ד"ר איתמר לוריא

  • ללמוד וללמד: בין ידע אוניברסלי לערכי הקהילה החרדית – בשירות צמיחתם של תלמידים הפגיעים לסיכון

    למקורות ביביליוגרפים 

    מור, פלורה 2006 . לראות את הילדים. הוצאה לאור אשלים-ג‘וינט ישראל.  

    וייסבלאי, אתי 2010. סוגיות בנושא מיצוי זכויותיהם של ילדים ובני נוער במגזר הערבי ובמגזר החרדי. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    רותם, תמר 2008. גם בני 12 כבר נפלטים לרחוב. עיתון הארץ, 22.7.2008 .  

    וורגן, יובל 2007 . מערכת החינוך במגזר החרדי – תמונת מצב. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.  

    לופו, יעקב 2003 . מפנה בחברה החרדית: הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

    יפה, אורית 2009 . סמכות פדגוגית נשית וגבולותיה: חינוך ופסיכולוגיה, טקסט ופרקטיקה בגני ילדות חרדיים. בתוך: קימי קפלן ונורית שטדלר עורכים, מנהיגים וסמכות בחברה החרדית בישראל, אתגרים וחלופות עמ‘ 31 – 56. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.  

    הילדסהימר, יהודית 2008 . ונחני באורח מישור: ציוני דרך להורים ולמחנכים בהתפתחותם הרגשית של ילדים ונוער במשפחה החרדית. פתח תקווה: הוצאת המחברת.

    Sorotzkin, B, 2002. The denial of history: Clinical implications of denying child abuse The Journal of 9 Psychohistory, Summer 2002 30/1, pp. 29–53 10 מתוך: מתחת לשטריימל – החברה החרדית בישראל. הערוץ האקדמי, מיסודה של אוניברסיטת חיפה.

    התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית – מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות פילוסופיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם.

    איך נולד הצורך? ניצנים של הכרה מאז שנת 2000 החלו אנשי מקצוע, יועצים חינוכיים, קציני ביקור סדיר קב“סים ומנהלי מוסדות חינוך של הקהילה החרדית להשתלב בתכניות התמחות והתערבויות בבתי ספר, הפועלות ברוח התפיסה החינוכית הפסיכו-סוציאלית. תכניות אלה, שהוקמו ביוזמה משותפת לאשלים-ג‘וינט ישראל ולמשרד החינוך, נועדו לפתח מומחיות בהתערבות פרטנית ומערכתית לפיתוח מסוגלות בתי הספר לחינוך מגדל עם תלמידים פגיעים לסיכון. אנשי מקצוע נוספים השתתפו בתכניות לפיתוח סגלי עבודה בהתמודדות עם מצבי לחץ וטראומה בעקבות המצב הביטחוני, שלא פסח על האוכלוסייה החרדית. ההתפתחות האישית והמקצועית שתכניות אלה מזמנות לקידום תלמידים בסיכון במערכות החינוך התגלתה כצורכי השעה במוסדות לחינוך החרדי. עם זאת, התבהר במהרה כי מלאכת ההתאמה רבה מכדי שיהיה אפשר להנהיגה במערכת החינוך החרדית רק מכוח הלמידה. לדוגמה, במסגרת שבה לא מתקיימת עבודת צוות, כיצד אפשר להרחיב את עבודת המחנכים, לאור המקום המכריע של המחנך בהרחבת העשייה החינוכית המגדלת עם תלמידים בסיכון? כמו כן, הטרמינולוגיה המקצועית לא תמיד הלמה את הלכי הרוח של הקהילה והשפה השגורה בפי המחנכים. שפה רגשית איננה מן הלקסיקון הזמין לחדר המורים החרדי. הצורך בפיתוח הזירה של העשייה החינוכית המטפחת תלמידים בסיכון תוך כדי עשייה ולמידה צמודה מרחב חינוכי חרדי היה הכרחי. כעשור לאחר מכן התמנתה אחת היועצות החינוכיות, בוגרת התכנית, כדמות מפתח הממונה על הקהילה החרדית במשרד החינוך וביקשה לקדם מענים לתלמידים בסיכון מותאמים לערכי הקהילה החרדית.
    קרא עוד
  • משא הטראומה

    בשנים האחרונות נחשפו מערכות החינוך למצבי לחץ וטראומה מתמשכים בעוצמה ותדירות שלא הכרנו כמותם בעבר. מצבי לחץ, פיגועי טרור, וחוויות קולקטיביות קשות כמו גם מלחמת לבנון השנייה והתמודדותם של תושבי הדרום עם חיים בצל פצצות הקסאם הנורות לעברם, כל אלה הפכו לחלק מהחיים בישראל. גם במדינות נוספות בעולם וביניהן ארה"ב, אירלנד, דרום אפריקה, תורכיה וספרד החשופות למצבי לחץ וטראומה, היערכות לקראת אסונות אפשריים מהווה תנאי הכרחי לתגובה נכונה של בית הספר. רבים מבתי הספר בארץ התמודדו עם אירועים קשים והפכו בעל כורחם ל"מומחים" בתחום ההתמודדות עם טראומה. נדיר למצוא בית ספר שתלמידיו או צוותו לא נפגעו באופן ישיר או עקיף במהלך השנים האחרונות. תלמידים רבים הגרים באזורי סיכון מסוימים נחשפים לאיומים יומיומיים, מה שגורם לערעור תחושת הביטחון הבסיסית. בנוסף, המראות הקשים בטלוויזיה לאחר כל פיגוע מגבירים את תחושת החרדה גם בקרב ילדים ובני נוער שלא נפגעו באופן ישיר. מצב זה מחייב התגייסות ומחויבות של צוות בית הספר בכלל ושל היועץ החינוכי בפרט.
    קרא עוד