יפעת קליין

  • הזכות להשתתפות: השתלבות אנשים עם מוגבלות בפעילות פנאי ומימושה

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 
    האמנה הבין-לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות. תרגום רשמי. משרד המשפטים.
     
    ברלב-קוטלר, ל’, ריבקין, ד’, וסנדלר-לף, א’  2014 . אנשים עם מוגבלות בישראל: עובדות ומספרים. ג’וינט ישראל.
     
    היוש, ט’, ווגל, ג’, וגינדי, ש’  2010 . “סל גל” לשילוב בני נוער עם וללא מוגבלויות במשחק כדורסל בכסאות גלגלים. המוסד לביטוח לאומי – הקרן למפעלים מיוחדים. 
     
    וייסבלאי, א’  2011 . נתונים על השתתפות בני-נוער בפעילויות פנאי מחוץ לבית ובמסגרות לחינוך בלתי פורמלי. מרכז מחקר ומידע, כנסת ישראל. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות  1998 .
     
    מגלים נגישות. הוצאת החברה למתנ”סים – המחלקה לנכים ואוכלוסיות מיוחדות. סמארה-יוסף, ר’  2014 . השוואת דגמי ההשתתפות בפעילויות פנאי ותפיסת ההורים את הנגישות הסביבתית בין ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית וילדים ללא מוגבלות. עבודה גמר לקבלת תואר מסמך, אוניברסיטת חיפה – החוג לריפוי בעיסוק.
     
    פרץ, ח’, ורוט, ד’  2012 . סקירת ספרות בנושא חצרות פעילות לאנשים בוגרים עם מוגבלות. בית איזי שפירא עבור קרן שלם.
     
    Orsmond, G., Wyngaarden Krauss, M., & Mailick Seltzer, M. (2004). Peer relationships and social and recreational activities among adolescents and adults with Autism. Journal of Autism and Developmental Disorders, 34 pp. 245–256

    “זה שאנחנו רוצים לנצח תמיד זה נותן לי להרגיש שאני טובה במשהו. בעוד דברים אני טובה, באמנות. כשלחברות שלי יש בעיות הן באות אליי, אני מייעצת להן... שהיה לי סיפוק ממהלכים שהובלתי, שאמרו לי שאני משחקת טוב, משיתוף הפעולה בין כולנו” משתתפת בקבוצת סל-גל בתוך היוש, ווגל וגינדי, 2010 . סדר היום השגרתי של כולנו כולל מחויבויות רבות. הפנאי הוא טווח הזמן הגמיש יותר, מגוון יותר מבחינת תחומי העיסוק ונתון לבחירה בתכיפות גבוהה יחסית לתחומי החיים האחרים. הפנאי מאפשר לנו להתנסות בחוויות אחרות, לרכוש קשרים חברתיים וקבוצות השתייכות והתייחסות נוספות. עבור ילדים ובוגרים עם מוגבלות ההשתתפות בפעילויות פנאי אינה מובנת מאליה. כפי שהם מודרים ממרחבי חיים אחרים, גם כאן הבחירה מצומצמת יותר, האפשרויות נגישות פחות והזכות להשתתפות נפגעת. במאמר זה אציף סוגיה זו דרך הצגת ההתפתחות התחיקתית והחברתית בעניין שילוב אנשים עם מוגבלות בפעילות פנאי, סקירת ממצאי השדה המחקרי על תרומת פעילות הפנאי לאנשים עם מוגבלות, הצגת תובנות וכלים לשיתוף אנשים עם מוגבלות ותיאור פעולות לקידומם. “השילוב בחוג נותן טעם חדש לחיי. כל השבוע אני מחכה ליום שבו אני הולך למתנ”ס. כולם מקבלים אותי יפה ומתייחסים אליי כאל אדם רגיל. אני מרגיש שהשילוב שלי בחוג עושה שינוי גם ביחס האוכלוסייה אל אנשים עם מוגבלות” משתתף, חוברת “מגלים נגישות”, החברה למתנ”סים. על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1998 מחויב כל שירות ציבורי בהנגשה. שירות ציבורי מוגדר כשירות חינוך, השכלה או פנאי, ונגישות מוגדרת כאפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות קבלת מידע
    קרא עוד
  • THE RIGHT OF PEOPLE WITH DISABILITIES TO LEGAL JUSTICE: A VIEW FROM ISRAEL

    המאמר פורסם כפרק בספר Stop violence against people with disabilities בהוצאת אוניברסיטת סרקיוז, דרום אפריקה. הספר מתעד BP בתחום הנגישות לצדק מקור: Stop violence against people with disabilities at an international resource. Pretoria University Law Press
    קרא עוד
  • להשתלב תוך כדי תנועה - השתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות נוער

    בנובמבר 2013 הושקה תכנית ארצית להשתלבות של ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות הנוער. התכנית נבנתה על מנת להמשיג ולחלץ את הידע שפותח במספר תנועות מצומצם, להבנות מודל עבודה מקצועי,לפתח פרקטיקות וכלים, למסד ולהטמיע אותו בפעילות השוטפת של תנועות הנוער. במקביל התכנית פועלת להרחבת היקף התנועות המובילות תהליכי השתלבות בתנועה כחלק מהחזון התנועתי ולהגדלת מספר הילדים המשתלבים בכלל התנועות. הנגשת הפעילות בתנועות מתרחשת בהלימה לשינויים החברתיים והחקיקה המעודדים הנגשת שירותים אוניברסלים, השתלבות ותכנון אוניברסלי. מתוך ביטאון עמותת חומש החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאלים בישראל.
    קרא עוד
  • תת"ח: תקשורת תומכת וחליפית בשירות הצדק

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    בן משה, א’, רופמן, ל’, והבר, י’ 2011 . אנשים עם מוגבלות בישראל, מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל: מבט השוואתי רב שנתי. הוצאת משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק הליכי חקירה והעדה התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, התשס”ו– 2005 .

    ילדים ובני נוער בשירותי הרווחה. בתוך: סקירת שירותים חברתיים 2010 . משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף מחקר, תכנון והכשרה.

    לרנר, נ’ 2008. אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי: נתונים, בעיות ודרכים למתן מענה. ארגון בזכות.

    מור, ש’ 2009. בין המשגה פוליטית להכרה משפטית: חסמים במימוש זכויות אנשים עם מוגבלות, בתוך: ג’ גל, ומ’ אייזנשטדט עורכים, נגישות לצדק חברתי בישראלעמ’ 79 – 133. הוצאת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

    מרום, מ’ וחודטוב, ב’ 2006. ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון. בתוך: ד’ הורוביץ, י’ בן יהודה, ו-מ’ חובב עורכים התעללות והזנחה של ילדים בישראל עמ’ 826 – 857 . הוצאת אשלים – ג’וינט ישראל. משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2012 . אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מיום 13 בדצמבר 2006 גרסה אלקטרונית. אתר משרד המשפטים. נדלה ב 6.11.2012- מתוך: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/ThumeiShiluvKehila/Um. American Speech-Language-Hearing Association) 2004).

    Roles and responsibilities of speech-language pathologists with respect to augmentative and alternative communication: Technical report. ASHA Supplement 24, in press. Technical report. ASHA Special Interest Division 12: Augmentative and Alternative Communication (AAC).

    Bornman, J., Nelson Bryen, D., Kershaw, P., & Ldwaba, G. (2011). Reducing The Risk Of Being A Victim Of Crime In South Africa: You can tell and be haerd! Augmentive and Alternative Communication 27 (2), 117–130.

    Collier, B., McGhie-Richmond, D., & Odette, F. (2004). The Speak up Project. Reducing the risk of sexual abuse for people who use augmentative communication [electronic version]. Communication Disabilities Access Canada. Retrieved at 26.11.2012 from: www.accpc.ca/Speak_Up/SUPSummaryReport.pdf. Huer, M. B., & Yaniv, K. (2006).

    Access to Justice: An SLP’s Guide to Helping Persons with Complex Communication Needs Voice Their Case. The ASHA Leader 26 December [electronic version]. The ASHA leader. Retrieved at 26.11.2012 from: http://www.asha.org/Publications/leader/2006/061226/f061226a.htm.

    Weiss, P., Seligman-Wine, J., Lebel, T., Arzi, N., & Yalon-Chamovitz, S. (2005). A Demographic Survey of Children and Adolescents with Complex Communication Needs in Israel. Augmentative and Alternative Communication 21 (1), March, 56–66.

    דביר שם בדוי, נער עם מוגבלות כבן 17 יש לו שיתוק מוחין מלידה, לומד בבית ספר לחינוך מיוחד. הוא נוסע לבית הספר בהסעה מיוחדת ומלווה על ידי סייעת בבית הספר. כשהסייעת הצמודה שלו הבחינה בשינוי במצב רוחו, היא שאלה אותו מה קרה והוא סיפר לה שתלמיד אחר שנוסע איתו בהסעה נוגע באיבר מינו, וזו לא הפעם הראשונה. אלא שתשובתו לא הייתה מורכבת ממשפט פשוט בתשובה לשאלה פשוטה. כדי להבין מה קרה לו פתחה הסייעת את לוח התקשורת האישי שלו, מעין חוברת קטנה עם סמלים וציורים המייצגים פעולות, אנשים, מקומות וחוויות מחיי היומיום שלו, ושאלה אותו שאלות סגורות. “איך אתה מרגיש?” דביר פתח את העמוד שבו מסודרים שורות-שורות סמלים של מצב הרוח. הוא היה צריך לבחור את תשובתו מבין הסמלים שמצויים שם, הוא בחן את הסמלים ובחר בסמל של עצוב. “האם זה בגלל משהו שקרה היום?” דביר נגע בזרועו. הסייעת שלו יודעת שנגיעה בזרוע משמעה כן ונגיעה בשיער משמעה לא. “איפה זה קרה?” דביר פתח את העמוד שמכיל סמלים של מקומות והצביע על ציור של אוטובוס. לשאלה מה קרה בהסעה לא היו תשובות בלוח התקשורת של דביר. לכאורה אין סיבה שקלינאית התקשורת שלו תכניס ללוח סמל של פגיעה מינית. הסברים רצוצים בשפת גוף והיכרות מעמיקה הבהירו לסייעת שקרה משהו שדורש דיווח, ושהוא קרה יותר מפעם אחת. היא פנתה מיד ליועצת בית הספר, וזו דיווחה לעובדת סוציאלית לחוק נוער. עד לפני כמה שנים כל שיכלה העובדת הסוציאלית לעשות הוא לפנות למשפחה, לבנות בשיתוף עם בית הספר תכנית מוגנות, להפנות לטיפול.
    קרא עוד