שירה רייניץ

  • לאסוף את השברים: התמודדות קהילתית עם משבר

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    בן דוד, ב', חסקי-לוונטל, ד', רונאל, נ', ויורק, א'  2004 . ההתנדבות עובדת: מתנדבים והתנדבות במרכזי מידע וייעוץ לנוער - "הפוך על הפוך". ירושלים: האגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי.
    דריהם, ר', ויורק, א'  2002 . גורמים המשפיעים על מסירותם של מתנדבים. חברה ורווחה, 22  3: 360-345 .
    חסקי-לוונטל, ד'  2007 א. מודל המעברים: תהליכי סוציאליזציה ארגונית בקרב מתנדבים בניידות ילדי הלילה של על"ם. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה. ירושלים: בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית.
    חסקי-לוונטל, ד'  2007 ב. ניהול מתנדבים כפרופסיה מתגבשת בארגוני שירות. ביטחון סוציאלי, 74 : 144-121 .
    ינאי-ונטורה, ג'  2004 . דעיכתה של מוטיבציה: הגורמים הקשורים בנשירת מתנדבים. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
    ינאי-ונטורה, ג', וליבנה, ט'  2010 . ניהול מתנדבים יעיל: נקודת מבטם של המנהלים. ביטחון סוציאלי, 84 : 157-129 .
    כרמל, א'  2007 . סוגיות נבחרות בהפעלת מתנדבים בשעות חירום. המכון לניהול התנדבות ע"ש לר.
    לוי, ד', יצחקי, ח', ושוורץ, ח'  2012 . תפיסתו של פעיל קהילתי את תרומתם של משאבים אישיים ומשתנים קהילתיים לפיתוח תפיסת יכולת מנהיגות. חברהורווחה, ל"ב 4: 551-535 .
    מוניקדם-גבעון, י', ובליט-כהן, ע'  2012 . מניעים, תפיסת מדיניות חברתית ומאפייני פעילות של פעילים קהילתיים. חברה ורווחה, ל"ב 4: 534-513 .
    פלד, ד'  2002 . צוות חירום יישובי )צח"י(. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית.
    צ'רצ'מן, א', וסדן, א'  2003 . רוח הדברים. בתוך: א' צ'רצ'מן וא' סדן עורכות, השתתפות: הדרך שלך להשפיע )עמ' 21-7 (. בני ברק: הקיבוץ המאוחד. רייזר, א'  2007 . מה מנבא שביעות רצון והתמדה בהתנדבות למשמר האזרחי? סוגיות חברתיות בישראל, 3: 102-76 .
    תובל-משיח, ר'  2008 . השפעת הטרור המתמשך: מצוקה וחוסן באוכלוסייה הישראלית. סוגיות חברתיות בישראל. המרכז האוניברסיטאי אריאל.
    Arlikatti, S., Bezboruah, K. C., & Long, L. (2012). Role of voluntary sector organizations in Post-tsunami relief: Compensatory or complementary? Social Development Issues, 34(3): 64.
    Bleich, A., Gelkopf, M., & Solomon, Z. (2003). Exposure to terrorism,stress related mental health symptoms, and coping behaviors among a nationally representative sample in Israel. Journal of the American Medical Association, 290(5): 612-620.
    Bremer, S., & Graeff, P. (2007). Volunteer management in German national parks. Human Economics, 35: 489-496.
    Chamlee-Wright, E. & Storr, H. V. (2011). Social capital as collective narratives and post-disaster community recovery. The Sociological Review, 59(2): 266-282.
    Davis, M. H., Hall, J. A., & Meyer, M. (2003). The first year: Influences on the satisfaction, involvement, and persistence of new community volunteers. Personality and Social Psychology Bulletin, 29: 248-260.
    Dawis, R. V., & Lofquist, L. H. (1969). Adjustment to work: A psychological view of man’s problems in a work-oriented society. New York: Appleton-Century-Crofts.
    Drabek, T., & McEntire, D. (2002). Emergent phenomena and multiorganizational coordination in disasters: Lessons from the research
    literature. International Journal of Mass Emergencies and Disasters, 20: 197-224.
    Falasca, M., Zobel, C., Ragsdale, C. (2011). Helping a small development organization manage volunteers more efficiently. Interfaces, 41(3): 254-262.
    Fernandez, L. S., Barbera, J. A., & Van Dorp, J. R. (2006). Strategies for managing volunteers during incident response: A systems approach. Homeland Security Affairs, 2(3): 1-15.
    Gay, P. (2000). Delivering the goods: The work and future direction of volunteer management. Voluntary Action, 2(2): 45-57.
    Gazley, B., & Brudney, J. L. (2005). Volunteer involvement in local government after September 11: The continuing question of capacity. Public Administration Review, 65(2): 131-142.
    Henstra, D. (2010). Evaluating local government emergency management programs: What framework should public managers adopt? Public Administration Review, 70(2): 236-246.
    Herman, J. L. (1992). Trauma and Recovery. New York: Basic books.
    Leonard, R., Onyx, J., & Hayward-Brown, H. (2004). Volunteer and coordinator perspectives on managing women volunteers. Nonprofit Management & Leadership, 15: 205-219.
    Murphy, B. L. (2007). Locating social capital in resilient community-level emergency management. Natural Hazards, 41: 297-315.
    North, C. S., & Pfefferbaum, B. (2002). Research on the mental effects of terrorism. Journal of the American Medical Association, 288: 633-636.
    Omoto, A., & Snyder, M. (1995). Sustained helping without obligation: Motivation, longevity of service and perceived attitude change among
    AIDS volunteers. Journal of Personality and Social Psychology, 68:671-681.
    Pardess, E. (2005). Training and mobilizing volunteers in the aftermath of terrorist attacks. Journal of Aggression, Maltreatment and Trauma, 9(3/4), 10(1): 23-46.
    Penner, L. A. (2002). Dispositional and organizational influences on sustained volunteerism: An interactionist perspective. Journal of Social Issues, 58: 447-467.
    Penner, L. A., & Finkelstein, M. (1998). Dispositional and structural determinants of volunteerism. Journal of Social Psychology, 74(2): 525-537.
    Perry, R. W., &. Lindell, M. K. (2003). Preparedness for Emergency Response: Guidelines for the Emergency Planning Process. Disasters, 27(4): 336-350.
    Rosse, W. (1993). Volunteers and post-disaster recovery: A call for community self-sufficiency. Journal of social behavior and personality,8: 261-266.
    Rothman, J. (2007). Multi models of intervention at the macro level. Journal of Community Practice, 15(4): 11-40.
    Stedman, N. L. P., & Rudd, R. (2004). Volunteer administration: Theoretical dimensions of discipline. Journal of Leadership Education, 3(1): 4-13.
    Shin, S., & Kleiner, B. H. (2003). How to manage unpaid volunteers in organizations. Management Research News, 26(2-4): 63-71.
    Süsser, E. S., Herman, D. B., & Aaron, B. (2002). Combating the Terror of Terrorism, New Scientist, 287(2): 54-62.
    Tan Ming Kirk, R. (2006). The preparation of volunteers for deployment in emergencies. Australian Journal of Emergency Management, 21(4) : pp.54-60.
    Vantilborgh, T., Bidee, J., Pepermans, R., Willems, J., Huybrechts, G. & Jegers, M. (2011). A new deal for NPO governance and management: Implications for volunteers using psychological contract theory. Voluntas, 22: 639-657.
    Wardell, F., Lishman, J., & Whalley, L. (2000). Who volunteers? British Journal of Social Work, 30: 227-248.
    Wilson, J. (2000). Volunteering. Annual Review of Sociology, 26: 215- World Bank (2008). Building resilient communities: Risk Management and Response to Natural Disasters through Social Funds and Community Driven Development Operations. Washington, DC: Author. Retrieved from: http://siteresources.worldbank.org/INTSF/Resources/Building_Resilient_Co...
    Wymer, W. W., & Starnes, B. J. (2001). Conceptual foundations and practical guidelines for recruiting volunteers to serve in local nonprofit organizations. Part I. Journal of Nonprofit & Public Sector Marketing, 9(1-2): 63-96.

    המצב הביטחוני באזור עוטף עזה מוגדר "שגרת חירום". כל נפילת רקטה או פצצה מלווה באזעקת "צבע אדום", שהיא עצמה מעוררת תגובות חרדה. הימשכותו של המצב הביטחוני הרעוע הזה ב 12- השנים האחרונות הפכה את האוכלוסייה לפגיעה בכל מרקם החיים, ברמת החוסן הנפשי ובתחושת הביטחון האישית של התושבים, במצבם התעסוקתי, במערכות היחסים המשפחתיות, ברמת הקשב הריכוז של הילדים בכיתות ועוד. חמשת מרכזי החוסן הקיימים בשדרות וביישובי עוטף עזה בארבע המועצות האזוריות: חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב ואשכול נותנים מענה פסיכולוגי וסוציאלי לכ 80,000- תושבים הסובלים מאיום קיומי משנת 2000 . המרכזים עובדים בשיתוף פעולה זה עם זה ונותנים מענה בשלושה תחומים מרכזיים: היערכות לחירום, מענה פסיכו-סוציאלי פרטני וקבוצתי וחיזוק החוסן הקהילתי. מרכזי החוסן פועלים בשותפות מלאה עם חמש הרשויות המקומיות כדי להכין את הרשות לשעת חירום ולהתמודד עם מצבי החירום בזמן אמת. חלק מרכזי בעבודה הוא כאמור חיזוק החוסן הקהילתי וניהול הפעילים הקהילתיים: צח"י צוות חירום יישובי ( צח"ש ) צוות חירום שכונתי , יחידות הסע"ר סיוע ראשוני וקבוצות נוספות שהוקמו במטרה לתת תמיכה לעובדי הרשות בשעת חירום ומתוך חשיבה הן על העצמת התושבים בעזרת הפעלתם והן על ידי מתן מענה לצורך אמִתי של עזרה לקהילות וכמערך תומך לרשות. הספרות המקצועית מגדירה "פעילים קהילתיים" כמתנדבים שפעילותם מכוונת לשינוי חברתי ומבטאת את רצון התושבים לשינוי בחייהם או בסביבתם מוניקדם- גבעון ובליט-כהן, 2012 . הם עומדים בחזית העשייה החברתית המבוססת על פעילות התנדבותית בקהילה לוי, יצחקי ושוורץ, 2012 . מתנדבים ממלאים תפקיד חשוב בהגשת סיוע במצבי חירום, אולם עליהם להיות מוכנים לכך מראש.
    קרא עוד