יעל בן נון

  • פרספקטיבה אקולוגית להתערבות מקצועית עם צעירים, הוריהם ומשפחתם בתוכנית “בשבילי”

    למקורות ביביליוגרפים 
    אמיתי, ג’, רענן, ר’, כהאן-סטרבצ’ינסקי, פ’ וריבקין, ד’ (2011). מעבר לבגרות
    בקרב אוכלוסיות במצבי סיכון: צרכים והתערבויות. תכנון אסטרטגי: מגמות
    וכיווני פעולה (עמ’ 95-144). ירושלים: ג’וינט-אשלים. 
    הישראלי, א’ וילמה, ש’ (2005). צעירים תקצירי מאמרים, מחקרים ותוכניות
    בנושאי צעירים בגילאי 18-30 בישראל ובעולם. ירושלים: ג’וינט ישראל ואגף 
    שילוב עולים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד
    הבינוי והשיכון והמשרד לקליטת עלייה.
    זעירא, ע’, בנבנישתי, ר’ ורפאלי, ת’ (2012). צעירים מגיעים בתהליכי מעבר
    לבגרות: צרכים, שירותים ומדיניות. דו”ח מחקר מסכם. רמת גן: בית הספר
    לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן.
    לבל, ש’ (2008). מדיניות צעירים בישראל. נייר מדיניות מסכם עבור קרן גנדיר.
    האוניברסיטה העברית בירושלים: בית הספר למדיניות ציבורית.
    פסטה-שוברט, ע’ (2014). לווינסקי כמשל: ההבדל בין מה שנעלם למה שאבד
    בחיי נערות המוגדרות חסרות עורף משפחתי. עט השדה, 14, 75-51.
    פסטה-שוברט, ע’ (2015). תנו לי נקודת אחיזה, ואזיז את העולם ממקומו:
    הנעה לקידום שינוי משמעותי ובן-קיימה עבור צעירים במצבי סיכון בגישת
    הקולקטיב אימפקט. עט השדה, 16 , עמ’ 28-47
    צינמון, ר”ג (בדפוס). תהליכי התפתחות קריירה של צעירים: היבטים תיאורטיים
    ומעשיים.
    צינמון, ר”ג, ריץ, י’ וגרוס-ספקטור, מ’ (2012). דפוסי חקירה בבגרות הצעירה.
    המקרה של צעירים ישראלים. דוח מחקר מסכם.
    קטן, י’ (2009). צעירים בישראל – בעיות, צרכים ושירותים: תמונת מצב ומבט
    לעתיד. ירושלים: משרד הרווחה, אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה.
    קציר, ז’ (2007). ילדים והורים במרכז: סוגיות מקצועיות בעבודת מרכזי ילדים–
    הורים. ירושלים: השירות ילד ונוער, ג’וינט ישראל – אשלים, העמותה לתכנון
    ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם.
    שולחן של”מ (2013). צעירים: שולחנות למידה ופיתוח משותפים. ירושלים:
    ג’וינט-אשלים.
     
    Arnett, J. J. (2004). Emerging Adulthood: The Winding Road from the
    Late Teens through the Twenties. Oxford University Press.
    Arnett, J. J. (2006). Emerging adulthood: Understanding the new way
    of coming of age. Emerging adults in America: Coming of Age in
    the 21st Century, 22, 3–19.
    Astin, H. S. (1984). The meaning of work in women’s lives a sociopsychological
    model of career choice and work behavior. The
    Counseling Psychologist, 12(4), 117–126.
    ,Baumrind, D. (1989). Rearing competent children. In W. Damon) Ed,.
    Child Development Today and Tomorrow (pp. 349–378). San
    Francisco: Jossey-Bass.
    Blustein, D. L. (1997). A context‐rich perspective of career exploration
    (across the life roles. The Career Development Quarterly, 45(3,
    260–274.
    Bronfenbrenner, U. (1979). The Ecology of Human Development
    Cambridge. MA: Harvard.
    Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for
    human development: Research perspectives. Developmental
    Psychology, 22(6), 723.
    Cinamon, R. G., & Dan, O. (2010). Parents attitudes toward career
    education in kindergarten: A mixed method study. Journal of
    Career Development, 37, 519–540.
    Cinamon, R. G., & Hasson, I. (2009). Facing the future: Barriers and
    resources in work and family plans of at-risk Israeli youths. Youth
    and Society, 40, 502–525.
    Farnill, D. (1986). Perceptions of parental responsibilities for child
    rearing and children’s career development. Australian Journal of
    Sex, Marriage and Family, 7(4), 207–216.
    Fuligni, A. J., & Pedersen, S. (2002). Family obligation and the transition
    to young adulthood. Developmental Psychology, 38(5), 856.
    Noack, P., & Buhl, H. M. (2005). Relations with parents and friends
    during adolescence and early adulthood. Marriage & Family
    Review, 36(3–4), 31–51.
    Nurmi, J. E. (1991). How do adolescents see their future? A review of the
    development of future orientation and planning. Developmental
    Review, 11(1), 1–59.
    Olson, D. H., & Gorall, D. M. (2003). Normal Family Processes: Growing
    Diversity and Complexity. New York: The Guilford Press.
    Parra, A., Oliva, A., & Reina, M. D. C. (2015). Family relationships from
    adolescence to emerging adulthood: A longitudinal study. Journal
    of Family Issues, 36(14), 2002–2020.
    Steinberg, L. (1990). Autonomy, conflict, and harmony in the family
    relationship. In S. S. Feldman & G. R. Elliott (Eds.), At the Threshold:
    The Developing adolescent (pp. 255–276). Cambridge, Ma: Harvard
    University Press.
    Young, R. A. (1994). Helping adolescents with career development:
    The active role of parents. The Career Development Quarterly,
    42(3), 195–203.
    Zilbach, J. J., (1986). Young Children in Family Therapy. Northvale
    New Jersey: Jason Aronson.
     

    בגרות בהתהוות – הרקע להקמת תוכנית “בשבילי” שינויים חברתיים וכלכליים המתרחשים בעולם המערבי יצרו מצב שבו צעירים רבים במדינות מערביות ומתועשות דוחים את מחויבויותיהם להקמת משפחה ולהתבססות מקצועית לשלהי שנות ה 20- של חייהם. נוכח שינויים אלה חוקרים מסוימים טוענים להיווצרותו של שלב חיים שאורכו בין חמש לעשר שנים, משלהי שנות העשרֶה ועד ראשית שנות ה 30...
    קרא עוד
  • סיפור "התחלה טובה" בדימונה

    "כולי תקווה שהמקום הקטן והחמים שבָנינו בעזרת המתנדבות, יתרחב ויתמלא במשפחות נוספות שנוכל לסייע להן " אביבה דהן, רכזת משחקיית "כיף לקטנטנים". זה סיפור על משחקייה בשכונה אחת בדימונה. זה סיפור על ניצחון הרוח של קהילה שלקחה את גורלה בידיה ובעשר אצבעות הקימה שירות. זה סיפור על שירות שהוא קודם-כול בית. מקום של תקווה לאימהות ולילדיהן. משחקיית כיף-לקטנטנים בשכונת "הניצחון" בדימונה הוקמה על בסיס ארבע פלטפורמות עיקריות: א. המחלקה לעבודה קהילתית של אגף הרווחה בדימונה; ב. תכנית "מוטב-יחדיו" של ג'וינט-אשלים; ג. המרכז לגיל הרך בדימונה; ד. "התחלה טובה": 360° התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. הסיפור שלהלן מתאר את תהליך הקמתה של המשחקייה ואת האופי הייחודי של השירות הניתן בה לתושבי השכונה. "ניצחתי ואנַצח... נשמתי היא פלא גדול" רבי נחמן מברסלב בעבר התגוררה, אורנה שם בדוי, בת 25, בעיר היא אם חד-הורית לשלוש בנות בגילאי 7 בבאר שבע סמוך למשפחתה, אך נאלצה לעבור משם אחרי שקיבלה אישור לדיור ציבורי של עמידר בדימונה. היא לא עובדת וכל פרנסתה מקצבת ביטוח לאומי הבטחת הכנסה וממזונות. אבי הבנות גר מחוץ לדימונה ואינו מעוניין להשתתף בהורות. את בנותיה מגדלת אורנה אפוא לבדה בשכונת הניצחון, הרחק ממקורות התמיכה הטבעיים של משפחתה. היא מושקעת באימהות, רוצה את הטוב ביותר לבנותיה ומעניקה להן שפע חום ואהבה. עם זאת, היא מתקשה להציב לבנות גבולות ולאפשר להן מידה של עצמאות
    קרא עוד
  • בית ספר כעוגן קהילתי

    רעיון בתי הספר הקהילתיים התגבש לראשונה בשנות העשרים למאה הקודמת בארצות הברית. אבי רעיון בית הספר הקהילתי, היה ג'ון דואי, איש חינוך אשר פעל ליצירת חיבורים בין החברה לחינוך מתוך האמונה שמה שמאפיין את החברה ומתקיים בתוכה, מוכרח להיות חלק מהדיון החינוכי. בהמשך לכך, ראה דואי את בית הספר כזירה טבעית ואוניברסלית המסוגלת להעלות את הרלוונטיות של התכנים הלימודיים ולאזן בין שני עולמות מקבילים אלה.
    קרא עוד