על רשות, ראשות ורישות

על רשות, ראשות ורישות

על רשות, ראשות ורישות

גיליון מספר 16
ינואר 2016
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג'וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם, ובחיזוק המערכות התומכות בהם. אחת הדרכים שאשלים משפיעה בהן על אנשי מקצוע וקובעי מדיניות מן המרחב הציבורי היא הוצאת כתב עת מקצועי לנושא ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון. ייחודו של גיליון 16 מתבטא בעיסוק בסוגיות מקצועיות חדשות העולות על סדר היום בעקבות שינויים חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים תכופים הפוקדים את עולמנו בשנים האחרונות, כגון מודל חדש להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות במציאות משתנה קולקטיב אימפקט, קידום תפיסה רלוונטית ומרעננת להתנדבות במאה- 21 או ערוצי למידה מקוונים הקוראים תיגר על שיטות למידה פרונטליות מסורתיות. בגיליון זה יש ניסיון להציף כיווני חשיבה ועשייה חדשניים הצפויים להשפיע על אוכלוסיות היעד של אשלים בשנים הקרובות. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכל שותפינו במשרדי הממשלה, בעמותות, באקדמיה ובשדה שחולקים אִתנו את הידע והניסיון המקצועי שצברו, ומעמידים אותם לשימוש של כלל אנשי מקצוע הפועלים לקידום ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם.
    קרא עוד
  • מדור פיתוח ידע: למידה מקוונת באשלים

    למקורות ביביליוגרפים 
    קרני, ד'  2015 . תרבות הלמידה ופיתוח ידע בקולקטיב אימפקט. עט השדה, http://www.ashalim.org.il/files/Meyda/.KtavEt/9024all.pdf : 157 . גרסה מקוונת –152 ,15
     
    Bishop, J. L., & Verleger, M. A. (2013). The flipped classroom: A survey of the research. American Society for Engineering in Education, 6219, 1–18.
     
    Rosenberg, M. (2001). E Learning: Strategies for delivering knowledge in the digital age. New York: The McGraw Hill Companies.
     
    Strangelove, M. (2010). Watching YouTube: Extraordinary videos by ordinary people. Toronto, ON: University of Toronto Press.
     
     
    TED – Ideas worth spreading: https://www.ted.com.
     
     

    בגיליון הקודם של "עט השדה", שעסק כולו בגישת הקולקטיב אימפקט, הוקדש מאמר לפיתוח ידע בגישה זו קרני, 2015 . במאמר תוארה מציאות חברתית וארגונית חדשה שבה הכלים והמתודולוגיות מעולם פיתוח הידע פוגשים את המבנה, את הערכים ואת הרוח של גישת הקולקטיב אימפקט. המאמר התמקד בזיהוי ובאפיון של מצבים תודעתיים המאפשרים לארגונים להניע תהליך מתמשך של פיתוח ידע ולמידה וסימן את האתגרים המרכזיים העומדים בפני אנשי מקצוע בביצוע משימה זו. הפעם בחרנו להתמקד במושג "למידה מקוונת", שחולל מהפכה תודעתית ומעשית ניכרת במהלך שני העשורים האחרונים. על רקע שינוי פרדיגמטי זה, המאמר שלפניכם פורס את המסגרת התפיסתית של למידה מקוונת כפי שהיא נתפסת במרכז ידע ולמידה אשלים. זאת, תוך תיאור העקרונות המנחים, הפלטפורמות המקצועיות הקיימות ולסוגי התוצרים שפותחו עד כה. אין ספק שהמהפכה הטכנולוגית והמצאת המרשתת נמנות בין אבני הדרך המכוננות בתולדות האנושות. הכניסה של הרשת המקוונת לחיינו יצרה זירת התרחשות נוספת ומקבילה למציאות החומרית של היומיום, אך חשוב מכך, היא שינתה את כללי המשחק ואת אופן החשיבה בכל תחומי הדעת והעשייה. כך גם בתחום הלמידה, שבו לצד מקורות הידע האקדמיים ה"ישנים", הכיתה המסורתית ודפוסי הלמידה הפרונטליים, נוספו אפשרויות נוחות יותר לרכישת ידע ולהשתתפות בתהליך יצירתו. הממד הטכנולוגי שהתווסף למשוואה מחשבים, מכשירים אלקטרוניים, תוכנות וכו' יצר תקשורת שיתופית ונגישה, כיוון שאינה תלויה בזמן ובמקום. זו מצידה תרמה לקיצור המרחקים הגיאוגרפיים, להפצה של תכנים ומידע, להתנעת שיח מקצועי, ובעיקר לשיפור דפוסי הלמידה המסורתיים. הלמידה המקוונת היא למידה המתקיימת בזירה האינטרנטית בזכות הפלטפורמות השונות שהיא מציעה. המושג הוא חדש יחסית, ושורשיו במושג אחר המכונה "למידה המתייחס למגוון צורות הלמידה הנעזרות במכשירים e-learning " אלקטרונית אלקטרוניים. למידה אלקטרונית החלה להתפתח בעולם המערבי באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, כפועל יוצא מהופעתם של המחשבים הראשונים באוניברסיטאות בארצות הברית. 8 מאז, הלכה והתפתחה הלמידה האלקטרונית
    קרא עוד
  • בשביל הרוח: התפתחות הליווי הרוחני כתפיסה וכלים לסיוע לאוכלוסיות במשבר, במצוקה ובסיכון

    למקורות ביביליוגרפים 
    זוהר-סייקס, נ'  2013 . סיפור מסע – אל ליווי רוחני ועבודה סוציאלית. עט השדה 69 . גרסה מקוונת –62 ,10
    "עט השדה", גיליון 8 גרסה מקוונת:

    במסמך זה אתאר את אבני הדרך בתהליך הלמידה והפיתוח שהתרחש באשלים בתחום הליווי הרוחני כתפיסה וככלי בעבודה עם אוכלוסיות במצבי סיכון. תחום חדש זה, המתפתח בארץ בתאוצה, נבדק בשלוש וחצי השנים האחרונות, ונבחנו התאמתו והרלוונטיות שלו לעבודה עם אוכלוסיות היעד של אשלים – ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון, בני משפחותיהם ואנשי המקצוע העובדים איתם. המסמך פורס את התהליך החל בהחלטת אשלים להיכנס ללמידה ראשונית על מהות הליווי הרוחני, דרך הזמנת השותפים מהממשלה ומהמרחב הציבורי ליטול חלק בתהליך זה, וכלה בתכנון וביישום של קדם-תכניות הרצה "פרה-פיילוטים" ראשוניות שפותחו במהלך הלמידה ביחס לאוכלוסיות היעד ומעברם לשלב תכניות ההרצה הפיילוטים בתכניות נבחרות בשותפות הממשלה. עם סיום תכניות ההרצה השנה הסתיים החלק הראשון של המסע. נכון לרגע זה, אשלים ושותפיה יוצאים לדרך להעמקת השירות והלמידה לפי התפיסה והכלים של הליווי הרוחני, בתקווה לתת ערך מוסף לשירותים ולמענים מיטביים לאוכלוסיות שאנו מחויבים להן. לפני שנתיים וחצי כתבתי מאמר ל"עט השדה" על תחילת המסע של פיתוח תחום הליווי הרוחני לאוכלוסיות היעד של אשלים זוהר-סייקס, 2013 . כעת נתבקשתי לשתף בתהליך ולעדכן מה התרחש מאז. המהווה "מקום" מדיטטיבי להגיע ,"equanimity" במדיטציה נעשה שימוש במושג אליו. המושג מתורגם במילון ל"קור רוח, שלווה, איזון", ובמדיטציה היהודית הוא מתורגם לעתים למושג "שיוויתי". בעבר למדתי כי אחת הדרכים לדמיין את האיזון ושלוות הנפש האלה היא התמקדות של גם וגם: גם מתוך החוויה עצמה כאן ועכשיו בתוך ההוויה, וגם מנקודת מעוף הציפור, אי-שם במרחב. אחזקה בו-זמנית של שתי - הוויות אלו מביאה לאיזון ולשלווה, לתודעה של ה equanimity.
    קרא עוד
  • שיחה בגובה המקלדת: ניתוח ארבעה דפוסים של פניית צעירות לעזרה ברשת

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    בוניאל-ניסים, מ', וברק, ע' 2009 . "פרו-אנה": נערות עלומות באינטרנט. מפגש 190–171 , לעבודה חינוכית-סוציאלית, 29
     
    ברק, ע'  2006 . מחקר והתנסויות בהתערבויות בקבוצות מקוונות: הזדמנויות 56–33 ,2 ואתגרים לצד קשיים וסיכונים. מקבץ, 10 61–54 ,
     
    ברק, ע'  2012. תפסיקו לפחד תתחילו לחנך. אודיסאה, 16 
     
    גילת, י', ורוזנו, ש'  2004 . "איך להשתחרר ממלתעות החיים?" שיח מקוון עם מתבגר 84–61 , על התאבדות. מפגש לעבודה סוציאלית חינוכית, 20
     
    גרינשטיין-וייס, מ' 2003. גורמים הקשורים לנכונותם של בני נוער לבקש עזרה. פורום חיפה לעבודה סוציאלית, 1. נדלה מתוך
     
    דרור, י', וסער, ג'  2012 . ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 . תל אביב: המסלול האקדמי המכללה למנהל. נדלה מתוך:
     
    הראל-פיש, י', וולש, ס', בוניאל-נסים, מ', דז'אלובסקי, א', אמית, ש', טסלר, ר', וחביב, ג'  2013 . נוער בישראל: בריאות רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות ישראל. רמת גן: בית הספר לחינוך, HBSC סיכון בקרב בני נוער בישראל. דו"ח אוניברסיטת בר-אילן, תכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער. 
     
    ואזן-סיקרון, ל', לף, י', ובן סימון, ב'  2011. האינטרנט – דפוסי שימוש, הזדמנויות וסיכונים בקרב ילדים ובני נוער במצבי סיכון או עם צרכים מיוחדים. ירושלים: ג'וינט ישראל – אשלים. ויניקוט, ד"ו  1995. משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד.
     
    ויניקוט, ד"ו  2009 . עצמי אמיתי, עצמי כוזב. תל אביב: עם עובד.
     
    פרבשטיין, א', ישראלי, א', ושדה, ח'  2007 . סוגיות אתיות בטיפול במתבגרים. בתוך ג' שפלר, י' אכמון וג' וייל עורכים, סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי 286  ירושלים: מאגנס. – מהדורה שלישית מעודכנת ומתוקנת, עמ' 278
    Bloss, P. (1966). On adolescence: A psychanalytique interprétation. New York: Free Press.
     
    Boldero, J., & Fallon, B. (1995). Adolescent help-seeking: What do they get help for and from whom? Journal of Adolescence, 18, 193–209.
     
    Clarke, B. H. (2009). Early adolescents' use of social networking sites to maintain friendship and explore Identity: Implications for policy. Policy& Internet, 1 (1), 55–89.
     
    Diener, E., & Diener, M. (1995). Cross-cultural correlates of life satisfaction and self-esteem. Journal of Personality and Social Psychology, 68, 653–663.
     
    Dubow, E. F., Lovko, K. R., Jr., & Kausch, D. F. (1990). Demographic differences in adolescents' health concerns and perceptions of helping agents. Journal of Clinical Child Psychology, 19, 44–54.
    Lehdonvirta, M., Nagashima, Y., Lehdonvirta, V., & Baba, A. (2012). The stoic male: How avatar gender affects help-seeking behavior in an
    online game. Games and Culture, 7(1), 29–47.
     
    Mesch, G. S., & Talmud, I. (2010). Wired youth: The social world of adolescence in the information age. London and New York: Routledge.
     
    Nadler, A. (1991). Help seeking behavior: Psychological costs and instrumental benefits. In M. S. Clark (Ed.), Review of personality and social psychology (vol. 12, pp. 290–311). New York: Sage.
     
    Nadler, A. (1997). Personality and help seeking: Autonomous versus dependent seeking of help. In G. Pierce, B. Lakey, I. G. Sarason & B Sarason (Eds.), Sourcebook of theory and research on social support and personality (pp. 379–408). New York: Plenum Offer. D., Howard, K. I., Schonert, K. A., & Ostrov, E. (1991).
     
    To whom do adolescents turn for help? Differences between disturbed and non disturbed adolescents. Journal of American Academy Child and Adolescence Psychiatry, 30, 623–630.
     
    O'Keeffe, G. S., & Clarke-Pearson, K. (2011). Clinical report of the Impact of Social Media on children, adolescents, and families. Retrieved from:
     
    Strauss, A., & Corbin, J. (1998). Basics of qualitative research:Techniques and procedures for developing grounded theory (2nd ed.).
    Thousand Oaks, CA: Sage. Tishby, O., Turel, M., Gumpel, O., & Pinus, U. (2001). Help-seeking attitudes among Israeli adolescents. Adolescence, 36, 249–264.

    במוקד מאמר זה מתוארים ארבעה נרטיבים קצרים של צעירות שפנו למרשתת לצורך קבלת מידע ותמיכה נפשית בעת התמודדותן עם קשיים אישיים. כל נרטיב ממחיש דפוס של חיפוש עזרה בולט, המאגד את הבעיות שעמן מתמודדים הפונים, צורכי העזרה שלהם, ערוצי הסיוע השונים ברשת והיעילות המיוחסת לעזרה. דפוס המתאפיין בחיפוש מידע אישי מתאר פונים החותרים לפתרון לבעיה ממוקדת, לרוב בנושאים שכיחים בתקופת ההתבגרות; דפוס מכוון חקירה של הזהות העצמית משקף את השימוש ברשת ובשיח הטקסטואלי כאמצעי לבחינת רכיבים שונים בזהות; דפוס היעזרות בדמות השתתפות והשתייכות חברתית, משקף משתתפים הזקוקים במיוחד לתמיכה במסגרת קבוצת השווים; לבסוף, דפוס המכוון ברצון לקשר טיפולי, מאפיין משתתפים בעלי מצוקה נפשית עמוקה, הזקוקים להפניה של צרכים פסיכולוגיים לדמות מכילה. שרטוט דפוסי העזרה הללו עשוי להקנות אוריינטציה ראשונית לאנשי מקצוע המבקשים להבין את הפסיכולוגיה של המשתמשים ברשת, הנעזרים בה כאסטרטגיה להתמודדות עם מצוקות אישיות, בסביבה נוחה המקנה חוויית אנונימיות ושליטה גדולה יותר בתהליך. חיים בתרבות מדיה דיגיטלית הם אחד המאפיינים של הילדות בעידן הנוכחי, כאשר בעשרים. Lemish, 2015 ריבוי המסכים מהווה חלק אינהרנטי מחיי היומיום השנים האחרונות חדרה המרשתת לחיינו באופן עמוק תחילה ככלי תקשורתי אינפורמטיבי ובהמשך כאמצעי לתיווך פעולות תקשורת בין-אישיות שונות. סקרים ברשתות החברתיות שנערכו בישראל מלמדים כי 92% מבני 12 כאשר 73% מהם משתמשים ברשת מדי יום דרור וגרשון, 2012
    קרא עוד
  • פני הצבא כפני החברה: שיח חינוכי-חברתי בצה"ל: סוגיית גיוסם של צעירים הנמצאים במצבי סיכון בישראל

    מחבר/ת: 

    מוטל על החינוך לא רק לחבוש פצעים אלא גם למנוע, ככל הניתן, מצבים המסכנים את קיומה של החברה ואת הווייתו התקינה של היחיד. מצבים כאלה נוצרים מכוח גורמים המצויים בתוך החברה ובתוך תרבותה. תפקידו של החינוך בתור מנגנון לתיקונה העצמי של החברה, יכול להתמלא רק על ידי יצירת תנאים להתפתחותם של בני אדם לקראת בגרות אינטלקטואלית, מוסרית וחברתית, שמכוחה יהיו מסוגלים לפקח על גורמי ההרס העצמי שבתוכם ובחברתם צבי לם, מלחמה וחינוך. אשלים עוסקת בשנים האחרונות, יחד עם שותפיה, בסוגיית גיוסן ושילובן של אוכלוסיות במצבי סיכון בצה"ל. אשלים שמה לה למטרה לפתח ידע, כלים ופרקטיקות, בשיתוף משרדי ממשלה, צה"ל והארגונים הרלוונטיים בחברה האזרחית, שיאפשרו שילוב מיטבי של צעירים במצבי סיכון בצה"ל, תוך יצירת חלופות אופרטיביות מותאמות לאוכלוסיות ייחודיות ומציאת דרכים למניעת נשירה מהשירות. תופעת הנשירה מצה"ל היא תופעה חברתית בעלת השפעות מרחיקות לכת על האוכלוסייה הנפלטת ממערכת כה משמעותית במרקם החיים בארץ ואשר מעמיקה את תופעת ההדרה חברתית ומרחיבה את הקיטוב בחברה הישראלית. מאמר זה עוסק בשאלת אחריותם של גורמי צה"ל וההחברה האזרחית בגיוסם של חיילים הנמצאים במצבי סיכון ובטיפולם של אוכלוסיית הנושרים מהשירות. תחילה יוצגו תפיסות וחלופות אופרטיביות לקידום מעמדם של אוכלוסיית הצעירים הנמצאים במצבי סיכון בצה"ל, ובהמשך יידונו צעדים ראשונים לפתרון הבעיה דוגמת יוזמות לפיתוח שותפויות בין-מגזריות בין צה"ל, משרדי הממשלה וגופים אזרחיים. מראשית קום המדינה נדרש הצבא למשימות לאומיות-חברתיות והיה שותף פעיל בעיצוב ובבנייה של דור חלוצים שעתידים לבנות את הארץ. וכה אמר בן-גוריון, 1948 : "הצבא הוא המסגרת היחידה בארץ שבה נפגשים כשווים עם שווים ובתנאים חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות. וכאן יש הזדמנות יחידה ויקרה לתקן את הפגימה הקשה ורבת המכשולים בחיינו הלאומיים: את ההתפצלו.
    קרא עוד
  • "תנו לי נקודת אחיזה, ואזיז את העולם ממקומו": הנעה לקידום שינוי משמעותי ובן- קיימה עבור צעירים במצבי סיכון בגישת הקולקטיב אימפקט

    למקורות ביביליוגרפים 
    אמיתי, ג', רענן, ר', כאהן-סטרבצ'ינסקי, פ', וריבקין, ד'  2011 . מעבר לבגרות בקרב אוכלוסיות במצבי סיכון – צרכים והתערבויות. ירושלים: מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
     
    אברהם, ש', דיניסמן, ת', וזעירא, ע'  2012 . בוגרי פנימיות חינוכיות בישראל: תפיסתם את הגורמים התורמים להצלחה והמעכבים הצלחה במעבר לחיים עצמאיים. חברה 37–9  ורווחה, לב 1 בר, ר'  2015.
    בין תיאוריה לפרקטיקה: מיזם ההתנדבות הבין-מגזרי לקידום התנדבות והשתתפות חברתית בראי תפיסת הקולקטיב אימפקט. עט השדה, 15  78–66. 
     
    דודזון-ערד, ב'  2010 . איכות החיים של ילדים במצבי סיכון שהוחלט להשאירם 421–397 ,4 בבית בהשוואה לילדים שהוחלט להוציאם מהבית. חברה ורווחה, ל 3 הורוביץ, ע', ואלון, ש'  2015.
    יוזמת 5פי 2 – הרחבת מעגל המצויינות בחינוך המדעי- טכנולוגי91–78 , .יישום מודל קולקטיב אימפקט: תובנות מהשנה הראשונה. עט השדה, 15 
     
    זעירא, ע', בנבנישתי, ר', ורפאלי, ת'  2012 . צעירים פגיעים בתהליכי מעבר לבגרות: צרכים, שירותים ומדיניות. דוח מחקר מסכם.
     
    לנדר, י', וסלונים-נבו, ו'  2010. לקראת סליחה: מבט תיאורטי וטיפולי. חברה ורווחה, 502–477 ,4– ל 3
     
    סולימני-אעידן, י'  2012 . מעברים לחיים עצמאיים של בוגרי פנימיות: גורמים אישיים מגדר ואופטימיות ( ובינאישיים ) תמיכה חברתית  המנבאים את מצבם על סף היציאה מהפנימייה ושנה לאחר היציאה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן.
     
    פינצי-דותן, ר', וגרטי-שרון, ר' 2010. צעירים במצבי סיכון עם יציאתם לחיים עצמאיים: תרומתם של מאפייני התקשרות ותפיסת מסוגלות עצמית לבריאות 453– נפשית ותפיסת עתיד. חברה ורווחה, ל, 423 360 התכנית הלאומית לילדים ונוער .
     
    פסח-גלבוע, ש', ופסטה-שוברט, ע'  2015 91 , במצבי סיכון: משותפות לקולקטיב אימפקט – הישגים ואתגרים. עט השדה,15  105 פסטה-שוברט, ע'  2005 . "אני יוצאת וכאילו ממששת את העולם, רואה את הדברים 681–659 , ברור יותר": נשים, השכלה גבוהה והחברה הבדואית בנגב. מגמות, מג 4 פסטה-שוברט, ע'  2011 .
     
    הפוך, אבל אותו דבר: בוגרי השמות חוץ-ביתיות מדברים 29–23 , שילוב והשתלבות. עט השדה, 6 49 עט השדה פסטה-שוברט, ע'  2014.
     
    לווינסקי כמשל: ההבדל בין מה שנעלם למה שאבד בחיי , נערות המוגדרות חסרות עורף משפחתי. עט השדה, 14 51-76.
     
    פסטה-שוברט, ע'  2015 . "מחשבים מסלול מחדש": קולקטיב אימפקט 32–23 , כפלטפורמה לקידום שינוי חברתי משמעותי. עט השדה, 15פסטה-שוברט, ע' בדפוס.
    פליטים בעל כורחם: מעברים, אי-שייכות, כאב ואובדן בחייהם של בוגרי השמות חוץ-ביתיות. בתוך: ע' גרופר וש' רומי עורכים, ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. כרך ב': קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי. קרן גנדיר  2012 . צעירים במצבי סיכון לאחר שירות צבאי/לאומי: הגדרת צרכים והצעות למענים באמצעות הקרן להכוונת חיילים משוחררים.
     
    Edmondson, J., & Hecht, B. (2014). Defining quality collective impact. Stanford Social Innovation Review, 7, Fall.
     
    Heifetz, R. A., Kania, J. V., & Kramer, M. R. (2004). Leading boldly:Foundations can move past traditional approaches to create social chang through Imaginative – and even controversial –leadership. StanforSocial Innovation Review, Winter, 21–31.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2011). Collective impact. Stanford Social Innovation Review, Winter.
     
    Kania, J., & Kramer, M. (2013). Embracing emergence: How collective impact addresses complexity. Stanford Social Innovation Review, January.
     
    Pessate-Schubert, A. (2005). Retelling her story: To be a female Bedouin teacher differently. Comparative Education, 41(3), 247–267.
     
    Preskill, H., Gopal, S., Mack, K., & Cook, J. (2014). Evaluating complexity: Propositions for improving practice. FSG.
     
    Kania, J., Hanleybrown, F., & Juster, J. S. (2014). Essential mindset shifts for collective impact. Stanford Social Innovation Review, Fall.
    for-youth-and-young-adults&catid=21:featured-socialinnovationsItemid=35

    גיל הבגרות הצעירה 18 - 30 מהווה צומת מרכזי בכל מה שנוגע לקבלת החלטות אישיות, שיש להן השלכות נרחבות לגבי עתידם של אנשים צעירים כמעט בכל תחומי החיים, למשל רכישת השכלה גבוהה, תעסוקה, דיור, יחסים בין-אישיים והקמת משפחה משל עצמם. בכל התחומים הללו הצעירים זקוקים לעצה ולהדרכה. באופן טבעי, ההורים הם אלה שמלווים צעירים בשלב חיים זה, אולם יש צעירים שהן מבחינת הרקע המשפחתי והן מבחינת המשאבים האישיים הם חלשים יותר וצריכים למצוא מקורות אחרים שעליהם יוכלו להישען כדי להגיע להחלטות הטובות ביותר בעבורם. לכן דרושה מדיניות ברורה הנוגעת לקבוצת גיל זו, שתתייחס לתת-קבוצות הרבות שבתוכה זעירא, בנבנישתי ורפאלי 2012. גישת הקולקטיב אימפקט כגישה מערכתית, בין-מגזרית ומובנית, מתאימה ביותר Kania, Hanleybrown &להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות גישה זו אינה מהווה מענה לבעיה החברתית, אלא מקדמת תהליך. Juster, 2014 פסטה-שוברט, 2015 problem solving process פתרון בעיות ייחודי. המאמר הנוכחי משלב בין שני נושאים: הראשון, אתגרים בחייהם של צעירים collective impact בכלל ובמצבי סיכון בפרט; השני, גישת הקולקטיב אימפקט כתפיסת עבודה לקידום שינוי חברתי משמעותי במצבים מורכבים, כגון אלו שאיתם מתמודדים צעירים במצבי סיכון. נעשה כאן חיבור מעניין בין תפיסה מקצועית המתפתחת כיום בארץ ובעולם – התהוותה של תקופת גיל חדשה וייחודית הדורשת תשומת לב מקצועית – ובין תפיסת עבודה של שיתופי פעולה תלת-מגזריים מובנים ומוסדרים להתמודדות עם מצבים חברתיים מורכבים.
    קרא עוד
  • ההתנדבות החדשה – המתנדבים החדשים במאה ה - 21

    למקורות ביביליוגרפים 

    Eisner, D., Grimm Jr., R. T., Maynard, S., & Washburn, S. (2009). The new volunteer workforce. Stanford Social Innovation Review, Winter, 32–37

    Evans, E., & Saxton, J. (2005). The 21st century volunteer. London, The Scout Association.

    Hustinx, L. (2001). Individualization and new styles of youth volunteering: An empirical exploration. Voluntary Action, 3(2), 57–76.

    McKee, J. R., & McKee, T. W. (2008). The new breed: Understanding and equipping the 21st-century volunteer. Group.

    www.hitnadvut-israel.org.il

    http://vannw.org/professional-development/creating-volunteeropportunitie...

    במאמר זה נסקור את התמורות שחלו בשדה ההתנדבות בעשורים האחרונים ונציג את מאפייני ההתנדבות החדשה בהשוואה להתנדבות הקלאסית. לצד ההיכרות עם מאפייניהם של "המתנדבים החדשים", תפיסת עולמם וציפיותיהם, נעלה תובנות באשר להעסקת מתנדבים במאה הנוכחית, נטיל ספק בגישה הדיכוטומית הרואה באלטרואיזם ובאגואיזם הפכים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת, ונציע פרדיגמה אחרת שיש לפעול להטמעתה. שינויים חברתיים, דמוגרפיים, פוליטיים וכלכליים רבים משפיעים על ההתנדבות. תוחלת החיים הארוכה, הפיכתנו לחברה צרכנית המורגלת במגוון אפשרויות בחירה, ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה ושל הרשתות החברתיות, שינוי תפיסת הפנאי שלנו, שינוי בדפוסי המשפחה והתעסוקה – לכל אלה ועוד יש השפעה מכרעת על ההתנדבות. ייתכן כי השינוי המכריע והמשמעותי ביותר בהקשר של ההתנדבות הוא המעבר של החברה המערבית מערכים קולקטיביים לערכים אינדיבידואליסטיים. יש שיטענו כי מעבר זה אמור להוות מכה ניצחת על ההתנדבות, היות שמעצם מהותה היא מתבססת על קהילתיות, אלטרואיזם וקולקטיביזם. עם זאת, אנו מגלים כי לא רק שההתנדבות לא ספגה מכה ניצחת, אלא היא דווקא נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים ברחבי העולם. אולם העלייה שאנו עדים לה היא עלייה של התנדבות אחרת, חדשה, כזו שלא הכרנו קודם לכן. אנשי מקצוע רבים הפועלים בשדה ההתנדבות ברחבי העולם, טוענים זה כשני עשורים כי הם חשים "רוח של שינוי". לפתח ארגוניהם מגיעים מתנדבים "אחרים" להגדרתם, מתנדבים עם ציפיות ודרישות שלא הכירו קודם לכן, שדורשים מהם לשנות באופן דרמטי את פרקטיקות ניהול המתנדבים שלהם. לטענתם ניהול מתנדבים כיום הוא הרבה יותר מורכב מפעם.
    קרא עוד