פרופ' מיכל קרומר-נבו

  • "ומה אני עושה? מה שאני יכולה לעשות, אני פשוט שם": "עמידה לצד" כפרקטיקת עבודה של מדריכי רחוב

    למקורות ביביליוגרפים 

    שמיד, הלל 2006. דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ומצוקה. אנחנו מודות לעוזרות המחקר על עזרתן הרבה באיסוף הנתונים: גלית רובנר-לב, רותם פורת וטל רכס. ציונית, יפה, ברמן, ציפי, ובן-אריה, אשר עורכים 2009 . ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי. ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד בסיוע מכון חרוב.

    קושר, חניתה, בן-אריה, אשר, וכהן, שרה עורכים 2009. ילדים עולים בישראל 2009 . ירושלים: המשרד לקליטת העלייה בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד. מתוך 12 התנהגויות סיכון: שתיית אלכוהול עד שיכרות, נסיעה במכונית שהנהג שיכור, שוטטות, חברים עבריינים, פתיחת תיק במשטרה או מעצר, התנהגות מינית חריגה, תקיפה/ניצול מיניים, הימורים, הרחת חומרים מזיקים, עישון חשיש וכדומה, שימוש בסמים קשים, קטטה שמעורבות בה מכות, נשיאת נשק והתעללות בבן משפחה.

    קושר, חניתה, בן-אריה, אשר, וכהן, שרה עורכים 2009. ילדים עולים בישראל 2009 . ירושלים: המשרד לקליטת העלייה בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד.

    סידי, מירית 2009. תיעוד והמשגה של "החצר הנשית": פרקטיקה ביקורתית בעבודה סוציאלית עם צעירות ביפו, נערות ונשים. עבודת גמר למחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

    על פי דו"ח שמיד, בישראל בשנת 2005 היו מוכרים למשרד הרווחה והשירותים החברתיים כ 400,000 - ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 , אך על מצבם של כ 220,000- מהם אין מידע אמין. רבים מבני נוער אלה אמנם מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה, אך אין איתם קשר משמעותי ועל כן אין מידע על המצוקות והקשיים שהם מתמודדים עמם וגם לא על הצלחותיהם. בשנים האחרונות מתחזקת ההכרה שיש בני נוער המוגדרים "נוער בקצה רצף הסיכון" שאינם נמצאים בקשר עם שום גורם טיפולי/חינוכי. הקהילה והשירותיים החברתיים והחינוכיים אינם מצליחים להגיע אל בני נוער אלה ונכשלים בהצעת מענים לצורכיהם. יש הטוענים שזהו "נוער שאינו בר-טיפול": בני נוער שאינם מוכנים להיות בקשר טיפולי עם הגורמים המתאימים. הנחת המוצא שלנו במאמר זה היא שאין נוער שאינו בר-טיפול, אלא יש מערכות טיפוליות שמסיבות שונות אינן מצליחות להגיע לכל בני הנוער המתמודדים עם קשיים. במאמר נציג תכנית שמטרתה להגיע אל בני נוער אלה ונתאר את פרקטיקות העבודה המאפשרות למדריכים לעבוד עמם. התכנית, פרי יוזמה של ג'וינט- אשלים בשיתוף עם משרד הקליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים וקידום-נוער משה"ח, שואפת ליצור מענים לבני נוער המנותקים או בתהליך התנתקות מן הממסד, כלומר אינם בקשר משמעותי עם שום גורם חינוכי או טיפולי. נקודת המוצא של התכנית היא כי מאחר שהמענים הממסדים הקיימים אינם מצליחים להגיע לבני נוער אלה ולספק מענה לצורכיהם, יש לנסות למצוא מענה אחר. מכאן בא שם התכנית – "בראש אחר". את התכנית מוביל אפרי ברט מ"תחום נוער-מנותק ומסגרות חוץ-ביתיות" של ג'וינט-אשלים, בשיתוף עם צוות מקרן קרב ובליווי צמוד של ועדת היגוי עם נציגים בכירים ממשרד הקליטה, משרד הרווחה, קידום נוער והמשטרה.
    קרא עוד
  • מיצוי זכויות אקטיבי בעבודת המחלקות לשירותים חברתיים

    הגנה על זכויות אדם ושאיפה לצדק חברתי מצויים בלב ליבו של מקצוע העבודה הסוציאלית. בדו"ח משנת 2015 טוען מבקר המדינה כי המבחן האמִתי להגשמתן של זכויות אדם הוא ההגנה על זכויותיהן של השכבות החלשות בחברה, והפדרציה העולמית של העובדים הסוציאליים רואה בזכויות אדם וצדק חברתי עקרונות מהותיים בהגדרת המקצוע ובפעולתם של עובדים סוציאליים במאה ה- 21.
    קרא עוד
  • עבודה סוציאלית מודעת עוני מושגים, כאבים ותקוות

    תכנית מפ”ה משפחות פוגשות הזדמנות הינה תכנית חדשנית פורצת דרך שמבטאת הלכה למעשה את מחויבות המשרד למדיניות ‘משפחה במרכז ההתערבות’, כאשר ייעודה המרכזי הוא שינוי מצבי החיים של המשפחות המתמודדות עם מציאות חיים של עוני והדרה. החוברת מביאה את קולם של המשפחות והצוותים המקצועיים לצד התפיסה התאורטית, המודל הארגוני ותוצרי המחקר.
    קרא עוד