ד"ר פלורה מור

  • מסע בעקבות "חיבוקי": תרפיה "בחיבוקי" לילדי יפן

    תרפיה באמצעות "חיבוקי" היא שיטת טיפול פסיכולוגית ייחודית, שפותחה בישראל, לטיפול בילדים נפגעי לחץ וטראומה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ובעת מבצע "עופרת יצוקה." שיטת טיפול זו סייעה גם לילדים ביפן להתמודד עם הטראומה שבעקבות אסונות הטבע, שפקדו את המדינה - רעידת האדמה והצונאמי, שאירעו בחודש מאי 2011 . מאמר זה עוסק בתיאור תהליכים של ייצוא ידע מישראל לעולם: ייצוא שיטת התרפיה באמצעות בובת "חיבוקי" לטיפול בנפגעי טראומה ביפן. זאת, באמצעות אנשי מקצוע של עמותת אשלים-ג'וינט ומשרד החוץ, שנסעו בחודש אוגוסט 2011 ליפן. שיטת הטיפול באמצעות בובת "חיבוקי" פותחה על ידי אשלים-גוינט ישראל, בשיתוף משרד החינוך-שפ"י שירות פסיכולוגי ייעוצי והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. התכנית מתבססת על הניסיון הישראלי במלחמת לבנון השנייה, כאשר עלה צורך לסייע למספר רב של ילדים שנמצאו במצוקה ובחרדה. לשם כך, נבנתה תכנית ייחודית, העושה שימוש בבובת "חיבוקי", שהיא בובה פרוותית, עם ידיים ארוכות ומחבקות ועיניים עצובות. התכנית התאפשרה הודות לתמיכתן של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. בובת "חיבוקי" היא בובת כלבלב רכה וארוכת זרועות, שיכולה לחבק את הילד ולהיצמד אליו. הילדים מטפלים בבובה, מזדהים איתה, ובעקיפין מטפלים במצוקותיהם. בין השנים 2006 ועד 2011 , סייעה ההתערבות בעזרת "חיבוקי" להמוני ילדים שנקלעו למצוקה נפשית. זאת, בעקבות השהות במקלטים, שנכפתה על תושבי הצפון, הפינוי לאוהל בניצנים, מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בקיץ 2006 , ולאחריה מבצע "עופרת יצוקה" וטילי הקאסמים שנחתו על שדרות ויישובי עוטף עזה. התכנית פועלת כיום באזור הכרמל, בעקבות השריפה הגדולה נובמבר 2010 , שבה נספו 44 אנשים ובתים רבים עלו באש. בסך הכול, כ 50,000- ילדים בישראל, בגילאי הגן,
    קרא עוד
  • ללמוד וללמד: בין ידע אוניברסלי לערכי הקהילה החרדית – בשירות צמיחתם של תלמידים הפגיעים לסיכון

    למקורות ביביליוגרפים 

    מור, פלורה 2006 . לראות את הילדים. הוצאה לאור אשלים-ג‘וינט ישראל.  

    וייסבלאי, אתי 2010. סוגיות בנושא מיצוי זכויותיהם של ילדים ובני נוער במגזר הערבי ובמגזר החרדי. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    רותם, תמר 2008. גם בני 12 כבר נפלטים לרחוב. עיתון הארץ, 22.7.2008 .  

    וורגן, יובל 2007 . מערכת החינוך במגזר החרדי – תמונת מצב. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    לופו, יעקב 2003 . מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

    יפה, אורית 2009 . סמכות פדגוגית נשית וגבולותיה: חינוך ופסיכולוגיה, טקסט ופרקטיקה בגני ילדות חרדיים. בתוך: קימי קפלן ונורית שטדלר עורכים, מנהיגים וסמכות בחברה החרדית בישראל, אתגרים וחלופות עמ‘ 31 – 56. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.  

    הילדסהימר, יהודית 2008 . ונחני באורח מישור: ציוני דרך להורים ולמחנכים בהתפתחותם הרגשית של ילדים ונוער במשפחה החרדית. פתח תקווה: הוצאת המחברת.

    Sorotzkin, B, 2002. The denial of history: Clinical implications of denying child abuse The Journal of 9 Psychohistory, Summer 2002 30/1, pp. 29–53 10 מתוך: מתחת לשטריימל – החברה החרדית בישראל. הערוץ האקדמי, מיסודה של אוניברסיטת חיפה.

    התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית – מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם.

    איך נולד הצורך? ניצנים של הכרה מאז שנת 2000 החלו אנשי מקצוע, יועצים חינוכיים, קציני ביקור סדיר קב“סים ומנהלי מוסדות חינוך של הקהילה החרדית להשתלב בתכניות התמחות והתערבויות בבתי ספר, הפועלות ברוח התפיסה החינוכית הפסיכו-סוציאלית. תכניות אלה, שהוקמו ביוזמה משותפת לאשלים-ג‘וינט ישראל ולמשרד החינוך, נועדו לפתח מומחיות בהתערבות פרטנית ומערכתית לפיתוח מסוגלות בתי הספר לחינוך מגדל עם תלמידים פגיעים לסיכון. אנשי מקצוע נוספים השתתפו בתכניות לפיתוח סגלי עבודה בהתמודדות עם מצבי לחץ וטראומה בעקבות המצב הביטחוני, שלא פסח על האוכלוסייה החרדית. ההתפתחות האישית והמקצועית שתכניות אלה מזמנות לקידום תלמידים בסיכון במערכות החינוך התגלתה כצורכי השעה במוסדות לחינוך החרדי. עם זאת, התבהר במהרה כי מלאכת ההתאמה רבה מכדי שיהיה אפשר להנהיגה במערכת החינוך החרדית רק מכוח הלמידה. לדוגמה, במסגרת שבה לא מתקיימת עבודת צוות, כיצד אפשר להרחיב את עבודת המחנכים, לאור המקום המכריע של המחנך בהרחבת העשייה החינוכית המגדלת עם תלמידים בסיכון? כמו כן, הטרמינולוגיה המקצועית לא תמיד הלמה את הלכי הרוח של הקהילה והשפה השגורה בפי המחנכים. שפה רגשית איננה מן הלקסיקון הזמין לחדר המורים החרדי. הצורך בפיתוח הזירה של העשייה החינוכית המטפחת תלמידים בסיכון תוך כדי עשייה ולמידה צמודה מרחב חינוכי חרדי היה הכרחי. כעשור לאחר מכן התמנתה אחת היועצות החינוכיות, בוגרת התכנית, כדמות מפתח הממונה על הקהילה החרדית במשרד החינוך וביקשה לקדם מענים לתלמידים בסיכון מותאמים לערכי הקהילה החרדית.
    קרא עוד
  • מהדרה להכלה – סיפורו של בית הספר “תמר”

    למקורות ביביליוגרפים 

    וולנסקי, ע 2006. מגמות שינוי במבנה החינוך העל-יסודי ומניעיהן: מבט בין-לאומי במדינות נבחרות. אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך. דו”ח על פי הזמנת המדען הראשי של משרד החינוך

    פרופ’ סידני שטראוס. וייסבלאי, א’ 2006. נתונים על שוויון הזדמנויות בחינוך מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. מוגש לוועדה לזכויות הילד, 3 באוקטובר 2006 . הכנסת, מרכז המידע והמחקר.

    ויצטום, א’ וגודמן, י’ 2004. הפרעה, סיפור, טיפול: התערבות אסטרטגית נרטיבית רגישות תרבות באוכלוסייה חרדית. בתוך: א’ לשם וד’ רואר-סטריארעורכים שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש. ירושלים: מגאנס. סבר, ר’ 2004. מדיניות קליטת העלייה במערכת החינוך. מגמות מג 1-154

    Abu-Saad, I. (1999). Self-Esteem among Arab Adolescents in Israel. Journal of Social Psychology139 (4), 479–486.

    Al-Haj, M. (1995). Education, Empowerment and Control: The Case of the Arabs in Israel. Albany: State University of New York Press.

    Baglieri, S., & Knopf, J. H..(2004). Normalizing difference in inclusive teaching. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 525.

    Birenbaum, M., & Nasser, F. (2006). Ethnic and Gender Differences in Mathematics Achievement and in Dispositions towards the Study of Mathematics. Learning and Instruction 16 (1), 26–40.

    Center, Y., Ward, J. & Ferguson, C. (1991). Towards an Index to Evaluate the Integration of Children with Disabilities into Regular Class. Educational Psychology 11, 77–95.

    Dudley-Marling, C. (2004). The Social Construction of Learning Disabilities. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 482. Fielding, M. (2006). Leadership, Personalization and High Performance Schooling: naming the new totalitarianism. School Leadership and Management 26 (4), 347– 369.

    Levin, B. (2008). In Canada: 20 Minutes to Change a Life? Phi Delta Kappam 90 (5), 384–385.

    Reid, D. K., & Valle, J. W. (2004). The Discursive Practice of Learning Disability: Implications for Instruction and Parent-School Relations. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 466.

    Sherer, M., & Karnieli-Miller, O. (2004). Aggression and Violence among Jewish and Arab Youth in Israel. International Journal of Intercultural Relations 28, 93–109.

    Tomlinson, C. A. (2004). The Mobius Effect: Addressing Learner Variance in Schools. Journal of Learning Disabilities 37 (6) (November-December), 516.

    Zeira, A., Astor, R. A., & Benbenishty, R. (2002). Sexual Harassment in Jewish and Arab Public Schools in Israel. Child Abuse and Neglect 26, 149–166.

    מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בפערים בין בתי הספר ובתוכם. הקוטביות המאפיינת את האוכלוסייה המרכיבה את מערכת החינוך בישראל מאתגרת את מדיניות ההכלה והופכת אותה לסיפור של מפגש בין תרבויות ומעמדות, שבו החתירה לצדק חברתי ולשוויוניות היא מסע רציני ומחייב. כמה ממאפייניה של מערכת החינוך הישראלית מלמדים על התביעה המוסרית והערכית שביסוד מדיניות ההכלה: יהודים/ערבים – בישראל, הערבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים (הם 19.6%,כמעט חמישית מן האוכלוסייה) Zeira, Astor & Benbenishty, 2002 המיעוט הערבי בישראל מבודד מהתרבות היהודית באמצעות סימנים חברתיים – זהות לאומית, דת, מנהגים תרבותיים ושפה Sherer & Karnieli-Miller, 2004 ונמצא בסטנדרט נמוך בכל ההיבטים של הסטטוס הסוציו-אקונומי, כולל חינוך, תעסוקה והכנסה, ביחס לאוכלוסייה היהודית, Abu-Saad 1999; Al-Haj, 1995 חילונים/חרדים – האוכלוסייה החרדית מהווה כ 20%- מאוכלוסיית ישראל היהודית ויצטום וגודמן, 2004. הקהילה החרדית מקיימת מערכת חינוך עצמאית וייחודית, המנותקת באופן מהותי מבחינה חינוכית מן המערכות הממלכתיות האחרות בישראל להב, 2005 ותיקים/עולים חדשים – מדינת ישראל ייחודית בקרב מדינות ההגירה מבחינת השיעור הגבוה ביותר של העולים בתוכה. שני שלישים מהאוכלוסייה הם דור ראשון או שני בארץ, והם מהווים קרוב ל 80%- מהאוכלוסייה היהודית סבר, 2004 . עשירים/עניים – בשנים האחרונות הפכו הפערים החברתיים בישראל לגדולים מאוד, והמגמה היא של המשך הגדלת הפערים במקום צמצומם. פערי השכר בין העשירון העליון לתחתון עולים בהתמדה, מספר העניים בישראל הולך וגדל. לפחות שלוש אוכלוסיות בישראל הן בבחינת פצצה חברתית מתקתקת: המגזר הבדווי, המגזר החרדי ועולי אתיופיה.
    קרא עוד
  • "זה אני, ברק, אני קורא אליך ממעמקי תהום": סיפור אישי

    בתפקידי באשלים אני עוסקת בפיתוח תורה עיונית ומעשית המשמשת מסגרות שונות של עשייה חינוכית לצמצום הפערים החברתיים וליישום מדיניותו של משרד החינוך בישראל. במהלך שנת 2015 הדרכתי את אל"מ בצלאל חיון בעבודת חקר מקיפה שערך בנושא גורמי ההצלחה והכישלון בקרב חיילים במצבי סיכון. ברק ביטון היה אחד המרואיינים וסיפורו המרשים עורר את תשומת לבִנו. ביקשתי לפגוש את המרואיין בעצמי, וכך החלה תקופת היכרות שבסופה המלצתי לתמוך בהוצאה לאור של סיפור חייו. סיפורו של ברק, "בזכות האמונה שבאדם", הוא תוצר של תהליך רפלקטיבי ארוך שבו חזר לעברו ושזר את מסע חייו בספר. במחקרו של חיון נמצא שצעירים במצבי סיכון המתאפיינים ברמה גבוהה של חוסן בעלי יכולת להתבונן בצורה מפוקחת, רפלקטיבית ומודעת בסיפור חייהם, יכולים לשרת שירות משמעותי המאפשר להם לתרום ולהיתרם. לשם כך צעירים אלו זקוקים למפקד המשמש להם דמות משמעותית, מלווה אותם ומספק להם תנאים מאפשרים להשתלבות למרות המכשולים שבהם הם נתקלים. המחקר הראה כי במצבי סיכון המתאפיינים ביכולות אישיות גבוהות מצליחים שלא "לשקוע בביצה המשפחתית", ולמרות הכאב הגדול מצליחים להתנתק מהדאגה להוריהם ולאחיהם כדי להשקיע ולהגשים את עצמם. יכולתם של מפקדיהם לסייע במידת האפשר למשפחות ולחזק את החיילים עצמם בדרכם הרצופה במכשולים קריטית ליכולתם של החיילים להגיע להישגים של ממש. הסיפור של ברק ממחיש במובהק לְמה הכוונה באישיות שיש בה עמידות וחוסן וכיצד יכול המפקד ליצור יחסים קרובים ומשמעותיים עם החייל, לדאוג לכך שישרת שירות מאתגר המספק לו הזדמנויות ממשיות לתרום ולהפנות אליו יחס של השקעה ומחויבות אמִתית. קריאה מעמיקה בסיפור חייו של ברק ממחישה עד כמה דאגה כנה של המפקד לרווחתו של החייל עשויה ליצור תפנית של ממש במהלך חייו ולהובילו מסיכון לסיכוי.
    קרא עוד