactive StriveTogether Theory of Action.Available at:http://www.strivenetwork.org/theory-of-action/exploring,
     
    Kaminski, G. M., Schoettker, P. J., Alessandrini, E. A., Luzader, C.,& Kotagal, U. (2014). Comprehensive Model to Build ImprovementCapability in a Pediatric Academic Medical Center. AcademicPediatrics, 14 (1), January-February.
     
    Lynch, R. G. (2004). Exceptional Returns: Economic, Fiscal, andSocial Benefits of Investment in Early Childhood Development.Washington DC: EPI.StriveTogether: Every Child, Cradle to Career. Available at: http://www.strivetogether.org/2012-13 StriveTogether Partnership Report:http://www.strivepartnership.org/sites/default/files/wpcontent/2012-13%2...

    שיפורים דרמטיים בתחום החינוך ובתחום כוח העבודה יחייבו גישה חדשה של קולקטיב אימפקט המבוססת על מנהיגות, תשתיות חדשות, קבלת החלטות מעוגנת-נתונים ונהלים של שיפור מתמיד. נוסף על כך, התאמה של העבודה והמשאבים לנהלים מיטביים מבוססי-ראיות, כמו גם למטרות ולתוצאות משותפות, חיונית ליישומה של שיטת שינוי זו. מבין כל התחומים, נודעת לכל אלו חשיבות מיוחדת בגיל הרך, אותן שנות ינקות ראשונות שבהן מתרחשים עיקר השינויים ההתפתחותיים במוח. במאמר זה נעסוק בגישת הקולקטיב אימפקט על החינוך בגיל הרך. טענתנו המרכזית היא שלמחויבות ולהשקעה משמעותיים בגילאים אלו יש השפעה מכרעת ושעל קהילות לפעול בנחישות באמצעות גישה זו כדי לעלות על הדרך הנכונה ולהתחיל להשפיע באופן ממשי. כולנו יכולים לזהות בחינוך של ימינו כיסים של הצלחות כבירות לצד בינוניות מדכדכת וכישלונות שקשה להתעלם מהם. במהלך העשורים האחרונים, ועוד קודם לכן, אותם בינוניות וכישלונות צורבים עוררו שאלות בקרב מנהיגים, קובעי מדיניות בחינוך והורים מעורבים. אף על פי שאין תשובה אחת ויחידה או תרופת פלא לבינוניות ולכישלונות במערכת החינוך, גישת הקולקטיב אימפקט ממוקדת-התוצאות מסייעת לקהילות רבות, בעוד קהילות אחרות ממשיכות לדשדש במקוo.
    קרא עוד
  • "מחשבים מסלול מחדש" קולקטיב אימפקט כפלטפורמה לקידום שינוי חברתי משמעותי

    למקורות ביביליוגרפים 
    פסח-גלבוע, ש’, ופסטה-שוברט, ע’ 2014. 3600 התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משותפות להשפעה קולקטיבית. עט השדה, 15 .
     
    פסטה-שוברט, ע’ 2013 . מה משותף להתמודדות מיטבית עם ‘אלכסה’ ולהשפעה קולקטיבית? זמין בתוך: https://tzavtashalim.wordpress.com/
     
    רולניק, ג’  2014  בואו ננסה לנטוש כמה רעיונות ישנים, כמה אקסיומות ברורות. דה מרקר, 6– 8.
    Edmondson, J. & Hecht, B. (2014). Defining Quality Collective Impact. Stanford Social Innovation Review, 7, Fall.
     
    Hanleybrown, F., Kania, J., & Kramer, M. (2012). Channeling Change: Making Collective Impact Work. Stanford Social Innovation Review, winter. Available at: h t t p : / / d e k a l b c o u n t y p a r t n e r s . o r g pastnonprofitday_8_3136581595.pdf
     
    Heifetz, R. A., Kania, J. V., & Kramer, M. R. (2004). Leading Boldly: Foundations can move past traditional approaches to create social change through Imaginative – and even controversial – leadership. Stanford Social Innovation Review, Winter, 21–31.
     
    Kania, J., Hanleybrown, F., & Juster, J. S. (2014). Essential Mindset Shifts for Collective Impact. Stanford Social Innovation Review, Fall.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2011). Collective Impact. Stanford Social Innovation Review, Winter.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2013). Embracing Emergence: How Collective Impact Addresses Complexity. Stanford Social Innovation Review, January 2013.
     
    Preskill, H., Gopal, S., Mack, K., & Cook, J. (2014). Evaluating Complexity: Propositions for Improving Practice. FSG.
     
    Seldon, W., Jolin, M., & Schmitz, P. (2012). Needle-moving community collaboratives: A promising approach to addressing America’s biggest challenges. New York: Bridgespan Group.

    עניינו של מאמר זה הוא הטלת ספק. זוהי הצעה להפעיל חשיבה ביקורתית ולהטיל ספק בתפיסות המוכרות לנו על תהליכי התמודדות עם מצבים חברתיים מורכבים ועם הניסיון לקדם שינוי חברתי משמעותי. זוהי הזמנה לראות מעבר למוכר ולידוע ולהטיל ספק במה שנדמה כמוכר וידוע. זוהי הזמנה “לחשב מסלול מחדש”. הטלת ספק היא, אם כן, תנאי הכרחי להמשך קריאת מאמר זה. תמונה ראשונה: לאלו מכם שהיו במזרח, בעיקר בווייטנאם ובקמבודיה, החוויה בוודאי מוכרת היטב. מגיעים לצומת ובו מאות ואולי אלפי נהגי קטנועים, ריקשות, אופניים, מכוניות ומשאיות המבקשים לחצות. לכל אלו מצטרפים הולכי רגל. מביטים ימינה, מביטים שמאלה ושוב ימינה, ולא מבינים איך כל מה שלמדנו על חציית כביש במהלך השנים האחרונות, אינו מקדם חציית כביש סואן בווייטנאם. מצאתי את עצמי עומדת משתאה נוכח הפיכתו של מצב מוכר למצב כל כך בלתי מוכר. פניתי לצ’ה, המדריך המקומי שליווה אותי, והוא חזר והזכיר לי שהכי חשוב זה להשתלב בזרימת התנועה ולחצות את הכביש לצד השני. אני עומדת נבוכה, ושואלת אותו באנגלית אם הוא מתכוון למה שהוא אומר. והוא בשלו: תשתלבי. אני לוקחת הרבה אוויר – זה קצת קשה באזור הסובל מזיהום אוויר גבוה, מה שאינו מקל על החששות שלי, משתלבת בתנועה )הפכתי לכלי רכב?( ומגיעה לצד השני של הכביש. פשוט אבל מורכב. מורכב אבל פשוט. ההיסוס והמבוכה שלי נבעו מכך שנוכחתי לדעת שחציית כביש בווייטנאם
    קרא עוד
  • ההבטחה והסכנה הטמונה בקולקטיב אימפקט

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    פורום קולקטיב אימפקט: www.collectiveimpactforum.org 
     
    FSG: www.fsg.org Hamilton Roundtable for Poverty Reduction: http://hamiltonpoverty. ca  רשת Our Kids Network: www.ourkidsnetwork.ca 
     
    שותפות Strive Partnership: www.strivepartnership.org
     
    פרויקט Seattle Roadmap Project: www.roadmapproject.org Tamarack: An Institute for Community Engagement: www. tamarackcommunity.ca Vibrant Communities Canada: www.vibrantcommunities.ca
     
    Calgary Homeless Foundation (2011, January). 10 Year Plan to end Homelessness 2008–2018 (p. 3). Available at: http://calgaryhomeless.com/assets/10-Year-Plan/10-year-plan- FINALweb.pdf.
     
    Hanleybrown, F., Kania, J., & Kramer, M. (2012). Channeling change: Making Collective Impact work. Retrieved April, 2014 from:
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2011). Collective Impact. Stanford Social Innovation Review. Retrieved April, 2014 from:
    http://www.ssireview.org/articles/entry/collective_impact.Kania, J., & Kramer, M. (2013). Embracing emergence: How Collective Impact addresses complexity. Retrieved April, 2014 from:
     
    Turner, S., Merchant, K., Kania, J., & Martin, E. (2012, July). Understanding the value of backbone organizations in Collective Impact. Retrieved April, 2014 from:

    יותר משנתיים חלפו מאז פורסם בכתב העת Stanford Social Innovation Review המאמר הראשון על קולקטיב אימפקט. מחברי המאמר, ג’ון קניה ומרק קרמר מ-( FSG (Kania & Kramer, 2011 , לא תיארו לעצמם שגישת הקולקטיב אימפקט תיקלט מהר כל כך ותתפשט באופן ויראלי לשולחנות עגולים המנסים לפתור בעיות מורכבות המעסיקות קהילות ברחבי העולם. רבים אומרים כי גישת הקולקטיב אימפקט, הכוללת שלושה תנאים מוקדמים וחמישה תנאים, היא בדיוק כמו שולחנות עגולים שכבר פועלים, וכי למעשה, אין בה חידוש ניכר. ואכן, אנשי הצוות במכון – Tamarack מוסד למעורבות קהילתית Tamarack – an Institute for Community Engagement ראו בגישת הקולקטיב אימפקט דרך ברורה ותמציתית לתאר את הניסיון לצמצום העוני שאנו מקדמים בקנדה ב 12- השנים האחרונות, הנקרא .Vibrant Communities אך יש משהו שונה, ייחודי ומאתגר, בגישת הקולקטיב אימפקט. יישומה, תוך שימוש בחמשת התנאים ביעילות ובו-זמנית כדי לקדם את השינוי, מצריך משולחנות עגולים עבודה בשתי רמות במקביל – ברמה הארגונית וברמה המערכתית. במאמר זה מוצגת תפיסה להבנת הקולקטיב אימפקט ולשימוש בה כגישה לשיתוף פעולה ולשינוי קהילתי מנקודת מבט יישומית. ייבחנו כאן ההבטחה הטמונה ביישום יעיל של הגישה והסכנה הטמונה ביישום שגוי שלה.
    קרא עוד