מירן בוניאל - ניסים

  • תרבות וירטואלית בחברה בין- תרבותית

    פעילות במרחב הווירטואלי היא מנת חלקם של בני הנוער באשר הם. רשת האינטרנט משמשת את בני הנוער של ימינו ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע, לשימור קשרים חברתיים, לבניית קשרים חדשים ועוד. מרחב זה, שמעצם מהותו הוא שוויוני לכול, מזמן מפגש בין-תרבותי החושף את הגולש לנורמות שלא תמיד מתיישבות עם אלו המקובלות במציאות התרבותית הפיזית של חייו. כך אפשר לחזות בפערים שהם פועל יוצא של פעילות ברשת האינטרנט: פער דיגיטלי הנובע מכך שבני הנוער רוכשים מיומנויות שאין לבני שכבת הגיל המבוגרת; פער בין התרבות הדיגיטלית לבין התרבות המסורתית; פער אפשרי באופני השימוש באינטרנט בין תרבויות שונות. פערים אלו ייבחנו בהמשך מתוך התייחסות לנוער בסיכון ולמשמעות הדברים במסגרת העבודה הייעוצית-חינוכית. מקרי בוחן אותנטיים יוצגו במטרה לחדד את הסוגיה. רשת האינטרנט היא עולם ומלואו. שפע השימושים באינטרנט מאפשרים לגולש לפעול בחופשיות בחפשו את אלו הרצויים לו. מאפייני הרשת הם אלו המייצרים סביבה ייחודית בעלת השפעה פסיכולוגית ישירה על הגולש. ראשית, באינטרנט אפשר לפעול באנונימיות מוחלטת, מכיוון שאין חובה על הגולש למסור את פרטי זהותו האמִתית או להיות נאמן לה כגון הזדהות שאינה תואמת גיל, מין, מקום מגורים, מקצוע וכיוצא בזה. כמו כן, הגולש באינטרנט אינו נראה פיזית, קשר העין אינו קיים באינטרנט למעט בשימוש במצלמות, דבר המאפשר חופש רב בהצגה העצמית והתנתקות מן החזות שלעִתים היא נתון מגביל בחוויית הפרט. הזמינות של האינטרנט - הבאה לידי ביטוי בהימצאות מחשבים בעלי חיבור לרשת כמעט בכל מקום, וכן באפשרות לפעול ברשת בכל שעה - מאפשרת גישה נוחה וגמישה לכל דורש. מאפיינים אלו ואחרים מייצרים מצב שהמשתמש ברשת האינטרנט יכול בכל שעה לגלוש בה באנונימיות ולפעול בדרך שלא תמיד תואמת את הנורמות החברתיות שעליהן
    קרא עוד
  • רוצה להיות חבר שלי? על חברות ואלימות בקרב ילדים ובני נוער בפייסבוק

    מה קורה כאשר חברות הופכת לשאלה של אישור בפייסבוק? כאשר רמת המקובלות נמדדת במספר החברים בפייסבוק? כיצד אלימות באה לידי ביטוי ברשת והאם היא "כואבת" כמו אלימות במרחב הפיזי? מה תפקידה של המערכת המשפחתית והחינוכית בהתמודדות עם אירועים ברשת חברתית באינטרנט? שאלות אלו ואחרות עולות נוכח ריבוי מקרים של אלימות בקרב ילדים ובני נוער, החל מהכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, שם הם הופכים לבריוני רשת או, לחלופין, לקורבנות. במאמר זה תיבחן הזירה החברתית - פייסבוק - במטרה להעריך את משמעותה הן בעיני הילדים המשתמשים בה והן בעיני מערכת החינוך הניצבת אובדת עצות אל מול האלימות הגואה בה. דוגמאות שונות שזורות במאמר לצורך המחשה; אלו שאובות מתוך מקרים אותנטיים אשר הובאו לידיעת המחברת לצורך קבלת ייעוץ והכוונה. במאמר נבחנות גם דרכים אפשריות להתמודדות עם תופעות שונות ברשתות חברתיות, ברמת המניעה וההתערבות. לכל שלב התפתחותי יש דפוס מיוחד של חברות האופייני לו. חשיבות הקשרים החברתיים בחיי הפרט מתבססת עם כניסתו לבית הספר ומקבלת משמעות יתרה. אצל ילדים בני 8-7 החברות מבוססת לעִתים על נוחיות וכדאיות; בגיל 11-10 החברות נבנית על מערכת נורמות משותפות; בגיל ההתבגרות נרקמת החברות סביב אמון הדדי, הבנה ואמפתיה. על פי הגדרה מילונית, חברות היא רעות, ידידות, היינו - היכרות כלשהי המייצרת קשר ערכי של מחויבות, אכפתיות
    קרא עוד
  • ממדי תופעת הבריונות בקרב מתבגרים בישראל – תמונה כואבת

    למקורות ביביליוגרפים 
    בוניאל-נסים, מ’ ודולב-כהן, מ’ (2012). ילדים כותבים על קירות: תרבות
    הפייסבוק. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 13, 231–207. 
    בזק (2017). החיים בעידן הדיגיטלי: דוח האינטרנט של בזק לשנת 2017
    נדלה מתוך:
    בנבנישתי, ר’, חורי-כסברי, מ’ ואסטור, ר’ (2006). ממצאים מסקר אלימות ארצי-
    התשס”ה. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 23 ,43–34 .
    היימן, ט’, אולניק-שמש, ד’ ועדן, ס’ (2014). דוח מחקר למשרד החינוך: אלימות
    ופגיעות ברשת האינטרנט: מאפיינים, דפוסים, גורמי סיכון וגורמים מגנים
    בקרב ילדים ובני נוער. האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר-אילן.
    הראל-פיש, י’, וולש, ס’, בוניאל-נסים, מ’, דז’אלובסקי, א’, אמית, ש’, טסלר, ר’
    וחביב, ג’ (2013). נוער בישראל: בריאות רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי
    התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. דו"ח HBSC ישראל. תוכנית  
    המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, בית הספר לחינוך,
    אוניברסיטת בר-אילן.
    המועצה הלאומית לשלום הילד (2015). השנתון הסטטיסטי “ילדים בישראל
    2015 ” – לקט נתונים.
    ראמ”ה (2011). ניטור רמת האלימות בבתי הספר על-פי דיווחי תלמידים –
    תשע”א ותשס”ט. משרד החינוך.
    ראמ”ה (2014). ניטור רמת האלימות בבתי הספר על-פי דיווחי תלמידים –
    תשע”ג. משרד החינוך.
    רולידר, ע’, לפידות-לפלר, נ’ ולוי, ר’ (2000). תופעת ההצקה בבתי ספר בישראל.
    מכללת עמק יזרעאל.
     
     
    Ang, R. P., Tan, K., & Mansor, A. T. (2011). Normative beliefs about
    aggression as a mediator of narcissistic exploitativeness and
    cyberbullying. Journal of Interpersonal Violence, 26, 2619–2634.
    Atlas, R. S., & Pepler, D. J. (1998). Observations of bullying in the
    classroom. The Journal of Educational Research, 92, 86–99.
    Barry, C. T., Frick, P. J., DeShazo, T. M., McCoy, M. G., Ellis, M 
    Loney, B. R. (2000). The importance of callous-unemotional traits
    for extending the concept of psychopathy to children. Journal of
    Abnormal Psychology, 109, 335–340.
    Benbenishty, R., & Astor, R. A. (2005). School Violence in Context:
    Culture, Neighborhood, Family, School, and Gender. Oxford
    University Press.
    Bolton, J., & Graeve, S. (Eds.). (2005). No Room for Bullies: From the
    Classroom to Cyberspace. Boys Town Press.
    Craig, W. M. & Peple, D. J. (1997). Observations of inter-group
    aggression in the schoolyard. Canadian Journal of School
    Psychology, 2, 41–60.
    de Bruyn, E. H., Cillessen, A. H., & Wissink, I. B. (2010). Associations
    of peer acceptance and perceived popularity with bullying
    and victimization in early adolescence. The Journal of Early
    Adolescence, 30, 543–566.
    Didden, R., Scholte, R. H. J., Korzilius, H., de Moor, J. M. H., Vermeulen
    A., O’Reilly, M., et al. (2009). Cyberbullying among students with
    intellectual and developmental disability in special education
    settings. Developmental Neurorehabilitation, 12, 146–151.
    Fernández, C. M. G., Félix, E. M. R., & Ruiz, R. O. (2015). Explicative
    factors of face-to-face harassment and cyberbullying in a sample
    of primary students. Psicothema, 27, 347–353.
    (Gámez-Guadix, M., Orue, I., Smith, P. K., & Calvete, E. (2013.
    Longitudinal and reciprocal relations of cyberbullying with
    depression, substance use, and problematic internet use among
    adolescents. Journal of Adolescent Health, 53, 446–452.
    Hamer, A. H., & Konijn, E. A. (2015). Adolescents' media exposure may
    increase their cyberbullying behavior: A longitudinal study. Journal
    of Adolescent Health, 56, 203–208.
    (Harper, C. R., Parris, L. N., Henrich, C. C., Varjas, K., & Meyers, J. (2012.
    Peer victimization and school safety: The role of coping
    effectiveness. Journal of School Violence, 11, 267–287.
    Hilton, J. M., Anngela-Cole, L., & Wakita, J. (2010). A cross-cultural
    comparison of factors associated with school bullying in Japan
    and the United States. The Family Journal, 18, 413–422.
    Hinduja, S., & Patchin, J. W. (2008). Cyberbullying: An exploratory
    analysis of factors related to offending and victimization. Deviant
    Behavior, 29, 129–156.
    Hinduja, S., & Patchin, J. W. (2010). Bullying, cyberbullying, and suicide.
    Archives of suicide research, 14, 206–221.
    Kowalski, R. M., & Limber, S. P. (2007). Electronic bullying among
    middle school students. Journal of Adolescent Health, 41, S22–
    S30.
    Kowalski, R. M., Limber, S. P., & Agatston, P. W. (2012). Cyberbullying:
    Bullying in the Digital Age (2nd ed.). Malden, MA: Wiley-Blackwell.
    Kowalski, R. M., Morgan, C. A., & Limber, S. P. (2012). Traditional bullying
    as a potential warning sign of cyberbullying. School Psychology
    International, 33, 505–519.
    Kubiszewski, V., Fontaine, R., Potard, C., & Auzoult, L. (2015). Does
    cyberbullying overlap with school bullying when taking modality
    of involvement into account? Computers in Human Behavior, 43,
    49–57.
    Landstedt, E., & Persson, S. (2014). Bullying, cyberbullying, and mental
    health in young people. Scandinavian Journal of Public Health, 42,
    393–399.
    Lev-Wiesel, R., Sarid, M., & Sternberg, R. (2013). Measuring social peer
    rejection during childhood: Development and validation. Journal
    of Aggression, Maltreatment & Trauma, 22, 482–492.
    Li, Q., Smith, P. K., & Cross, D. (2012). Research into cyberbullying:
    Context. In Q. Li, D. Cross & P. K. Smith (Eds.), Cyberbullying in the
    Global Playground: Research from International Perspectives (pp.
    3–12). West Sussex: Wiley-Blackwell.
    Menesini, E., Camodeca, M., & Nocentini, A. (2010). Bullying among
    siblings: The role of personality and relational variables. British
    Journal of Developmental Psychology, 28, 921–939.
    :Menesini, E., & Nocentini, A. (2012). Peer education intervention
    (Face-to-face versus online. In A. Costabile & B. A. Spears (Eds.,
    The Impact of Technology on Relationships in Educational
    Settings (pp. 139–150). New York, NY: Routledge.
    Menesini, E., Nocentini, A., & Calussi, P. (2011). The measurement of
    cyberbullying: dimensional structure and relative item severity
    and discrimination. Cyberpsychology, Behavior, and Social
    Networking, 14, 267–274.
    Menesini, E., Nocentini, A., & Palladino, B. E. (2012). Empowering
    students against bullying and cyberbullying: Evaluation of an
    Italian peer-led model. International Journal of Conflict and
    Violence, 6, 313–320.
    Menesini, E., Nocentini, A., Palladino, B. E., Frisén, A., Berne, S
    Ortega-Ruiz, R., & Naruskov, K. (2012). Cyberbullying definition
    among adolescents: A comparison across six European countries.
    Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 15, 455–463
    Mesch, G., & Talmud, I. (2010). Wired Youth: The Social World of
    Adolescence in the Information Age. New York, NY: Routledge
    Monks, C. P., Ortega, R., Robinson, S., & Worlidge, P. (2009). Cyberbullying
    among primary school-aged pupils. Kwartalnik Pedagogiczny, 4,
    167–181.
    Nansel, T. R., Overpeck, M., Pilla, M., Ruan, W. J., Simons-Morton. B
    & Scheidt (2001). Bullying behavior among U.S. Youth: Prevalence
    and association with psychosocial adjustment. American Medical
    Association, 285, 2094–2100.
    :Olweus, D. (1991). Bully/victim problems among schoolchildren
    Basic facts and effects of a school based intervention program.
    The Development and Treatment of Childhood Aggression, 17,
    411–448.
    Olweus, D. (1993). Bullying at School: What we Know and what we Can
    do. Cambridge, MA: Blackwell.
    Olweus, D. (2012). Cyberbullying: An overrated phenomenon? European
    Journal of Developmental Psychology, 9, 520–538.
    Ortega-Ruiz, R., Del Rey, R., & Casas, J. A. (2012). Knowing, building
    and living together on internet and social networks: The conred
    cyberbullying prevention program. International Journal of Conflict
    and Violence, 6, 302–312.
    :Patchin, J. W., & Hinduja, S. (2006). Bullies move beyond the schoolyard
    A preliminary look at cyberbullying. Youth Violence Juvenile
    Justice, 4, 148–169.
    Patchin, J. W., & Hinduja, S. (2012). Cyberbullying: An update and
    (synthesis of the research. In J. W. Patchin, & S. Hinduja (Eds.,
    Cyberbullying Prevention and Response: Expert Perspectives (pp
    13–35). New York, NY: Routledge.
    Paul, S., Smith, P. K., & Blumberg, H. H. (2012). Revisiting cyberbullying
    in schools using the quality circle approach. School Psychology
    International, 33, 492–504.
    Perren, S., Corcoran, L., Cowie, H., Dehue, F., Mc Guckin, C., Sevcikova
    A., & Völlink, T. (2012). Tackling cyberbullying: Review of empirical
    evidence regarding successful responses by students, parents, and
    schools. International Journal of Conflict and Violence, 6, 283–292.
    Schargel, F. P. (2014). Creating Safe Schools. Routledge, NY: New
    York.
    (Schultze-Krumbholz, A., Jäkel, A., Schultze, M., & Scheithauer, H. (2012.
    Emotional and behavioural problems in the context of
    cyberbullying: A longitudinal study among German adolescents.
    Emotional and Behavioural Difficulties, 17, 329–345.
    Smith, P. K. (2012). Cyberbullying and cyber aggression. In S. R. Jimerson,
    A. B. Nickerson, M. J. Mayer, & M. J. Furlong (Eds.), Handbook of
    School Violence and School Safety: International Research and
    Practice (2nd ed.) (pp. 93–103). New York, NY: Routledge.
    Smith, P. K. (2015). The nature of cyberbullying and what we can do
    about it. Journal of Research in Special Educational Needs, 15,
    176–184.
    Smith, P. K., Mahdavi, J., Carvalho, M., Fisher, S., Russell, S., & Tippett,
    N. (2008). Cyberbullying: Its nature and impact in secondary school
    pupils. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49, 376–385.
    Steinberg, L. (2005). Cognitive and affective development in adolescence.
    Trends in Cognitive Sciences, 9, 69–74.
    Sticca, F., Ruggieri, S., Alsaker, F., & Perren, S. (2013). Longitudinal risk
    factors for cyberbullying in adolescence. Journal of Community &
    Applied Social Psychology, 23, 52–67.
    Ttofi, M. M., Farrington, D. P., Losel, F., & Locber, R. (2011). Predictive
    efficiency of school bullying versus later offending: A systematic
    meta-analytic review of longitudinal studies. Criminal Behaviour
    and Mental Health, 21, 80–89.
    Varjas, K., Henrich, C. C., & Meyers, J. (2009). Urban middle school
    students' perceptions of bullying, cyberbullying, and school safety.
    Journal of School Violence, 8, 159–176.
    Viding, E., Simmonds, E., Petrides, K. V., & Frederickson, N. (2009). The
    contribution of callous-unemotional traits and conduct problems
    to bullying in early adolescence. Journal of Child Psychology and
    Psychiatry, 50, 471–481.
    Völlink, T., Bolman, C. A., Dehue, F., & Jacobs, N. C. (2013). Coping
    with cyberbullying: Differences between victims, bully-victims and
    children not involved in bullying. Journal of Community & Applied
    Social Psychology, 23, 7–24.
    Whittaker, E., & Kowalski, R. M. (2015). Cyberbullying via social media.
    Journal of School Violence, 14, 11–29.
    Williams, R. W., & Guerra, N. G. (2007). Prevalence and predictors of
    internet bullying. Journal of Adolescent Health, 41, 14–21.
    Ybarra, M. L., Mitchell, K. J., Wolak, J., & Finkelhor, D. (2006). Examining
    characteristics and associated distress related to internet
    harassment: Findings from the second youth internet safety
    survey. Journal of the American Academy of Pediatrics, 118, 1169–
    1177.
    You, S., & Lim, S. A. (2016). Longitudinal predictors of cyberbullying
    perpetration: Evidence from Korean middle school students.
    Personality and Individual Differences, 89, 172–176.
    Zeira, A., Benbenishty, R., & Astor, R.A. (2003). School violence in Israel:
    Findings of a national survey. Social Work, 48, 471–483.
     
     

    תקציר תופעת הבריונות היא רחבת היקפים. מחקרים מבחינים בין בריונות פיזית, בריונות מילולית ובריונות עקיפה. כיום יש להבחין גם בין בריונות המתקיימת במרחב פיזי לבין זו המתרחשת במרחב הווירטואלי. במאמר הנוכחי נציג תחילה סקירה של שכיחות התופעה בקרב מתבגרים, בארץ ובעולם משנות האלפיים ואילך. התמונה המצטיירת מתוך המחקרים משקפת מציאות רוויית הצקה ואלימות. יש הבדלים בממצאים השונים, שניתן לייחסם, בין השאר, לשונוּת בשאלונים ולדיווח על תדירות שונה. כמו כן, בסקירה ניתן לראות כי דמותו של המעורב בבריונות נגזרת, בין היתר, משיוכו המגדרי ומגילו...
    קרא עוד