משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

  • מרכזים למשפחה בכל מקום על המפה

    מחבר/ת: 

    המשפחה הינה מערכת אורגנית ודינמית, בה לכל פרט השפעה עליה ובד בבד הוא מושפע ממנה. לכן קיימת חשיבות מכרעת בשיתופה של כל המשפחה בכל הקשור בבניית תוכניות טיפול בילדיה. לצד זה במהלך השנים האחרונות התחדדה ההבנה בקרב אנשי מקצוע העוסקים בטיפול בילדים עם מוגבלות, לצורך במתן מענה ייחודי לכל בני המשפחה כמערכת, מעצם היותה משפחה לילד עם מוגבלות. נוסף על כך, התפתחה ההכרה בתפקידם של ההורים כשותפים לקידום ולמיצוי של זכויות ילדיהם וכן כפעילים וכמנהיגים קהילתיים בתחום זה, מתוך אמונה בעוצמתם, בסמכותם ובייחודם של ההורים. בהתאם לכך, פיתח משרד העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים יחד עם ג’וינט, אשלים את תוכנית הדגל - השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות )מרכזים למשפחות(. במרכז מתאפשר למשפחות לקבל קבוצות תמיכה,, מידע על זכויותיהם, אירועי פנאי והפגה ולהנות מבניית קהילה של משפחות ורישות חברתי. המרכז מהווה תשתית להתפתחות של קבוצות מנהיגות השותפות להפעלתו והפועלות במקביל במרחב הציבורי לשיפור השירותים בסביבתן להעלאת המודעות הציבורית ולשינוי עמדות בקהילה בנוגע לילדיהן. לאחר סיום התכנית הניסיונית בשיתוף עם ג’וינט ישראל-אשלים ולאור תרומתה למשפחות, החליטה הנהלת המשרד לאמץ את השירות, להטמיעו ולהרחיבו בכל רחבי הארץ בהובלת המחלקות לשירותים חברתיים. כיום פועלים 30 מרכזים למשפחות הנותנים שרות עבור למעלה מ- 3000 משפחות. כבר בשלב הפיילוט, החלה להתברר מורכבות מתן השירות למשפחות המתגוררות ביישובים קטנים ו/או המרוחקים ממרכזי ערים, בהם מתגוררת בד”כ קבוצה קטנה של הורים לילדים עם מוגבלות. המחשבה על שרות אזורי כמענה לכך מעלה שאלות רבות כגון: איך משמרים שירות קהילתי במרחב פיזי גדול? איך מאפשרים הנגשה מלאה למשפחות? איך מתמודדים עם השונות הגדולה הקיימת של יישובי האזור? כיצד מייצרים תחושת השתייכות ולכידות? שאלות אלו הובילו לתהליך למידה בין-מקצועית עם אנשי מקצוע בשדה העבודה, שבו נחשפנו למודלים מגוונים של מתן שירותים בראיה אזורית, כאשר המרכזיים שביניהם יוצגו להלן: מודל האגדים של 3600 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ומודל האשכולות שפותח בסיוע ג’וינט, אלכ”א )המכון למדיניות וממשל(. יום העיון “מרכזים למשפחות - בכל מקום על המפה” היה שיאו של תהליך הלמידה. הוא זימן אנשי מקצוע מהשדה לצד נציגות הורים לילדים עם מוגבלות, אשר התנסו בהפעלת שירותים אזוריים, הן על פי שני המודלים המרכזיים והן כנציגים ממועצות אזוריות, בעלי ניסיון בהתמודדות יומיומית במתן שירותים בראיה אזורית. יום זה אפשר למידה של הדומה במודלים והמפריד ביניהם, נעשה מאמץ לסמן את היתרונות והאתגרים בהפעלתם ולהצביע על המפתחות להצלחת הפעילות בשדה המקצועי. בחלקו האחרון של יום הלמידה התקיימו מעגלי שיח שבחנו תחומי פעילות מרכזיים הפועלים במרכזים למשפחות ואת יישומם בתפיסה אזורית. מסמך זה מתעד את תהליך הלמידה וכולל את התובנות אודות פיתוח שירותים חברתיים בראיה אזורית בכלל ואבני דרך בסיסיות בתהליך תכנון והקמת מרכזים למשפחות אזוריים. זהו נדבך נוסף לתדריך ההפעלה הקיים של השירות המאגד את התובנות, את הידע היישומי שנלמד בהקשר זה וכולל המלצות על הדרכים למתן מענה מיטבי ומתאים בראייה אזורית
    קרא עוד
  • אוגדן בנושא שיוויון והשתלבות של אנשים עם מוגבלות

    תחום שילוב חניכים עם מוגבלות בתנועות הנוער הופך בשנים האחרונות לעובדה קיימת, כאשר בכל התנועות משתתפים באופן פעיל חניכים עם מוגבלות. בכל תנועות הנוער פועלים בעלי התפקידים השונים ללמידה מתמדת והתמקצעות, על מנת להצליח בשילוב באופן מיטבי, ולהפוך את השילוב לנכון וטבעי לכל הנוגעים בדבר. מטרתו של אוגדן זה היא להוות בסיס לפעילות ודיון בנושא השתלבות של אנשים עם מוגבלות והעמדות כלפיהם, עבור השכבות הבוגרות וצוותי המטה. קובץ זה מאגד מאמרים מהשדה האקדמי, החברתי וההלכתי, בארץ ובעולם. המאמרים סוקרים את התפתחות המושגים מבחינה היסטורית וכן מציגים התייחסות עדכנית למושגים אלה.
    קרא עוד
  • בואו נדבר על מיניות

    כהורים, כאנשי וכנשות מקצוע אנו תוהים על תפקידנו ביצירת מרחב לשיח על מיניות, מגדר ואלימות מינית עם ילדים ונוער. בניסיון לענות על החלק מהשאלות האלה יצרנו עבורכם לומדה להקניית ידע וכלים בנושא.
    קרא עוד
  • בתי משפט קהילתיים דוח סיכום שנה תשע"ז

    שנת המשפט תשע"ז סימנה את פריצת דרך והתרחבות תכנית בתי המשפט הקהילתיים. זאת, בין היתר, בעקבות החלטת הממשלה מאוגוסט 2016 על הרחבת התכנית, אשר החלה במתכונת מצומצמת של פיילוט בשתי רשויות: באר-שבע ורמלה, לשישה בתי משפט קהילתיים שהקמתם תושלם תוך שנתיים. בהתאם להחלטה, נפתח במאי 2017 בית המשפט הקהילתי בתל-אביב-יפו. דו"ח זה, בשילוב עם הדו"חות הממוקדים של כל בית משפט קהילתי, פורס את עיקרי הפעילויות שנעשו בתכנית בתי המשפט הקהילתיים במהלכה של שנת המשפט תשע"ז ומספק הצצה להישגים המשמעותיים שהושגו במסגרתה.
    קרא עוד
  • THE RIGHT OF PEOPLE WITH DISABILITIES TO LEGAL JUSTICE: A VIEW FROM ISRAEL

    המאמר פורסם כפרק בספר Stop violence against people with disabilities בהוצאת אוניברסיטת סרקיוז, דרום אפריקה. הספר מתעד BP בתחום הנגישות לצדק מקור: Stop violence against people with disabilities at an international resource. Pretoria University Law Press
    קרא עוד
  • תת"ח: תקשורת תומכת וחליפית בשירות הצדק

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    בן משה, א’, רופמן, ל’, והבר, י’ 2011 . אנשים עם מוגבלות בישראל, מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל: מבט השוואתי רב שנתי. הוצאת משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק הליכי חקירה והעדה התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, התשס”ו– 2005 .

    ילדים ובני נוער בשירותי הרווחה. בתוך: סקירת שירותים חברתיים 2010 . משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף מחקר, תכנון והכשרה.

    לרנר, נ’ 2008. אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי: נתונים, בעיות ודרכים למתן מענה. ארגון בזכות.

    מור, ש’ 2009. בין המשגה פוליטית להכרה משפטית: חסמים במימוש זכויות אנשים עם מוגבלות, בתוך: ג’ גל, ומ’ אייזנשטדט עורכים, נגישות לצדק חברתי בישראלעמ’ 79 – 133. הוצאת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

    מרום, מ’ וחודטוב, ב’ 2006. ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון. בתוך: ד’ הורוביץ, י’ בן יהודה, ו-מ’ חובב עורכים התעללות והזנחה של ילדים בישראל עמ’ 826 – 857 . הוצאת אשלים – ג’וינט ישראל. משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2012 . אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מיום 13 בדצמבר 2006 גרסה אלקטרונית. אתר משרד המשפטים. נדלה ב 6.11.2012- מתוך: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/ThumeiShiluvKehila/Um. American Speech-Language-Hearing Association) 2004).

    Roles and responsibilities of speech-language pathologists with respect to augmentative and alternative communication: Technical report. ASHA Supplement 24, in press. Technical report. ASHA Special Interest Division 12: Augmentative and Alternative Communication (AAC).

    Bornman, J., Nelson Bryen, D., Kershaw, P., & Ldwaba, G. (2011). Reducing The Risk Of Being A Victim Of Crime In South Africa: You can tell and be haerd! Augmentive and Alternative Communication 27 (2), 117–130.

    Collier, B., McGhie-Richmond, D., & Odette, F. (2004). The Speak up Project. Reducing the risk of sexual abuse for people who use augmentative communication [electronic version]. Communication Disabilities Access Canada. Retrieved at 26.11.2012 from: www.accpc.ca/Speak_Up/SUPSummaryReport.pdf. Huer, M. B., & Yaniv, K. (2006).

    Access to Justice: An SLP’s Guide to Helping Persons with Complex Communication Needs Voice Their Case. The ASHA Leader 26 December [electronic version]. The ASHA leader. Retrieved at 26.11.2012 from: http://www.asha.org/Publications/leader/2006/061226/f061226a.htm.

    Weiss, P., Seligman-Wine, J., Lebel, T., Arzi, N., & Yalon-Chamovitz, S. (2005). A Demographic Survey of Children and Adolescents with Complex Communication Needs in Israel. Augmentative and Alternative Communication 21 (1), March, 56–66.

    דביר שם בדוי, נער עם מוגבלות כבן 17 יש לו שיתוק מוחין מלידה, לומד בבית ספר לחינוך מיוחד. הוא נוסע לבית הספר בהסעה מיוחדת ומלווה על ידי סייעת בבית הספר. כשהסייעת הצמודה שלו הבחינה בשינוי במצב רוחו, היא שאלה אותו מה קרה והוא סיפר לה שתלמיד אחר שנוסע איתו בהסעה נוגע באיבר מינו, וזו לא הפעם הראשונה. אלא שתשובתו לא הייתה מורכבת ממשפט פשוט בתשובה לשאלה פשוטה. כדי להבין מה קרה לו פתחה הסייעת את לוח התקשורת האישי שלו, מעין חוברת קטנה עם סמלים וציורים המייצגים פעולות, אנשים, מקומות וחוויות מחיי היומיום שלו, ושאלה אותו שאלות סגורות. “איך אתה מרגיש?” דביר פתח את העמוד שבו מסודרים שורות-שורות סמלים של מצב הרוח. הוא היה צריך לבחור את תשובתו מבין הסמלים שמצויים שם, הוא בחן את הסמלים ובחר בסמל של עצוב. “האם זה בגלל משהו שקרה היום?” דביר נגע בזרועו. הסייעת שלו יודעת שנגיעה בזרוע משמעה כן ונגיעה בשיער משמעה לא. “איפה זה קרה?” דביר פתח את העמוד שמכיל סמלים של מקומות והצביע על ציור של אוטובוס. לשאלה מה קרה בהסעה לא היו תשובות בלוח התקשורת של דביר. לכאורה אין סיבה שקלינאית התקשורת שלו תכניס ללוח סמל של פגיעה מינית. הסברים רצוצים בשפת גוף והיכרות מעמיקה הבהירו לסייעת שקרה משהו שדורש דיווח, ושהוא קרה יותר מפעם אחת. היא פנתה מיד ליועצת בית הספר, וזו דיווחה לעובדת סוציאלית לחוק נוער. עד לפני כמה שנים כל שיכלה העובדת הסוציאלית לעשות הוא לפנות למשפחה, לבנות בשיתוף עם בית הספר תכנית מוגנות, להפנות לטיפול.
    קרא עוד
  • תרומת התכנית להנגשה של הליכי חקירה והעדה לאנשים עם מוגבלות תקשורתית

    החל משנות ה– 90 של המאה הקודמת, חלה מהפכה חוקתית משפטית במדינת ישראל בהתייחסות לאנשים עם מוגבלויות, שבאה לידי ביטוי ראשון עם חקיקתו של חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998 . בשנת 2007 הוחל יישום חוק הליכי חקירה והעדה )התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית(, שמאפשר לילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית והפרעה התפתחותית לרבות אוטיזם להיחקר על ידי חוקרים מיוחדים מטעם השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות באגף נוער צעירים ושרותי תקון במשרד הרווחה, באופן שמונגש לצרכיהם הייחודיים. החוק, כולל גם התייחסות לצרכים של אנשים עם מוגבלות נפשית אולם קובע שאותה אוכלוסייה תמשיך להיחקר בדרך המקובלת, על ידי חוקרי משטרת ישראל. חלק מהאנשים עם מוגבלות שכלית מתמודדים גם עם מוגבלות תקשורתית מורכבת ואינם מתבטאים וורבלית; לכך נדרשו שינויים מערכתיים, תפיסתיים, מקצועיים ועיצוב שיטת עבודה חדשה בשירות. שיטת העבודה המכונה 'עבודה ב-CO ' כוללת הכנה מקדימה וחקירה בפועל של חוקר מיוחד יחד עם קלינאי תקשורת. שני אנשי מקצוע המביאים כל אחד מיומנות מקצועית ייחודית ומשרתים יחד את תהליך ההעדה והחקירה, מחוץ ובתוך חדר החקירה. שיטה זו הינה שיטה פורצת דרך בעולם ובישראל, השמה במרכז את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות תקשורתית.
    קרא עוד
  • מרכז למשפחה - מהו ?

    משפחות לילדים עם מגוון מוגבלויות מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן וכסף. התמודדות יום-יומית מורכבת זו עלולה לגרום למשפחה להתבודד ולהתכנס בתוך עצמה. השירות המשלים למשפחות נועד בראש ובראשונה לתמוך במשפחות ולחזקם בדרכים שונות ובין היתר להפגיש בין משפחות לילדים עם מוגבלות, לחלוק בהתמודדות ולהיות חלק פעיל ועוצמתי בקהילה.
    קרא עוד
  • שירות משלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    לידת ילד עם מוגבלות, או ההכרה במוגבלות הילד, מביאה בעקבותיה לא פעם להפרת האיזון במערכת המשפחתית. במקרים רבים המשפחה חווה משברים כבר בשלבים הראשונים של התמודדות עם קבלת ה”בשורה” ועם גידול הילד עם המוגבלות. המשפחות מתמודדות עם קשיים שונים ביניהם אי-ודאות, מחסור במידע, קשיים כלכליים, מצוקה רגשית, עומס, דחק, שחיקה, סטיגמה ורגשות אשם. קשיים אלה משפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על יתר הילדים במשפחה, ולעתים גם על בני משפחה נוספים. ג’וינט ישראל-אשלים, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יזמו את פיתוחו של השירות המשלים למשפחות - מרכז למשפחה. השירות פועל כיום ב 30- רשויות. בפריסה ארצית. היום, מוטמע ב 27- מרכזים הפרוסים ברחבי הארץ. השירות משלים הינו חלק ממערך השירותים החברתיים הניתנים למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות גילאי לידה עד 25 במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ומספק מענים קבוצתיים וקהילתיים. הפעלת השירות מבוססת על עקרונות הגישה הקהילתית הרואה את ההשפעה ההדדית המתקיימת בין הפרט, המשפחה והקהילה. יישומה בהפעלת השירות מאפשרת לראות את המשפחות שבהן ילד עם מוגבלות כקהילה בעלת מאפיין משותף אשר יש לסייע לה להתארגן, להתפתח ולפעול ככזו, כל זאת בשותפות עם חבריה. יצירת קהילה מיטבית עם המשפחות ועבורן עשויה לאפשר להן לשגשג, לצמוח ולקדם שיפור מתמיד ברווחתן האישית והמשפחתית. השירות פועל בשיתוף גורמים מקצועיים מגוונים מתוך הרשות המקומית כגון מחלקת החינוך, תרבות ופנאי, בריאות ומחוצה לה -שירותים ציבוריים נוספים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, ארגוני המגזר השלישי ברמה המקומית והארצית והמגזר העסקי.
    קרא עוד
  • מדריך לשילוב ילדים ונעור עם מוגבלות בתנועות נוער

    הרצון הכן לשלב חניכים עם צרכים מיוחדים בתנועות אינו מספיק. למידת התחום וליווי מקצועי, לצד הכשרה מסודרת ורציפה, יובילו לחוויית הדרכה מיוחדת ומספקת ולשילוב מוצלח. מדריך זה מיועד לבעלי תפקידים בהנהגת התנועה, לרכזי שבטים וסניפים, לרכזי שכבות וצוותי הדרכה, למדריכי קבוצות שילוב וקבוצות בהן יש חניכים המשולבים באופן פרטני ולפעילים בתפקידים השונים. המדריך מרכז עקרונות ודרכי פעולה, שלבים ותהליכים בתהליך השילוב, שאלות ותשובות לגבי שגרת ההדרכה ופעילות השיא וכולל דוגמאות מהשטח לפתרון בעיות. תפקידו של המדריך לסייע לכם בתהליך השילוב ולספק תשובות לשאלות ולאתגרים הצפויים לכם בדרך. המדריך הוא כלי בידיכם להשתלבות במשימה חינוכית ומשמעותית בתנועות.
    קרא עוד
  • ניהול מתנדבים בשירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    התנדבות הינה ביטוי בסיסי לסולידריות חברתית ושותפות חברתית. היא אבן יסוד הכרחית ליצירת חברה משלבת והיא עוסקת בצורך של בני אדם לקחת חלק בקהילתם ולהרגיש שחייהם משמעותיים גם בעיני אחרים. להתנדבות תרומה משמעותית ועמוקה, בהשפעתה על הלכידות והסולידאריות החברתית ובתרומתה לתחושת השייכות לקהילה ההתנדבות משלבת השתתפות ויוזמה ומספקת רשת של מערכות יחסים חברתיות שמחברות אנשים לקהילות שלהם- חיבור שהוא חיוני לבניית קהילות חזקות, בריאות ושמקיימות את עצמן. להתנדבות גם תפקיד חשוב במלחמה בהדרה חברתית. עבור אנשים המתמודדים עם הדרה חברתית, ההתנדבות יכולה להועיל בדרכים שונות, ביניהן בנגישות לרשתות חברתיות ובהזדמנויות להעצמה Kearney, 2003. באמצעות האחריות והמעורבות ההדדית, הבאות לידי ביטוי באקט ההתנדבותי, אנשים יכולים להתחבר בדרכים חדשות ולעיתים אף לא צפויות, לאנשים שבאים מרקע שונה משלהם או מחלקים אחרים של הקהילה Morrow, 2001 להתנדבות תועלות רבות, הן למתנדב, הן למקום והן למוטבים המקבלים את ההתנדבות. למתנדבים היא עונה על צרכים מגוונים בניהם חיברות, רכישת מיומנויות שונות, הכרות עם אוכלוסיות חדשות וקבלת הקרה על פועלתם. למקום ההתנדבות היא מאפשרת מתן מענים נוספים על ידי גיוס כוח אדם נוסף איכותי ומחויב, גיוון בכישורים ומתן פרספקטיבה חדשה ולמוטבים היא מאפשרת הכרות עם אדם שלא מחויב לך אך בוחר לסייע, מאפשר קשר עם דמות אפורמלית ועוד.
    קרא עוד
  • שילוב ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות נוער - פנקס למדריך

    צריך כל הזמן לזכור שאנחנו עובדים מול אנשים יחידים, המדריכים צריכים להכיר כל חניך ואנחנו צריכים להכיר את העולם של כל פרט... התנועה זה הפלטפורמה בה הם יכולים לפתח את המימוש העצמי שלהם, ולגרום להם לתחושת מסוגלות עצמית... יש עקרונות עבודה מנחים, אבל הפרקטיקה תיכתב עבור כל ילד בנפרד
    קרא עוד