צופיה אינהורן

  • מדור פיתוח ידע: למידה מקוונת באשלים

    למקורות ביביליוגרפים 
    קרני, ד'  2015 . תרבות הלמידה ופיתוח ידע בקולקטיב אימפקט. עט השדה, http://www.ashalim.org.il/files/Meyda/.KtavEt/9024all.pdf : 157 . גרסה מקוונת –152 ,15
     
    Bishop, J. L., & Verleger, M. A. (2013). The flipped classroom: A survey of the research. American Society for Engineering in Education, 6219, 1–18.
     
    Rosenberg, M. (2001). E Learning: Strategies for delivering knowledge in the digital age. New York: The McGraw Hill Companies.
     
    Strangelove, M. (2010). Watching YouTube: Extraordinary videos by ordinary people. Toronto, ON: University of Toronto Press.
     
     
    TED – Ideas worth spreading: https://www.ted.com.
     
     

    בגיליון הקודם של "עט השדה", שעסק כולו בגישת הקולקטיב אימפקט, הוקדש מאמר לפיתוח ידע בגישה זו קרני, 2015 . במאמר תוארה מציאות חברתית וארגונית חדשה שבה הכלים והמתודולוגיות מעולם פיתוח הידע פוגשים את המבנה, את הערכים ואת הרוח של גישת הקולקטיב אימפקט. המאמר התמקד בזיהוי ובאפיון של מצבים תודעתיים המאפשרים לארגונים להניע תהליך מתמשך של פיתוח ידע ולמידה וסימן את האתגרים המרכזיים העומדים בפני אנשי מקצוע בביצוע משימה זו. הפעם בחרנו להתמקד במושג "למידה מקוונת", שחולל מהפכה תודעתית ומעשית ניכרת במהלך שני העשורים האחרונים. על רקע שינוי פרדיגמטי זה, המאמר שלפניכם פורס את המסגרת התפיסתית של למידה מקוונת כפי שהיא נתפסת במרכז ידע ולמידה אשלים. זאת, תוך תיאור העקרונות המנחים, הפלטפורמות המקצועיות הקיימות ולסוגי התוצרים שפותחו עד כה. אין ספק שהמהפכה הטכנולוגית והמצאת המרשתת נמנות בין אבני הדרך המכוננות בתולדות האנושות. הכניסה של הרשת המקוונת לחיינו יצרה זירת התרחשות נוספת ומקבילה למציאות החומרית של היומיום, אך חשוב מכך, היא שינתה את כללי המשחק ואת אופן החשיבה בכל תחומי הדעת והעשייה. כך גם בתחום הלמידה, שבו לצד מקורות הידע האקדמיים ה"ישנים", הכיתה המסורתית ודפוסי הלמידה הפרונטליים, נוספו אפשרויות נוחות יותר לרכישת ידע ולהשתתפות בתהליך יצירתו. הממד הטכנולוגי שהתווסף למשוואה מחשבים, מכשירים אלקטרוניים, תוכנות וכו' יצר תקשורת שיתופית ונגישה, כיוון שאינה תלויה בזמן ובמקום. זו מצידה תרמה לקיצור המרחקים הגיאוגרפיים, להפצה של תכנים ומידע, להתנעת שיח מקצועי, ובעיקר לשיפור דפוסי הלמידה המסורתיים. הלמידה המקוונת היא למידה המתקיימת בזירה האינטרנטית בזכות הפלטפורמות השונות שהיא מציעה. המושג הוא חדש יחסית, ושורשיו במושג אחר המכונה "למידה המתייחס למגוון צורות הלמידה הנעזרות במכשירים e-learning " אלקטרונית אלקטרוניים. למידה אלקטרונית החלה להתפתח בעולם המערבי באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, כפועל יוצא מהופעתם של המחשבים הראשונים באוניברסיטאות בארצות הברית. 8 מאז, הלכה והתפתחה הלמידה האלקטרונית
    קרא עוד
  • במרחק נגיעה מכאן: יומן שדה מתהליך פיתוח יישומון מציאות מדומה “על נגישות ורגישות”

    למקורות ביביליוגרפים 
    ההכרזה של מארק צוקרברג: https://www.facebook.com/zuck/posts/10101319050523971
     
    רשומה ב”חדר החדשות” של פייסבוק על מציאות מדומה:http://newsroom.fb.com/news/2016/02/new-steps-toward-thefuture-of-virtua...

    באמצעות מציאות מדומה אפשר לספר סיפור בדרכים שונות מכפי שאנו מכירים היום. זה מאפשר לחוות דברים מנקודת מבטם של אנשים, אך בדרך עוצמתית יותר מהדרכים שהכרנו עד היום. לא ניתן ללמד אנשים כיצד להרגיש, אבל לפחות נוכל ללמד אותם כיצד לחוש אמפתיה כלפי הזולת בריאן מיי, גיטריסט להקת “קווין” ודוקטור לאסטרופיזיקה. כל טכנולוגיה היא סיפור שמספר סיפור או רוצה לבצע משימה מסוימת. עד שהטכנולוגיות של מציאות מדומה הגיעו לחיינו, נעשתה התקשורת דרך מגע יד במכשיר מוחשי. אך הקשר שלנו עם מכשירים באמצעות מגע יד מצטמצם וניתן לראות זאת במגמות טכנולוגיות שונות הנכנסות לחיינו. אחת מהן היא המציאות הווירטואלית. כבר בשנת 2014 קנה מארק צוקרברג, מנכ”ל פייסבוק, חברת סטרט-אפ של מציאות וירטואלית בשם “ Oculus Rift ”, ובשנת 2016 הכריז על השנה שבה המציאות המדומה תהיה למציאות. לאחר יותר מארבעה עשורים שבהם הטכנולוגיה קיימת ולא הצליחה לפרוץ לציבור הרחב, הגיע הזמן שבו הטכנולוגיה נהייתה זולה יותר ונגישה יותר ולכן נראים יותר ויותר פיתוחים בתחום זה. מהי מציאות מדומה? מציאות מדומה Virtual Reality – VR היא טכנולוגיה המדמה סביבה שונה מן הסביבה הלא-וירטואלית שבה נמצא הצופה-משתתף. באמצעות חיבור של טלפון חכם למשקפות המקיפות את כל שדה הראייה של הצופה, נוצר ניתוק של הצופה מן הסביבה, וכך הוא נחשף לעולם חדש. במציאות המדומה ניתן להשתמש לא רק בשדה הראייה של המשתמש בה אלא גם בחוש השמיעה, וכך ליצור ניתוק מלאכותי מלא יותר של הצופה מן העולם שסביבו. היכולת הטכנולוגית הזאת מאפשרת מה שנקרא “ ”Embodied Experience" – היטמעות בחוויה, כניסה לנעליים, או יותר נכון למשקפיים, של אחֵר. כאשר משתמשים נכון בחוויית ההיטמעות יוצרים הכשרה המכונה “ ”Empathize Training" – יצירת רגשות אמפתיה למצבים מסוימים, לחוויה מסוימת. יכולת השימוש בחושים רבים מאפשרת לא רק למידה שכלית אלא גם למידה רגשית, וכך נוצרת למידה משמעותית. כיום אנו יכולים לראות שימושים במציאות מדומה בתחומים חברתיים העוסקים בתפיסות גוף ומִגדר, ויצירת אמפתיה כלפי מצבים תודעתיים ונפשיים שונים, כמו דמנציה.
    קרא עוד