מיכל כהן הטב

  • מרכז למשפחה – משייכות להשתלבות ולהשפעה רחבה

    למקורות ביביליוגרפים 
    גלאור, ש’  2013. מדד ההכללה של ערים בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. תל אביב: אקי”ם.
     
    ורנר, ש’  2013. עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית: מדד ההכללה inclusion של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. אקים: תל אביב.
     
    לאור, ג’, בליט-כהן, ע’, וכהן, א’  2014. תדריך הטמעת הגישה הקהילתית במחלקות לשירותים חברתיים במסגרת תכנית הרפורמה של משרד הרווחה. ירושלים.
     
    לף, י’, וריבקין, ד’  2013. מרכזים למשפחות להן ילדים ובני-נוער עם צרכים מיוחדים – מחקר הערכה, דוח ביניים – המרכז למשפחה בעכו עד לקיץ 2012. ירושלים: ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    מוסק, ע’, וכהן, א’  2015. שיקום משפחתי שלם שמ”ש עבור משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. דוח מחקר מוגש למוסד לביטוח לאומי ולג’וינט אשלים, מכללת תל חי.
     
    נאון, ד’, מורגנשטיין, ב’, שימעל, מ’, וריבליס, ג’  2000 . ילדים עם צרכים מיוחדים: הערכת צרכים וכיסוים על ידי השירותים, ג’וינט-מכון ברוקדייל.
     
    פינדלר, ל’  2011. צמיחה מאחורי הקלעים: הורים, אחאים וסבים וסבתות לילדים עם נכות. בתוך: מ’ חובב וב’ הוזמי )עורכים(, משילוב להשתלבות – אתגרים וצמיחה במעגל החייםעמ’ 227 – 258. תל אביב: רותם.
     
    קליין-יעקבי, א’ 2010. תחושת הצמיחה האישית והאושר הסובייקטיבי של אימהות לנוכח נכויות התפתחותיות שונות של ילדן – תרומתן של התקשרות, תמיכה חברתית ותחושות אשמה. חיבור לשם קבלת תואר שני בעבודה סוציאלית. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
     
    שגיב, נ’, מילשטיין, א’, ובן, א’ 2011. מיפוי מרכזים למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. ירושלים: מאיירס–ג’וינט–מכון ברוקדייל.
     
    Chamberlin, J. (1997). A working definition of empowerment. Psychiatric Rehabilitation Journal, 20(4): 1–8.
     
    Dempsey, I., & Keen, D. (2008). A review of processes and outcomes in family-centered services for children with a disability. Topics in Early Childhood Special Education, 28: 42–52.
     
    Findler, L., & Vardy, A. (2009). Psychological Growth among Siblings of Children with and without Intellectual Disabilities. Journal of Intellectual and Developmental Disabilities, 47(1): 1–12.

    משפחות לילדים עם מוגבלות מתמודדות ביום-יום עם אתגרים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן ומשאבים כלכליים. התמודדויות אלו גורמות לעִתים להתכנסות של בני המשפחה בתוך עצמה, להתרחקות מחברים ומהקהילה ולעִתים אף מבני המשפחה המורחבת. גורם נוסף לבדידות הוא התחושה של המשפחות שמצבן ייחודי ושאחרים אינם יכולים להבין אותו. אשלים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים הקימו בשנים האחרונות 11 מרכזים למשפחות, הבאים לתת מענה לכ 2,500- משפחות שלהן ילדים עם צמי”ד. בשונה מרוב השירותים הקיימים הממוקדים במתן שירות לילדים עם מוגבלות, במרכזים למשפחה מופנה הזרקור להורים, לאחים ולסבים ולקשרים ביניהם ובין הילדים עם מוגבלות. במאמר זה נראה כיצד המרכזים למשפחה, הפועלים בגישה קהילתית, נותנים מענה לסוגיה זו, יוצרים קהילה ומשפיעים על הקהילה הרחבה. הם תורמים להפגת תחושת הבדידות ומקדמים שותפויות והשפעה על הקהילה בדרכים שונות, בין היתר באמצעות קבוצות תמיכה, קבוצות הורים פעילים, פנאי והפגה, הסברה ושינוי עמדות. אנו מאמינות כי שינויים בקרב פרטים במשפחה תורמים לכלל בני המשפחה, וכי שינויים אלו משפיעים במעגלים רחבים יותר – הן על קהילת המשפחות לילדים עם מוגבלות והן על הקהילה הרחבה ביישוב.
    קרא עוד