מיכל גולן

  • שירות משלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    לידת ילד עם מוגבלות, או ההכרה במוגבלות הילד, מביאה בעקבותיה לא פעם להפרת האיזון במערכת המשפחתית. במקרים רבים המשפחה חווה משברים כבר בשלבים הראשונים של התמודדות עם קבלת ה”בשורה” ועם גידול הילד עם המוגבלות. המשפחות מתמודדות עם קשיים שונים ביניהם אי-ודאות, מחסור במידע, קשיים כלכליים, מצוקה רגשית, עומס, דחק, שחיקה, סטיגמה ורגשות אשם. קשיים אלה משפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על יתר הילדים במשפחה, ולעתים גם על בני משפחה נוספים. ג’וינט ישראל-אשלים, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יזמו את פיתוחו של השירות המשלים למשפחות - מרכז למשפחה. השירות פועל כיום ב 30- רשויות. בפריסה ארצית. היום, מוטמע ב 27- מרכזים הפרוסים ברחבי הארץ. השירות משלים הינו חלק ממערך השירותים החברתיים הניתנים למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות גילאי לידה עד 25 במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ומספק מענים קבוצתיים וקהילתיים. הפעלת השירות מבוססת על עקרונות הגישה הקהילתית הרואה את ההשפעה ההדדית המתקיימת בין הפרט, המשפחה והקהילה. יישומה בהפעלת השירות מאפשרת לראות את המשפחות שבהן ילד עם מוגבלות כקהילה בעלת מאפיין משותף אשר יש לסייע לה להתארגן, להתפתח ולפעול ככזו, כל זאת בשותפות עם חבריה. יצירת קהילה מיטבית עם המשפחות ועבורן עשויה לאפשר להן לשגשג, לצמוח ולקדם שיפור מתמיד ברווחתן האישית והמשפחתית. השירות פועל בשיתוף גורמים מקצועיים מגוונים מתוך הרשות המקומית כגון מחלקת החינוך, תרבות ופנאי, בריאות ומחוצה לה -שירותים ציבוריים נוספים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, ארגוני המגזר השלישי ברמה המקומית והארצית והמגזר העסקי.
    קרא עוד
  • מתן השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות במתכונת אזורית

    מחבר/ת: 

    המשפחה הינה מערכת אורגנית ודינמית, בה לכל פרט השפעה עליה ובד בבד הוא מושפע ממנה. לכן קיימת חשיבות מכרעת בשיתופה של כל המשפחה בכל הקשור בבניית תוכניות טיפול בילדיה. לצד זה במהלך השנים האחרונות התחדדה ההבנה בקרב אנשי מקצוע העוסקים בטיפול בילדים עם מוגבלות, לצורך במתן מענה ייחודי לכל בני המשפחה כמערכת, מעצם היותה משפחה לילד עם מוגבלות. נוסף על כך, התפתחה ההכרה בתפקידם של ההורים כשותפים לקידום ולמיצוי של זכויות ילדיהם וכן כפעילים וכמנהיגים קהילתיים בתחום זה, מתוך אמונה בעוצמתם, בסמכותם ובייחודם של ההורים. בהתאם לכך, פיתח משרד העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים יחד עם ג’וינט, אשלים את תוכנית הדגל - השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות )מרכזים למשפחות(. במרכז מתאפשר למשפחות לקבל קבוצות תמיכה,, מידע על זכויותיהם, אירועי פנאי והפגה ולהנות מבניית קהילה של משפחות ורישות חברתי. המרכז מהווה תשתית להתפתחות של קבוצות מנהיגות השותפות להפעלתו והפועלות במקביל במרחב הציבורי לשיפור השירותים בסביבתן להעלאת המודעות הציבורית ולשינוי עמדות בקהילה בנוגע לילדיהן. לאחר סיום התכנית הניסיונית בשיתוף עם ג’וינט ישראל-אשלים ולאור תרומתה למשפחות, החליטה הנהלת המשרד לאמץ את השירות, להטמיעו ולהרחיבו בכל רחבי הארץ בהובלת המחלקות לשירותים חברתיים. כיום פועלים 30 מרכזים למשפחות הנותנים שרות עבור למעלה מ- 3000 משפחות. כבר בשלב הפיילוט, החלה להתברר מורכבות מתן השירות למשפחות המתגוררות ביישובים קטנים ו/או המרוחקים ממרכזי ערים, בהם מתגוררת בד”כ קבוצה קטנה של הורים לילדים עם מוגבלות. המחשבה על שרות אזורי כמענה לכך מעלה שאלות רבות כגון: איך משמרים שירות קהילתי במרחב פיזי גדול? איך מאפשרים הנגשה מלאה למשפחות? איך מתמודדים עם השונות הגדולה הקיימת של יישובי האזור? כיצד מייצרים תחושת השתייכות ולכידות? שאלות אלו הובילו לתהליך למידה בין-מקצועית עם אנשי מקצוע בשדה העבודה, שבו נחשפנו למודלים מגוונים של מתן שירותים בראיה אזורית, כאשר המרכזיים שביניהם יוצגו להלן: מודל האגדים של 3600 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ומודל האשכולות שפותח בסיוע ג’וינט, אלכ”א )המכון למדיניות וממשל(. יום העיון “מרכזים למשפחות - בכל מקום על המפה” היה שיאו של תהליך הלמידה. הוא זימן אנשי מקצוע מהשדה לצד נציגות הורים לילדים עם מוגבלות, אשר התנסו בהפעלת שירותים אזוריים, הן על פי שני המודלים המרכזיים והן כנציגים ממועצות אזוריות, בעלי ניסיון בהתמודדות יומיומית במתן שירותים בראיה אזורית. יום זה אפשר למידה של הדומה במודלים והמפריד ביניהם, נעשה מאמץ לסמן את היתרונות והאתגרים בהפעלתם ולהצביע על המפתחות להצלחת הפעילות בשדה המקצועי. בחלקו האחרון של יום הלמידה התקיימו מעגלי שיח שבחנו תחומי פעילות מרכזיים הפועלים במרכזים למשפחות ואת יישומם בתפיסה אזורית. מסמך זה מתעד את תהליך הלמידה וכולל את התובנות אודות פיתוח שירותים חברתיים בראיה אזורית בכלל ואבני דרך בסיסיות בתהליך תכנון והקמת מרכזים למשפחות אזוריים. זהו נדבך נוסף לתדריך ההפעלה הקיים של השירות המאגד את התובנות, את הידע היישומי שנלמד בהקשר זה וכולל המלצות על הדרכים למתן מענה מיטבי ומתאים בראייה אזורית
    קרא עוד
  • מרכז למשפחה – משייכות להשתלבות ולהשפעה רחבה

    למקורות ביביליוגרפים 
    גלאור, ש’  2013. מדד ההכללה של ערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. תל אביב: אקי”ם.
     
    ורנר, ש’  2013. עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית: מדד ההכללה inclusion של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. אקים: תל אביב.
     
    לאור, ג’, בליט-כהן, ע’, וכהן, א’  2014. תדריך הטמעת הגישה הקהילתית במחלקות לשירותים חברתיים במסגרת תכנית הרפורמה של משרד הרווחה. ירושלים.
     
    לף, י’, וריבקין, ד’  2013. מרכזים למשפחות להן ילדים ובני-נוער עם צרכים מיוחדים – מחקר הערכה, דוח ביניים – המרכז למשפחה בעכו עד לקיץ 2012. ירושלים: ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    מוסק, ע’, וכהן, א’  2015. שיקום משפחתי שלם שמ”ש עבור משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. דוח מחקר מוגש למוסד לביטוח לאומי ולג’וינט אשלים, מכללת תל חי.
     
    נאון, ד’, מורגנשטיין, ב’, שימעל, מ’, וריבליס, ג’  2000 . ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי השירותים, ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    פינדלר, ל’  2011. צמיחה מאחורי הקלעים: הורים, אחאים וסבים וסבתות לילדים עם נכות. בתוך: מ’ חובב וב’ הוזמי )עורכים(, משילוב להשתלבות – אתגרים וצמיחה במעגל החייםעמ’ 227 – 258. תל אביב: רותם.
     
    קליין-יעקבי, א’ 2010. תחושת הצמיחה האישית והאושר הסובייקטיבי של אימהות לנוכח נכויות התפתחותיות שונות של ילדן – תרומתן של התקשרות, תמיכה חברתית ותחושות אשמה. חיבור לשם קבלת תואר שני בעבודה סוציאלית. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
     
    שגיב, נ’, מילשטיין, א’, ובן, א’ 2011. מיפוי מרכזים למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. ירושלים: מאיירס–ג’וינט–מכון ברוקדייל.
     
    Chamberlin, J. (1997). A working definition of empowerment. Psychiatric Rehabilitation Journal, 20(4): 1–8.
     
    Dempsey, I., & Keen, D. (2008). A review of processes and outcomes in family-centered services for children with a disability. Topics in Early Childhood Special Education, 28: 42–52.
     
    Findler, L., & Vardy, A. (2009). Psychological Growth among Siblings of Children with and without Intellectual Disabilities. Journal of Intellectual and Developmental Disabilities, 47(1): 1–12.

    משפחות לילדים עם מוגבלות מתמודדות ביום-יום עם אתגרים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן ומשאבים כלכליים. התמודדויות אלו גורמות לעִתים להתכנסות של בני המשפחה בתוך עצמה, להתרחקות מחברים ומהקהילה ולעִתים אף מבני המשפחה המורחבת. גורם נוסף לבדידות הוא התחושה של המשפחות שמצבן ייחודי ושאחרים אינם יכולים להבין אותו. אשלים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים הקימו בשנים האחרונות 11 מרכזים למשפחות, הבאים לתת מענה לכ 2,500- משפחות שלהן ילדים עם צמי”ד. בשונה מרוב השירותים הקיימים הממוקדים במתן שירות לילדים עם מוגבלות, במרכזים למשפחה מופנה הזרקור להורים, לאחים ולסבים ולקשרים ביניהם ובין הילדים עם מוגבלות. במאמר זה נראה כיצד המרכזים למשפחה, הפועלים בגישה קהילתית, נותנים מענה לסוגיה זו, יוצרים קהילה ומשפיעים על הקהילה הרחבה. הם תורמים להפגת תחושת הבדידות ומקדמים שותפויות והשפעה על הקהילה בדרכים שונות, בין היתר באמצעות קבוצות תמיכה, קבוצות הורים פעילים, פנאי והפגה, הסברה ושינוי עמדות. אנו מאמינות כי שינויים בקרב פרטים במשפחה תורמים לכלל בני המשפחה, וכי שינויים אלו משפיעים במעגלים רחבים יותר – הן על קהילת המשפחות לילדים עם מוגבלות והן על הקהילה הרחבה ביישוב.
    קרא עוד
  • עולמות נפגשים: המשמעות של התנדבות של נוער וצעירים עם מוגבלות והבטחת הצלחתה

    למקורות ביביליוגרפים 

    ארטן-ברגמן, ט', ורימרמן, א' 2009 דפוסי מעורבות חברתית בקרב אנשים עם וללא 84–49 , מוגבלות בישראל, ביטחון סוציאלי 79 גריפל, א', והבר, ל' 2010 . "קהילה תומכת חיים עצמאיים לנכים" – הערכה מחקרית. מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי והיחידה לנכויות ושיקום, ג'וינט ישראל.

    גריפל, א', וקטש, ש' 2011 . דו"ח מחקר לתכנית "קהילה תומכת חיים עצמאיים לנכים", דפוסי התנדבות ונכונות להתנדב על ידי החברים בקהילה. ירושלים: ג'וינט ישראל, מסד נכויות. הדר, ל' 2010 התנדבות ככלי להעצמת בני נוער בסיכון. מניתוק לשלוב: יוזמות 60–43 , ומחשבות, במה לעובדי קידום נוער בישראל 16

    הכהן וולף, ח', סבו, ב', ומארק, ד' 2010 . כנפיים – מכינה לחיים, תוכנית שילוב נכים בלימודים ובשירות לאומי. הערכה מחקרית, מינהל המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי. חסקי-לוונטל, ד', הנדי, פ', וכנען, ר' 2009 התנדבות סטודנטים בישראל בפרספקטיבה משווה: מנבאים, מניעים, תגמולים והשפעתם על מוסדות החינוך. ביטחון סוציאלי .163–141 ,79 מרגלית, מ 1998 בדידות של ילדים בעלי פיגור שכלי: אפיונים יחידניים ומערכתיים וגישות בטיפול. בתוך: דובדבני, א', חובב, מ', רימרמן, א', ורמות, א' עורכים, הורות ונכות התפתחותית בישראל. ירושלים: מאגנס.

    נאון, ד', מורגנשטיין, ב'; שימעל, מ', וריבליס, ג' 2000 . ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי השירותים. דמ 00-355 : ג'וינט-מכון ברוקדייל.

    נאון, ד', מרום, מ', ומילשטיין, א' 2010 , שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר יסודיים. מעקב אחר "פרק השילוב" בחוק החינוך המיוחד. ירושלים: מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל.

    קמינסקי, ש', ושפירא, מ' 2011 . פארק חברים – גן שעשועים נגיש ומשלב בפארק רעננה. רעננה: בית איזי שפירא ועיריית רעננה.

    Haski-Leventhal, D., Ronel, N., York, A., and Ben-David, B. (2008). Youth volunteering for youth: Who are they serving, how are they being served. Children and Youth Services Review, 30, (7) , 834-846.

    Kulik, L. (2007). Predicting responses to volunteering among adolescents in Israel: The contribution of personal and situational variables. Voluntas, (18), 35−54.

    Lonsdale, S. (1990). Wom and Disability. London: Macmillan.

    Miller, K. D., Schleien, S. J., Brooke, P., Frisoli, A. M., & Brooks III, W. T. (2005). Community for All: The Therapeutic Recreation Practitioner's Role in Inclusive Volunteering. Therapeutic Recreation Journal, 39(1), 18–31.

    Miller, K. D., Schleien, S. J., Rider, C., Hall, C., Roche, M., & Worsley, J. (2002). Inclusive Volunteering: Benefits to Participants and the Community. Therapeutic Recreation Journal 36, 247–259.

    Moore, D., & Fishlock, S. (2006). Can Do! Volunteering: A Guide to Involving Young Disabled People as Volunteers. Australian Journal on Volunteering 11(2), 82.

    Morrow, V. (2001). Young People’s Explanations and Experiences of Social Exclusion: Retrieving Bourdieu’s Concept of Social Capital. International Journal of Sociology and Social Policy 21(4/5/6), 37–63.

    Phoenix, T., Miller, K., & Schleien, S. (2002). Better to Give than Receive. Parks & Recreation 10, 26–33.

    Roker, D., Player, K., & Coleman, J. (1998). Challenging the Image: The Involvement of Young People with Disabilities in Volunteering and Campaigning. Disability and Society 13, 725–741. State of the World's Volunteerism Report (2011). Universal Values for Global Well-being. United Nations Volunteers.

    Stroud, S., Miller, K. D., & Schleien, S. J. (2006). A Winning Recipe for Volunteerism. Parks & Recreation 1, 51–54. Wilson, J. (2000). Volunteering. Annual Review of Sociology 26, 215–240.

    "ההדרכה בשבילי היא סוג של הגשמת חלום אישי. אמנם המדריכים האמינו בי, נתנו לי מוטיבציה ואמרו לי שאגיע להיות מדריכה, אבל רק היום אני רואה שאני יכולה להצליח בתפקיד ואפילו לתרום" הילה, מדריכה ב"בית הגלגלים", עמותה הנותנת מענה למחסור בפעילות חוץ בית-ספרית ולהעדר מסגרות חברתיות הולמות לצעירים עם מוגבלות. הילה, בחורה בת 23 , המרותקת לכיסא גלגלים ובעבר חניכה בעצמה, הצטרפה לצוות של 15 מדריכים ללא מוגבלות באחת הקבוצות של "בית הגלגלים" לפני כשנתיים. צוות המדריכים מלווה מספר דומה של ילדים עם מוגבלות פיזית משמעותית, חלקם מרותקים לכיסא גלגלים וזקוקים לסיוע אישי בשירותים, באכילה ועוד. "החשש הוא שהתודעה של האדם שכל חייו היה בעמדה של מקבל עזרה תתקבע; חשוב שנחדיר בהם את התודעה שיש להם כוחות גם לתת לאחרים" גידי צור, מנכ"ל "כוונים" – תכניות צעירים עם נכויות, עמותה המקדמת צעירים עם צרכים מיוחדים תוך עידודם לעצמאות ולמעורבות בקהילה בה הם חיים. Miller et al 1999, הילה וגידי, כל אחד בדרכו, משקפים את ממצאי הספרות פישר 2002 שלפיהם תחושת הערך העצמי עולה במקביל לפיתוח מיומנויות אישיות בעיקר בקרב מתנדבים צעירים עם מוגבלויות. מטרת המאמר לדון בחיבור בין העולם של אנשים עם מוגבלות לבין עולם ההתנדבות. תחילה נבחן את משמעות המושג התנדבות, נמשיך ונתייחס לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות, ונסקור בקצרה ממצאים עיקריים ממחקרים שבחנו את ההשפעות של התנדבות על נוער וצעירים עם מוגבלות ואת יתרונותיה. בתוך כך נשלב מדבריהם של צעירים עם מוגבלות המתנדבים בפעילויות שונות.
    קרא עוד
  • השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    משפחות לילדים עם מגוון מוגבלויות מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן וכסף. התמודדות יום-יומית מורכבת זו עלולה לגרום למשפחה להתבודד ולהתכנס בתוך עצמה. השירות המשלים למשפחות נועד בראש ובראשונה לתמוך במשפחות ולחזקם בדרכים שונות ובין היתר להפגיש בין משפחות לילדים עם מוגבלות, לחלוק בהתמודדות ולהיות חלק פעיל ועוצמתי בקהילה.
    קרא עוד