אביגיל סגל

  • אימוץ עם קשר: יתרונות, קשיים ותובנות על יישום מיטבי בראי המחקר

    למקורות ביביליוגרפים 
    גוטליב, ד’  1998 . “אימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית”. רפואה ומשפט, 19 .
     
    מימון, נ’  1994 . דיני אימוץ ילדים. תל אביב: לשכת עורכי הדין בישראל – ההוצאה לאור.
     
    נוי-שרב, ד’  1998. “הורות מאמצת טובה, הילד כזולת עצמי”. שיחות, 13 : 22 – 33 .
     
    שורק, י’, וניג’ם-אכתילאת, פ’  2012 א. מסמך רקע לתכנית “מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ”. דמ 12-595- . ירושלים: מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    שורק, י’, וניג’ם-אכתילאת, פ’  2012 ב. “מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ”. חקר מקרים: אימוץ עם קשר ואימוץ על ידי משפחות אומנות. דמ 12-626- . ירושלים: מאיירס-ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    שקדי, א’  2003 . מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
     
    Avery, R. J. (1998). “Information disclosure and openness inadoption: State policy and empirical evidence”. Children and Youth Services Review, 20(1/2): 57–85.
     
    Biehal, N., Ellison, S., Baker, C., & Sinclair, I. (2009). Characteristics, Outcomes and Meanings of Three Types of Permanent Placement – Adoption by Strangers, Adoption by Carers and Long Term Foster Care. University of York: Research brief. Social Policy Research Unit.
     
    Brodzinsky, D. M. (2005). “Re-conceptualizing openness in adoption: Implications for theory research and practice”. In: D. Brodzinsky & J. Palacios (Eds.), Psychological Issues in Adoption: Research and Practice (pp. 145–167). West Westport: Praeger.
     
    Brodzinsky, D. M., Smith, D. W., & Brodzinsky, A. B. (1998). Children’s Adjustment to Adoption: Development and Clinical Issues. London: Sage.
     
    Chapman, C., Dorner, P., Silber, K., & Winterberg, T. S. (1987). “Meeting the needs of the adoption triangle through open adoption: The adoptive parent”. Child and Adolescent Social Work Journal, 4(1): 3–12. Child Welfare Information Gateway. (2013). Working with birth and adoptive families to support open adoption. Washington, DC:U.S. Department of Health and Human Services, Children’s Bureau.
     
    Cocozzelli, C. (1989). “Predicting the decision of biological mothers to retain or Relinquish their babies for adoption: Implication for open placement”. Child Welfare, 68: 33–44.
     
    Deacon, S. (1997). “Inter country adoption and tamily life cycle”. The American Journal of Family Therapy, 25(3): 245–260.
     
    Demick, K. J., & Wapner, S. (1988). “Open and closed adoption: A developmental conceptualization”. Family Process, 27: 229–249.
     
    Fratter, J. (1996). Adoption with contact: Implications for policy and practice. London: British Association for Adoption and Fostering.
     
    Fursland, E. (2011, Spring). “Social networking and adoption”. CW360. Retrieved from: http://www.cehd.umn.edu/ssw/cascw/attributes/PDF/publications/CW360_2011. pdf
     
    Grotevant, H. D. (1997). “Coming to terms with adoption: The construction of identity from adolescence into adulthood”.
    Adoption Quarterly, 1: 3–27.
     
    Grotevant, H. D., Perry, Y. V., & McRoy, R. G. (2007). “Openness in adoption: Outcomes for adolescents within their adoptive kinship networks”. Psychological issues in adoption: Research and practice: 167–186.
     
    Grotevant, H. D., Rueter, M., Von Korff, L., & Gonzalez, C. (2011).“Post-adoption contact, adoption communicative openness, and satisfaction with contact as predictors of externalizing behavior in adolescence and emerging adulthood”. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 52: 529–536.
     
    Grotevant, H. D., Wrobel, G. M., Von Korff, L., Skinner, B., Newell, J.,Friese, S., & McRoy, R. (2007). “Many faces of openness in adoption: Perspectives of adopted adolescents and their parents”. Adoption Quarterly, 10(3–4): 79–101.
     
    Haight, W. L., Black, J. E., Mangelsdorf, S., Giorgio, G., Tata, L., Schoppe, S. J., & Szewezyk, M. (2002). “Making visits better: The perspective of parents, foster parents and child welfare workers”. Child Welfare, 81: 173–202.
     
    Henney, S. M., Ayers-Lopez, S., McRoy, R. G., & Grotevant, H. D. (2007). “Evolution and resolution: Birthmothers’ experience of grief and loss at different levels of adoption openness”. Journal of Social and Personal Relationships, 24: 875–889.
     
    Howe, D., & Feast, J. (2003). Adoption, Search and Reunion: the Long-term Experience of Adopted Adults. London: British Association for Adoption and Fostering,
     
    Jones, C., & Hackett, S. (2007). “Communicative openness within adoptive families: Adoptive parents narrative accounts of the challenges of adoption talk and the approaches used to manage these challenges”. Adoption Quarterly, 10(2/3): 157–178.
     
    Lifton, B. (1994). Journey of the Adopted Self: A Quest for Wholeness. New York: Basic books. Macaskill, C. (2002). Safe Contact? Children in Permanent Placement and Contact with their Birth Relatives. Lyme Regis: Russell House.
     
    Neil, E. (2002). “Contact after adoption: The role of agencies in making and supporting plans”. Adoption and Fostering, 26: 25–38.
     
    Neil, E. (2004). “The ‘Contact after Adoption’ Study: Face-to-Face Contact”. In: E. Neil & D. Howe (Eds.), Contact in Adoption and
    Permanent Foster Care: Research, Theory and Practice (pp. 65– 84). London: British Association for Adoption and Fostering.
     
    Neil, E. (2007). “Coming to Terms with the loss of a child: The feelings of birth parents and grandparents about adoption and post-adoption contact”. Adoption Quarterly, 10(1): 1–23.
     
    Neil, E. (2010). “The benefits and challenges of direct post-adoption contact: Perspectives from adoptive parents and birth relatives”. Aloma, 27: 89–115.
     
    Neil, E., Cossar, J., Lorgelly, P., & Young, J. (2010). Helping Birth Families: Services, Cost and Outcomes. London: British Association
     
    Neil, E., & Howe, D. (2004). “Conclusions: A transactional model for thinking about contact”. In: E. Neil & D. Howe (Eds.), Contact in Adoption and Permanent Foster Care: Research, Theory and Practice (pp. 224–254). London: British Association for Adoption and Fostering.
     
    Ogden, S., Teeter, L., & Stahl, B. (2012, July). “My birth mother ‘friended’ me! Being proactive before and after contact through
    social networking”. Presented at the 38th Annual Conference of the North American Council on Adoptable Children, Arlington, VA.
     
    Patton, M. Q. (1990). Qualitative Evaluation and Research Methods. California: Sage.
     
    Reamer, G., & Siegel, D. (2007). “Ethical Issues in Open Adoption: Implications for Practice”. Families in Society: The Journal of Contemporary Social Services, 88(1): 11–18.
     
    Siegel, D. H. (2003). “Open adoption of infants: Adoptive parent feelings seven years later”. Social Work, 48: 409–419.
     
    Smith, C., & Logan, J. (2004). After Adoption: Direct Contact and Relationships. London: Routledge.
     
    Sykes, M. (2000). “Adoption with Contact: A study of adoptive parents and the impact of continuing contact with families of origin”. Adoption and Fostering, 24: 20–32.
     
    Sykes, M. (2001). “Adoption with contact: A study of adoptive parents and the impact of continuing contact with families of origin”. Journal of family Therapy, 23: 296–316.
     
    Thoburn, J. (2004). “Post placement contact between birth parents and older children: The evidence from a longitudinal study of minority ethnic children”. In: E. Neil & D. Howe (Eds.), Contact in Adoption and Permanent Foster Care: Research, Theory and Practice (pp. 184–202). London: British Association for Adoption and Fostering.
     
    Von Korff, L., & Grotevant, H. D. (2011). “Contact in adoption and adoptive identity formation: The mediating role of family conversation”. Journal of Family Psychology, 25: 393–401.

    אימוץ פתוח הוא אימוץ שבו מתקיים קשר כלשהו בין הילד המאומץ לבין בני משפחתו המולידה. מודל זה הוא אחד המודלים האפשריים לאימוץ ילדים מגיל ארבע בארץ, שהיה להם קשר קודם עם בני המשפחה המולידה. האפשרות לאימוץ מסוג זה מצוינת בחוק אימוץ ילדים התשמ”א– 1981 בסעיף 16 עם זאת, במהלך השנים הוא יושם רק לעתים נדירות, והקשר באימוץ היה בעיקר עם אחאים ועם סבים. יישומו בישראל צבר תאוצה מאז שנות ה 2,000- אז הותקנו תקנות להסדרת הדיון בשאלת האימוץ הפתוח בשלב הראשון של ההליך המשפטי, שלב הכרזת הילד “בר-אימוץ”, והחלה מגמה של יישום המודל באמצעות שמירה על קשר עם ההורים המולידים. המגמה הגוברת של השימוש באימוץ הפתוח בישראל נבעה גם משימוש רווח יותר במודל זה במדינות שונות בעולם, וכתוצאה מהבנה כי במקרים מסוימים הוא עולה בקנה אחד עם טובת הילד גוטליב, Lifton, 1994 ;1998 . נוספה לכך גם ההבנה כי שימוש במודל זה מאפשר להרחיב את מענה האימוץ ואת האפשרות לשלב ילדים במשפחה מיטיבה וקבועה, במקרים שבהם לא יוכלו להמשיך לגדול עם הוריהם. מאמר זה מבוסס על תשעה חקרי מקרים case studies של אימוץ עם קשר, שהיוו חלק ממחקר שנערך במאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בין דצמבר 2010 לספטמבר 2011 שורק וניג’ם-אכתילאת, 2012 א, 2012 ב, והוזמן ומומן על ידי עמותת אשלים והשירות למען הילד, המופקד על האימוץ בארץ במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. ראשית, יובא רקע על התפתחות מודל האימוץ הפתוח ועל יישומו בעולם ובארץ. לאחר מכן, יתוארו היתרונות והקשיים המרכזיים באימוץ עם קשר הכולל מפגשים של הילד עם הוריו המולידים עבור שלוש צלעות האימוץ,
    קרא עוד