ד"ר רמי סולימני

  • פתח דבר

    זכות גדולה נפלה בחלקנו – להיות שותפים בקליטת העולים יוצאי אתיופיה בחלוף עשר שנים מאז התחלנו את פעילותינו בתכנית PACT אני מביט לאחור, רואה את התוצאות וחש גאווה וסיפוק גדול על שהייתי שותף, יחד עם חבריי לעבודה בג'וינט, בתהליך הקליטה של העולים מאתיופיה. ההחלטה למקד מאמצים ומשאבים גדולים בתחום הגיל הרך נבעה מתוך ידע, הבנה ורצון, שהשקעה כזאת תאפשר לממש את שוויון ההזדמנויות ואת הכוונה לאפשר קליטה טובה של הקהילה בחברה הישראלית. תחילתו של המסע עם קהילת קליבלנד אשר הביעה את נכונותה להשקיע תקציב נכבד כדי לסייע לילדים העולים בעיר באר שבע אז הריכוז הגבוה של ילדים יוצאי אתיופיה. המשכו של המסע בהתגייסותן המוצלחת של עשר פדרציות שאפשרו את הפעלתה של התכנית ב 14- יישובים. כל הפדרציות המעורבות ראויות לתודה והערכה. אך בייחוד ראוי לציין את החלוצים מפדרציית קליבלנד סטיב הופמן, מנכ"ל הפדרציה דאז, לי קורמן, פרופ' ארט נפרשטאק ז"ל וחברי הוועדה המיוחדת של PACT שהתגייסו להוביל את הרעיון בקהילתם ותמכו וסייעו ברתימתן של הפדרציות האחרות. בה בעת גויסו בארץ עוד שותפים שהשקיעו ממשאביהם, ובראשם קרן סקט"א-רש"י בראשותו של אלי אלאלוף, ויחד עִמם הפעלנו את התכנית בשלוש הערים הראשונות בדרום באר שבע, קריית מלאכי וקריית גת. מודל העבודה עם הפדרציות לא הצטמצם רק בהקצאת משאבים אלא כלל גם קשרי עבודה וקשרים אישיים בין הקהילות בארצות הברית לבין הקהילות ביישובים שבהם פעלה התכנית. הקשרים המקצועיים והאישיים יצרו "גשר" ומחויבות הדדית והיה להם חלק בתנופה, בהתפתחות ובהצלחה של התכנית. נציגי הקהילות בארצות הברית ביקרו בארץ, ראו מקרוב את ההשקעה שלהם, היו עדים להתפתחות ולצמיחה של הילדים והוריהם. הם חשו גאווה רבה על חלקם בעשייה וזכו לחיבוק גדול מהילדים ומשפחותיהם ומפרנסי העיר, לאות תודה על תרומתם ומעורבותם האישית
    קרא עוד
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג'וינט ישראל, ממשלת ישראל והפדרציה היהודית של ניו-יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים ובני נוער במצבי סיכון, ובתמיכה באנשי המקצוע העובדים עימם. אחד התפקידים החשובים והמאתגרים ביותר של גוף המפתח שירותים בתחומים החברתיים הוא לשמש זרז של תהליכי למידה. זאת, באמצעות למידה על המגמות המשמעותיות והחדשניות המתפתחות בארץ ובעולם ויצירת דיאלוג בינן לבין העשייה בשטח באמצעי הפצה מגוונים. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד מצויים בנקודת החיבור שבין פיתוח ולמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש וביצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. בכוחו של שיח מקצועי שכזה לא רק לחשוף "איים" של ידע סמוי, אלא גם להפוך אותם לאזורים חדשים של ידע גלוי ונגיש למרב אנשי המקצוע בתחום ילדים ובני נוער במצבי סיכון. בתקופה שבה המשאבים הפיננסיים של ארגונים חברתיים, העוסקים בפיתוח ובייצוא של ידע מקצועי, מצטמקים והולכים, אשלים ממסדת ומטמיעה ערוצי למידה ארגוניים ומקצועיים, מבוססי שיח עמיתים. אשלים עושה זאת תוך הדגשת החיבור החזק שבין היכולת לפתח מענים מעשיים לבין הישענות על הידע התיאורטי. זוהי השקעה לטווח ארוך אשר מעצימה תהליכי פיתוח וגורמת להם להיות חדשניים וטובים יותר: פעם אחת בתוך הארגון ופעם נוספת עם השותפים המרכזיים ועם השדה עצמו.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג‘וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, מתכננת ומפתחת שירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ולמען בני משפחותיהם, ותומכת באנשי המקצוע העובדים עמם. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד מצויים בנקודת החיבור שבין פיתוח ללמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש ויצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. הפעם הגיליון שם זרקור על נקודת הממשק המחברת בין נושאי הכתיבה השונים בשדה החברתי: במרחבי הפיתוח השונים, במרחבי העשייה, בבניית שיתופי פעולה ובהערכת תכניות. בתקופה שבה הכמיהה לצדק חברתי בישראל עומדת על סדר היום, כדאי לזכור כי העשייה החברתית עם אוכלוסיות בהדרה ולמענן היא צו השעה. אשלים עושה זאת תוך הבנת האתגרים המורכבים הניצבים מול אנשי מקצוע בעבודה עם אוכלוסיות במצבי סיכון: בנייה וניהול של שיתופי פעולה אפקטיביים עם משרדי הממשלה וארגונים חברתיים למיניהם, הקשבה לקולן של האוכלוסיות שלמענן היא פועלת תוך גילוי רגישות תרבותית ובניית מענים תואמים, פיתוח תכניות ובניית מערכי מחקר והערכה המתאימים לאופי המגוון של התכניות השונות. גיליון זה מבטא את שאיפתנו באשלים לעמוד בחזית העשייה החברתית ולהמשיך לפתח מענים חדשניים עבור מגוון אוכלוסיות במצבי סיכון והדרה.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג’וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים, בני נוער וצעירים במצבי סיכון, ותומכת באנשי המקצוע העובדים עמם. ייחודו של גיליון זה מתבטא בכך שהכתיבה כולה היא של אנשי צוות אשלים. חילוץ הידע והמשגתו אינם ליבת העבודה של אנשי הצוות, ועם זאת הידע הוא משאב מרכזי עבורם בפיתוח מענים עבור ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון. לתפיסתנו, העוצמה של אשלים והמפתח להמשך הצלחתה בעתיד טמונים בנקודת החיבור שבין פיתוח ללמידה, בתפר שבין השדה לאקדמיה, לצורך הפקת ידע חדש ויצירת ממשקים בין דיסציפלינות ותחומי מיקוד מקצועיים שונים ומגוונים, שבכוחם להבטיח רלוונטיות במציאות מורכבת. גיליון זה מציג את עושר הידע המקצועי הקיים בתהליכי העבודה המקצועיים באשלים ואת החשיבות הרבה שאשלים מייחדת ללמידתו ולהפצתו למען אנשי המקצוע במרחבי העשייה החברתית.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    אשלים, כעמותה משותפת לג'וינט ישראל, לממשלת ישראל ולפדרציה היהודית של ניו יורק, עוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם, ובחיזוק המערכות התומכות בהם. אחת הדרכים שאשלים משפיעה בהן על אנשי מקצוע וקובעי מדיניות מן המרחב הציבורי היא הוצאת כתב עת מקצועי לנושא ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון. ייחודו של גיליון 16 מתבטא בעיסוק בסוגיות מקצועיות חדשות העולות על סדר היום בעקבות שינויים חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים תכופים הפוקדים את עולמנו בשנים האחרונות, כגון מודל חדש להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות במציאות משתנה קולקטיב אימפקט, קידום תפיסה רלוונטית ומרעננת להתנדבות במאה- 21 או ערוצי למידה מקוונים הקוראים תיגר על שיטות למידה פרונטליות מסורתיות. בגיליון זה יש ניסיון להציף כיווני חשיבה ועשייה חדשניים הצפויים להשפיע על אוכלוסיות היעד של אשלים בשנים הקרובות. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכל שותפינו במשרדי הממשלה, בעמותות, באקדמיה ובשדה שחולקים אִתנו את הידע והניסיון המקצועי שצברו, ומעמידים אותם לשימוש של כלל אנשי מקצוע הפועלים לקידום ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    הגיליון שלפנינו עוסק בסוגיות הקשורות בהתמודדות עם מצבים של משבר, אובדן ושכול. התגובה למצבים אלו וההתמודדות עמם שונות מאדם לאדם וקשורות למאפייני אישיותו ולסביבת התפתחותו. המאמרים בגיליון פותחים צוהר מרתק על האופן שבו פרטים, משפחות וארגונים מתמודדים עם כאבם ומתארגנים מחדש להכיל אותו או לשהות בו כדי לצאת ממנו מחוזקים. אשלים - גוף לפיתוח מענים, שירותים וידע בעבור ילדים, בני נוער, צעירים ומשפחות במצבי סיכון ומצוקה ואנשי מקצוע העובדים עמם - עסוקה, כמו ארגונים רבים אחרים, בפיתוח ידע ובהנגשתו כדי לסייע ולהקל ככל האפשר על המציאות הקשה שאליה נקלעו אנשים במהלך חייהם. התכניות שפותחו ברבות השנים באשלים בתחום התמודדות עם מצבי משבר וטראומה זכו להכרה מקצועית רחבה בזכות תוצאותיהן והשפעתן הן על המערכת והן על אוכלוסיות היעד. כך למשל התכנית "חיבוקי", שפותחה בעקבות מלחמת לבנון השנייה והופעלה במערכות החינוך, זכתה להכרה בין-לאומית, כאשר ממשלת יפן החליטה ללמוד מעקרונותיה המקצועיות בעקבות רעידת האדמה ההרסנית שפקדה אותה בשנת 2011 . בדומה לכך, התכנית "חדרי שלווה", שפותחה ב 2002- על רקע הצורך להתמודד עם מצבי חירום וטראומה מתמשכים במסגרות חינוך ביישובי עוטף עזה, זכתה בשנים האחרונות להכרה מקצועית כאשר 25 רשויות 360 -התכנית הלאומית לילדים בחרו בה מאוסף התכניות בספר הפרויקטים של ילדים ונוער בסיכון. הישגים מקצועיים אלו תורגמו לאחרונה לפיתוח מודל אינטגרטיבי לבניית החוסן והטיפול בנפגעי מצוקה וטראומה, בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך (אגף שפ"י). במקביל מפתחת אשלים, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תפיסות לפיתוח מענים בעבור משפחות החוות אובדן, שכול ומשבר. תפיסות אלו נשענות על עקרונות הליווי הרוחני, קידום מיצוי זכויות וחיזוק מעגלי המשפחה והקהילה.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    אני שמח לפתוח את גיליון 14 של “עט השדה” ולברך את כולכם בהמשך עשייה, יצירה ושלום. לאחר שנת היעדרות מתפקידי ללימודים בתכנית מב”ל – המכללה לביטחון לאומי, אני מבקש לשתף אתכם בחוויית הלמידה שלי, המתקשרת גם למציאות הביטחונית שנמשכה כ 50 ימים במבצע “צוק איתן”. הגיליון הנוכחי מזמין ללמידה ולשיח על הזיקה בין תפיסות עבודה של ארגונים ואנשי מקצוע לפיתוח מענים עבור אוכלוסיית היעד של ג’וינט- אשלים. זוהי נקודת חיבור מעניינת לתכנים של הלימודים במכללה לביטחון ושלום. “הביטחון הלאומי” מורכב מארבעה היבטים: ביטחוני, מדיני, כלכלי וחברתי. על פי רוב, מסיבות ברורות, מאז הקמת המדינה להיבט הביטחוני הייתה הבכורה, וסדר העדיפויות הלאומי נקבע בהתאם. במהלך השנים התפתחה הבנה של חשיבות ההיבטים האחרים לביסוס העוצמה הלאומית והביטחון הלאומי. מנקודת מבטי, השיח שהתקיים במכללה במהלך השנה בסוגיות החברתיות היה לוקה בחסר. להבנתי, אין הכרה מספקת בחשיבותו של ההיבט החברתי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – כיצד פערים חברתיים, אי-שוויון ושסעים חברתיים מאיימים על אחדותה של החברה ועל שלומה, היום יותר מאי-פעם. מלחמת לבנון והמבצעים שבאו אחריה, לרבות מבצע “צוק איתן”, יצרו מציאות חדשה של עימותים. העורף הפך לחזית, ואזרחי המדינה נמצאו במציאות קשה של פגיעות פיזית ומורלית. במציאות החדשה, כוחה של מדינה אינו נבחן רק בעוצמתה הצבאית, אלא גם ביכולתו של העם לעמוד איתן מול מצבי משבר, אובדן וטראומה. יכולת זו, המוגדרת “חוסן חברתי”, היא קריטית לאומה המתמודדת עם שינויים חוזרים ונשנים באופי המלחמות.
    קרא עוד
  • פתח דבר

    בשנים האחרונות התבססה התפיסה של קולקטיב אימפקט Collective Impact כאחת הגישות המתקדמות בעולם ליצירת שינוי חברתי רחב, מקיף ובר-קיימא. עם זאת, הידע בישראל לגבי התפיסה, השימוש בה והניסיון להתאימה לאופי הארגונים הישראליים, רק בחיתוליהם. מסיבה זו חברו ג’וינט–אשלים, מכון אלכא למנהיגות וממשל בג’וינט ישראל ומכון מאיירס–ג’וינט–ברוקדייל, להפיק במשותף גיליון של “עט השדה” המתמקד בסוגיות שונות של קולקטיב אימפקט כתשתית עבודה לקידום השינוי המיוחל. עיסוקנו בקולקטיב אימפקט כמודל עבודה להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות אינו מקרי; הוא נובע מעבודת פיתוח ולמידה ענפה ורבת שנים, שהתקיימה במסגרת תכניות תשתית של אשלים ומכון אלכא למנהיגות וממשל, כגון: מוטב יחדיו, אחד, התחלה טובה, פאקט, האשכולות האזוריים, מתו”ב, מיזם ממשלה – חברה אזרחית ורבות נוספות. החידוש בתפיסת הקולקטיב אימפקט טמון ביכולתה להציע מתווה עבודה מובנה וממוקד חשיבה תוצאתית, תוך איגום של ידע מקצועי ויישומי רלוונטי מתיאוריות שונות לצורך שינוי חברתי בר-קיימא. על כן, גיליון זה מהווה הזדמנות להמשיך לקיים את השיח המקצועי בסוגיית הפיתוח של מענים ושירותים חדשניים ורלוונטיים בחברה בישראל. באותה נשימה, זו הזמנה לכל שותפינו במשרדי הממשלה, בעולם הפילנתרופיה והיזמות החברתית, במגזר העסקי ובמגזר השלישי, להצטרף אלינו לחשיבה המשותפת ולקידום שיח על יישומה של תפיסת הקולקטיב אימפקט בישראל על כל המשמעויות, הנכסים, ההזדמנויות והחסמים הכרוכים בכך.
    קרא עוד
  • השקעה בגיל הרך תשתלם בעתיד

    כשמתנהל ויכוח בנושא מסגרות לגיל הרך, נדרשת קודם כל התייחסות לצורך ביצירת כתובת אחת בעלת ראייה רחבה ברשויות מקומיות ובממשלה. תינוק נולד. השמחה רבה ואתה גם האחריות. השנים הראשונות נחשבים תקופה מכרעת להתפתחותו התקינה של הילד. מחקרים מוכיחים כי בתקופת הינקות המוח נמצא בשיא גמישותו.

    עברית
  • הדומה והשונה בגישות ה”שוויון” וה”הוגנות” להשגת צדק חברתי

    למקורות ביביליוגרפים 
    אבן-שושן, א’  1986 . הוגן. מילון אבן-שושן  כרך ראשון, עמ’ 253 . ירושלים: קרית ספר.
     
    אבן-שושן, א’  1986 . שוויון. מילון אבן-שושן )כרך רביעי, עמ’ 1388 . ירושלים: קרית ספר.
     
    אדלר, ח’, ובלס, נ’  2003. אי-שוויון בחינוך בישראל חלק ב’ – סוגיות תחומיות. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
     
    אלשך, י’, פילק, ד’, פרומק, נ’, ושניר, א’  2013 . שוויון. בתוך: מפתח – כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, 6. מרכז מינרבה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב.
     
    בלס, נ’  2105 . על העדפה מתקנת בחינוך. מאמר שנשלח מתוך רשימת תפוצה.
     
    גל, ג’, ואייזנשטדט, מ’ 2009 . נגישות לצדק חברתי בישראל. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. דו”ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי  2011 . בראשותו של פרופ’ מנואל טרכטנברג.דו”ח הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ומצוקה 2006. בראשותו של פרופ’ הלל שמיד.
     
    דטל, ל’ 2016 . בפעם הראשונה: כסף יועבר מבתי ספר תיכונים חזקים – לחלשים.
     
    דה מרקר, 26.07.2016 . נדלה מתוך: / http://www.themarker.com/newseducation/1.3018236
     
    דרי, ד’  1996 . יסודות המנהל הציבורי יחידות 1– 8. האוניברסיטה הפתוחה.
     
    וייסבלאי, א’  2006 . נתונים על שוויון הזדמנויות בחינוך מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
     
    יונה, י’  2005 . הזדמנות למה? תפוז – כתב עת פדגוגי לחדשות ויזמות, משרד החינוך.
     
    יוסטמן, מ’ 2014 . העדפה מתקנת בתקצוב מערכת החינוך: הסכמה עקרונית, קשיים ביישום. הוכן לכבוד כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון ון ליר.
     
    סקופ, י’ 2015 . עשור במערכת החינוך הישראלית: פערים בין שכבות האוכלוסייה רק התרחבו. הארץ, 1.9.2015 . נדלה מתוך:http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2720705
     
    פסטרנק, ר’  2002 . פרקים בסוציולוגיה של החינוך כרך ב’. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
     
    קון, ת’ 2005 . המבנה של מהפכות מדעיות. תל אביב: ידיעות אחרונות.
     
    תמיר, י’  2015 . מי מפחד משוויון? תל אביב: ידיעות אחרונות.
     
    Bartels, L. M. (2008). Unequal Democracy: The Political Economy of the New Gilded Age. Princeton, Princeton University Press.
     
    Hatherley, S. (2011). Sustainable Public Spending: The choice between Universalism and Targeting, National Assembly for Wales.
     
    OECD (2008). Ten Steps to Equity in Education – Policy Brief. OECD Publishing.
     
    OECD (2012). Equity and Quality in Education: Supporting Disadvantaged Students and Schools. OECD Publishing.
     
    OECD (2015). Education Policy Outlook: Making Reforms Happen. OECD Publishing.
     
    Schmitz, P. (2014). Nonprofits: Equity must begin with. Huffington Post. Retrieved from:
     
    Putnam, R. D. (2015). Our Kids: The American Dream in Crisis. New York, Simon & Schuster. United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization
     
    (UNESCO) (2015). Education for all 2000–2015: Achievements and Challenges. Global Monitoring Report, UNESCO Publishing.
     
    Wood, E., Levinson, M., Postlethwaite, K., & Black, A. (2011). Equity Matters. Education International Research Institute, University of Exeter.

    האם העולם פונה למקום שוויוני וצודק יותר? במובנים רבים כן – אוכלוסיות רבות ומגוונות משולבות בחיי חברה כך לפחות בעולם המערבי, המהפכה הפמיניסטית הובילה לחלחול תודעה לשוויון מגדרי ולמתן זכויות לנשים, מקומות בילוי ושירותים נגישים יותר בחלקם ואף רגישים תרבותית. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים תקשורת רשתית, “שטוחה” וזמינה לכול. עם זאת, חלקים נרחבים מעולמנו עדיין שקועים עמוק בתוך העוני, מודרים חברתית, מתקיימים בתנאי אי-ודאות מתמשכים, נשארים חשופים למפגעים סביבתיים ובריאותיים, ובעיקר חווים מחסור בתשתיות הולמות להשתלבות בחברה. על פי נתוני ארגון אונסקו, בשנת 2015 לבדה, נשרו ממסגרות חינוך ברחבי העולם יותר מ 61- מיליון בני נוער ללא כל חלופה לימודית, תעסוקתית או קהילתית אחרת. במשקים לאומיים של המאה ה 21- ילד שנושר מלימודים ושאינו זוכה לתמיכה או התערבות מקצועית, מחוסר כל אופק תעסוקתי או חברתי הולם ולמעשה נידון לחיי עוני והדרה חברתית. אז האם אנו בתהליך קִדמה או הידרדרות? בשונה ממה שנהוג היה לחשוב בעבר, ואולי בזכות העובדה שהמרחקים מתקצרים והולכים, הקִדמה וההידרדרות אינן כה מרוחקות זו מזו, ולפעמים הן אף דרות זו לצד זו באותה חברה. יש בידינו מספיק נתונים המצביעים על כך שקוטביות זו היא מגמה חזקה ההולכת ומעמיקה, עד כדי כך שהיא נהפכת לסימן היכר של עידננו החדש להרחבה ר’ ; Bartels, 2008 Putnam, 2015 קוטביות זו פוגעת בחברה כמה וכמה פעמים – פעם אחת בשל העובדה הברורה שרבים מאִתנו עדיין מתקשים להתקיים בכבוד ונעדרים הזדמנויות וזכויות אדם בסיסיות, בעוד שרבים אחרים נהנים מפירות הקִדמה; ופעם נוספת משום שכתוצאה מהפער העצום הזה גם תחושת השייכות לחברה הולכת, נשחקת ומתערערת. לבסוף, הקוטביות פוגעת בכולנו משום שאנו נוטים לשכוח כי אנו מתקיימים
    קרא עוד