"זה אני, ברק, אני קורא אליך ממעמקי תהום": סיפור אישי

"זה אני, ברק, אני קורא אליך ממעמקי תהום": סיפור אישי

סוג: 
מאמר - עט השדה
PDF icon להורדה (110.19 KB)
בתפקידי באשלים אני עוסקת בפיתוח תורה עיונית ומעשית המשמשת מסגרות שונות של עשייה חינוכית לצמצום הפערים החברתיים וליישום מדיניותו של משרד החינוך בישראל. במהלך שנת 2015 הדרכתי את אל"מ בצלאל חיון בעבודת חקר מקיפה שערך בנושא גורמי ההצלחה והכישלון בקרב חיילים במצבי סיכון. ברק ביטון היה אחד המרואיינים וסיפורו המרשים עורר את תשומת לבִנו. ביקשתי לפגוש את המרואיין בעצמי, וכך החלה תקופת היכרות שבסופה המלצתי לתמוך בהוצאה לאור של סיפור חייו. סיפורו של ברק, "בזכות האמונה שבאדם", הוא תוצר של תהליך רפלקטיבי ארוך שבו חזר לעברו ושזר את מסע חייו בספר. במחקרו של חיון נמצא שצעירים במצבי סיכון המתאפיינים ברמה גבוהה של חוסן בעלי יכולת להתבונן בצורה מפוקחת, רפלקטיבית ומודעת בסיפור חייהם, יכולים לשרת שירות משמעותי המאפשר להם לתרום ולהיתרם. לשם כך צעירים אלו זקוקים למפקד המשמש להם דמות משמעותית, מלווה אותם ומספק להם תנאים מאפשרים להשתלבות למרות המכשולים שבהם הם נתקלים. המחקר הראה כי במצבי סיכון המתאפיינים ביכולות אישיות גבוהות מצליחים שלא "לשקוע בביצה המשפחתית", ולמרות הכאב הגדול מצליחים להתנתק מהדאגה להוריהם ולאחיהם כדי להשקיע ולהגשים את עצמם. יכולתם של מפקדיהם לסייע במידת האפשר למשפחות ולחזק את החיילים עצמם בדרכם הרצופה במכשולים קריטית ליכולתם של החיילים להגיע להישגים של ממש. הסיפור של ברק ממחיש במובהק לְמה הכוונה באישיות שיש בה עמידות וחוסן וכיצד יכול המפקד ליצור יחסים קרובים ומשמעותיים עם החייל, לדאוג לכך שישרת שירות מאתגר המספק לו הזדמנויות ממשיות לתרום ולהפנות אליו יחס של השקעה ומחויבות אמִתית. קריאה מעמיקה בסיפור חייו של ברק ממחישה עד כמה דאגה כנה של המפקד לרווחתו של החייל עשויה ליצור תפנית של ממש במהלך חייו ולהובילו מסיכון לסיכוי.
נושא: 
מתוך עולמות שבורים: צמיחה ממשבר אובדן וטראומה