רוני חסון

  • תכנית לקידום בריאות במודל העירוני - אשלים: קידום בריאות ככלי ליציאה מסיכון - המודל היישומי

    התכניות לקידום בריאות באשלים פועלות לקידום בריאותם של ילדים ונוער בסיכון ושל משפחותיהם, כדי לשפר את בריאותם בהווה, בד בבד עם הגברת יכולתם לממש את הפוטנציאל שלהם - הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי, וכך להשפיע על בריאותם ואיכות חייהם בעתיד. עמותת אשלים מפתחת ומיישמות לשם כך מגוון רחב של תכניות בתחום קידום הבריאות, ובהן פעולות בתחום החינוך המונע, תכניות הכשרה, פיתוח והפצה של כלים וידע בנושאים הקשורים בקידום הבריאות קשר הדוק מתקיים בין בריאות האדם לבין סביבתו התרבותית, הכלכלית, ההתנהגותית והנפשית: כאשר אחד הרכיבים האלה נתון בסיכון - גם הסיכון הבריאותי עולה בהתאמה. יש עדויות רבות לכך שלחיים בתנאי עוני עלולות להיות השפעות שליליות רבות על בריאות ילדים. מחקרים מראים קשר ישיר בין מצב חברתי-כלכלי נמוך לבין תנאי סביבה ירודים, התנהגויות מסכנות בריאות )כגון עישון וחוסר פעילות גופנית (מתח נפשי) עקב הלחץ הכלכלי ואי-זמינות של שירותי בריאות בשל עלותם הגבוהה. כך, למשל, יש תלות בין רמת ההכנסה המשפחתית לבין הנגישות למוצרי מזון ברמה תזונתית סבירה וזמינות האפשרויות לטיפוח הכושר הגופני. את הקשר בין המצב החברתי-כלכלי לבין הבריאות, על מכלול היבטיה, אפשר לראות כבר מהלידה. משקל היילוד, גדילה והתפתחות, כישורים קוגניטיביים ורגשיים, מיומנויות חברתיות, רמת תחלואה וכדומה, כל אלה מושפעים ישירות מהמצב המשפחתי-סביבתי של הילדים;
    קרא עוד
  • סדנה לאימהות לילדים הסובלים ממחלת צליאק במגזר החרדי

    תכניות קידום בריאות ב”אשלים” פועלות בקרב מגזרים שונים באוכלוסייה. התכנית מותאמת למאפייני כל מגזר, למנהגים ולתרבות. תשומת לב רבה יוחדה להתאמה תרבותית במגזר החרדי, מגזר שבדרך כלל נרתע מקבלת סיוע ממקורות חיצוניים. מקורה של רתיעה זו ברצון להיבדלות ובחשש מהשפעה תרבותית לא רצויה של החברה הלא חרדית. בסקירה שלפנינו נציג דוגמה לפעילות של תכנית קידום בריאות בשכונת רוממה החרדית בירושלים. בשנת 2008 התקיימה בשכונת רוממה סדנת אימהות לילדים הסובלים ממחלת צליאק. הסדנה גובשה מתוך רגישות לצרכים המיוחדים לקהילה החרדית, לאחר שהועלה צורך מתוך הקהילה ללמוד להתמודד עם מחלת צליאק - מחלה המצריכה טיפול ייחודי והקפדה על תזונה מיוחדת. קבוצת האימהות שימשה מקור ללמידה ומקור לקבלת תמיכה כאחת. הצלחתה של הסדנה, שסיפקה מענה מותאם לחברה החרדית, הובילה לפתיחות בקהילה כלפי עוד פעילויות של קידום בריאות. שיעור המגזר החרדי כ 10%- מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. יותר ממחצית בני המגזר הם ילדים עד גיל 15. המשפחה החרדית מתאפיינת בריבוי ילדים ממוצע של 7.7 ילדים לאישה חרדית לעומת 2.6 ילדים לאישה יהודייה שאינה חרדית ובשיעורי עוני גבוהים 59% מהאוכלוסייה החרדית לעומת 14% מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית(.הקפדה על מצוות הדת והמסורת כהלכתן - המאפיין העיקרי של חברה זו הוא המיקום המרכזי של קיום מצוות הדת והמסורת. עלולה להשפיע על אורח החיים החרדי.
    קרא עוד
  • על השולחן: מה בין אורח חיים בריא לתחושת שייכות אצל אוכלוסיות במצבי סיכון

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    משרד הבריאות, מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי  2015 . אי-שוויון בבריאות וההתמודדות אתו. נדלה מתוך:http://www.health.gov.il/publicationsfiles/inequality-2015.pdf
     
    שני, ת’, שדה-קון, ט’, תבור, ע’, רבין, א’, וקאופמן-שריקי, ו’  2013 . נייר עמדה: הרגלי אכילה וקשרי האכלה לגדילה והתפתחות בריאה בילדות, מלידה ועד 6 שנים. עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל – פורום ילדים. נדלה ://www.atid-eatright.org.il/FilesUpload/DocumentPDF/0/1/599.pdf
     
    Meerman, J. & Aphane, J. (2012). Impact of food prices on nutrition.FAO Nutrition Division (ESN). Retrieved from: http://www.fao.org/fileadmin/user_upload/agn/pdf/Meerman_Aphane_ICN2_FIN...
     
    WHO (2014). Prevention and control of nincommunicable disease in the European Region: A progress report. Retrieved from:

    במאמר זה אדון בסוגיות הגדרה של בריאות ואורח חיים בריא ובחשיבותם, בפערים הקיימים בין אוכלוסיות שונות בישראל, בקשר בין תחושת שייכות לבריאות, בשאלה האם אחד המרכיבים של אורח חיים בריא – המזון, נגיש לאוכלוסיות שונות ובעשייה של אשלים בתחומים אלו. “העיקר הבריאות” – ברכה מוכרת ונפוצה. מהי אותה בריאות, כיצד ניתן להשיגה והאם לכולנו יש הזדמנות להגיע אל היעד הנכסף? ההגדרה של בריאות עברה שינויים במהלך השנים. ארגון הבריאות העולמי WHO – World Health Organization מגדיר בריאות כ”מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה”. גישה נוספת מוסיפה את ההיבט הכלכלי ומגדירה בריאות כ”חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית”. על פי ההגדרות, הבריאות כוללת אפוא תחומי חיים רבים, הרגלים ואורחות חיים, ובהם היגיינה, תזונה, פעילות גופנית, עישון, שתיית אלכוהול, בטיחות, תעסוקה, השתלבות ומעגלים חברתיים וקהילתיים. היכולת להשפיע על תחומים אלו נמצאת גם בידי האדם, משפחתו, קהילתו וסביבתו החברתית וגם בידי המדינה והרשויות. מכאן שניתן לפעול בערוצים אלו כדי לקדם את בריאותם של אזרחי ישראל. נתונים מדוח שנתי שמפרסם משרד הבריאות, 2015 מצביעים על פערים משמעותיים בין מגוון האוכלוסיות בישראל. כיום ידוע כי אי-שוויון חברתי- כלכלי הוא אחד הגורמים לקיומם של פערים בבריאות בישראל ובמדינות מערביות נוספות. בישראל יש הבדלים בתוחלת החיים ובשיעורי תחלואה בין אזורים מרכז לעומת פריפריה, קבוצות אוכלוסייה לאום, רמות השכלה והכנסה ועוד.
    קרא עוד