משרד החינוך

  • אוגדן בנושא שיוויון והשתלבות של אנשים עם מוגבלות

    תחום שילוב חניכים עם מוגבלות בתנועות הנוער הופך בשנים האחרונות לעובדה קיימת, כאשר בכל התנועות משתתפים באופן פעיל חניכים עם מוגבלות. בכל תנועות הנוער פועלים בעלי התפקידים השונים ללמידה מתמדת והתמקצעות, על מנת להצליח בשילוב באופן מיטבי, ולהפוך את השילוב לנכון וטבעי לכל הנוגעים בדבר. מטרתו של אוגדן זה היא להוות בסיס לפעילות ודיון בנושא השתלבות של אנשים עם מוגבלות והעמדות כלפיהם, עבור השכבות הבוגרות וצוותי המטה. קובץ זה מאגד מאמרים מהשדה האקדמי, החברתי וההלכתי, בארץ ובעולם. המאמרים סוקרים את התפתחות המושגים מבחינה היסטורית וכן מציגים התייחסות עדכנית למושגים אלה.
    קרא עוד
  • תת"ח: תקשורת תומכת וחליפית בשירות הצדק

    מחבר/ת: 
    למקורות ביביליוגרפים 

    בן משה, א’, רופמן, ל’, והבר, י’ 2011 . אנשים עם מוגבלות בישראל, מוגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל: מבט השוואתי רב שנתי. הוצאת משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חוק הליכי חקירה והעדה התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, התשס”ו– 2005 .

    ילדים ובני נוער בשירותי הרווחה. בתוך: סקירת שירותים חברתיים 2010 . משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אגף מחקר, תכנון והכשרה.

    לרנר, נ’ 2008. אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי: נתונים, בעיות ודרכים למתן מענה. ארגון בזכות.

    מור, ש’ 2009. בין המשגה פוליטית להכרה משפטית: חסמים במימוש זכויות אנשים עם מוגבלות, בתוך: ג’ גל, ומ’ אייזנשטדט עורכים, נגישות לצדק חברתי בישראלעמ’ 79 – 133. הוצאת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

    מרום, מ’ וחודטוב, ב’ 2006. ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון. בתוך: ד’ הורוביץ, י’ בן יהודה, ו-מ’ חובב עורכים התעללות והזנחה של ילדים בישראל עמ’ 826 – 857 . הוצאת אשלים – ג’וינט ישראל. משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2012 . אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מיום 13 בדצמבר 2006 גרסה אלקטרונית. אתר משרד המשפטים. נדלה ב 6.11.2012- מתוך: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/ThumeiShiluvKehila/Um. American Speech-Language-Hearing Association) 2004).

    Roles and responsibilities of speech-language pathologists with respect to augmentative and alternative communication: Technical report. ASHA Supplement 24, in press. Technical report. ASHA Special Interest Division 12: Augmentative and Alternative Communication (AAC).

    Bornman, J., Nelson Bryen, D., Kershaw, P., & Ldwaba, G. (2011). Reducing The Risk Of Being A Victim Of Crime In South Africa: You can tell and be haerd! Augmentive and Alternative Communication 27 (2), 117–130.

    Collier, B., McGhie-Richmond, D., & Odette, F. (2004). The Speak up Project. Reducing the risk of sexual abuse for people who use augmentative communication [electronic version]. Communication Disabilities Access Canada. Retrieved at 26.11.2012 from: www.accpc.ca/Speak_Up/SUPSummaryReport.pdf. Huer, M. B., & Yaniv, K. (2006).

    Access to Justice: An SLP’s Guide to Helping Persons with Complex Communication Needs Voice Their Case. The ASHA Leader 26 December [electronic version]. The ASHA leader. Retrieved at 26.11.2012 from: http://www.asha.org/Publications/leader/2006/061226/f061226a.htm.

    Weiss, P., Seligman-Wine, J., Lebel, T., Arzi, N., & Yalon-Chamovitz, S. (2005). A Demographic Survey of Children and Adolescents with Complex Communication Needs in Israel. Augmentative and Alternative Communication 21 (1), March, 56–66.

    דביר שם בדוי, נער עם מוגבלות כבן 17 יש לו שיתוק מוחין מלידה, לומד בבית ספר לחינוך מיוחד. הוא נוסע לבית הספר בהסעה מיוחדת ומלווה על ידי סייעת בבית הספר. כשהסייעת הצמודה שלו הבחינה בשינוי במצב רוחו, היא שאלה אותו מה קרה והוא סיפר לה שתלמיד אחר שנוסע איתו בהסעה נוגע באיבר מינו, וזו לא הפעם הראשונה. אלא שתשובתו לא הייתה מורכבת ממשפט פשוט בתשובה לשאלה פשוטה. כדי להבין מה קרה לו פתחה הסייעת את לוח התקשורת האישי שלו, מעין חוברת קטנה עם סמלים וציורים המייצגים פעולות, אנשים, מקומות וחוויות מחיי היומיום שלו, ושאלה אותו שאלות סגורות. “איך אתה מרגיש?” דביר פתח את העמוד שבו מסודרים שורות-שורות סמלים של מצב הרוח. הוא היה צריך לבחור את תשובתו מבין הסמלים שמצויים שם, הוא בחן את הסמלים ובחר בסמל של עצוב. “האם זה בגלל משהו שקרה היום?” דביר נגע בזרועו. הסייעת שלו יודעת שנגיעה בזרוע משמעה כן ונגיעה בשיער משמעה לא. “איפה זה קרה?” דביר פתח את העמוד שמכיל סמלים של מקומות והצביע על ציור של אוטובוס. לשאלה מה קרה בהסעה לא היו תשובות בלוח התקשורת של דביר. לכאורה אין סיבה שקלינאית התקשורת שלו תכניס ללוח סמל של פגיעה מינית. הסברים רצוצים בשפת גוף והיכרות מעמיקה הבהירו לסייעת שקרה משהו שדורש דיווח, ושהוא קרה יותר מפעם אחת. היא פנתה מיד ליועצת בית הספר, וזו דיווחה לעובדת סוציאלית לחוק נוער. עד לפני כמה שנים כל שיכלה העובדת הסוציאלית לעשות הוא לפנות למשפחה, לבנות בשיתוף עם בית הספר תכנית מוגנות, להפנות לטיפול.
    קרא עוד
  • בואו נדבר על מיניות

    כהורים, כאנשי וכנשות מקצוע אנו תוהים על תפקידנו ביצירת מרחב לשיח על מיניות, מגדר ואלימות מינית עם ילדים ונוער. בניסיון לענות על החלק מהשאלות האלה יצרנו עבורכם לומדה להקניית ידע וכלים בנושא.
    קרא עוד
  • THE RIGHT OF PEOPLE WITH DISABILITIES TO LEGAL JUSTICE: A VIEW FROM ISRAEL

    המאמר פורסם כפרק בספר Stop violence against people with disabilities בהוצאת אוניברסיטת סרקיוז, דרום אפריקה. הספר מתעד BP בתחום הנגישות לצדק מקור: Stop violence against people with disabilities at an international resource. Pretoria University Law Press
    קרא עוד
  • תרומת התכנית להנגשה של הליכי חקירה והעדה לאנשים עם מוגבלות תקשורתית

    החל משנות ה– 90 של המאה הקודמת, חלה מהפכה חוקתית משפטית במדינת ישראל בהתייחסות לאנשים עם מוגבלויות, שבאה לידי ביטוי ראשון עם חקיקתו של חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998 . בשנת 2007 הוחל יישום חוק הליכי חקירה והעדה )התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית(, שמאפשר לילדים, בני נוער, צעירים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית והפרעה התפתחותית לרבות אוטיזם להיחקר על ידי חוקרים מיוחדים מטעם השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות באגף נוער צעירים ושרותי תקון במשרד הרווחה, באופן שמונגש לצרכיהם הייחודיים. החוק, כולל גם התייחסות לצרכים של אנשים עם מוגבלות נפשית אולם קובע שאותה אוכלוסייה תמשיך להיחקר בדרך המקובלת, על ידי חוקרי משטרת ישראל. חלק מהאנשים עם מוגבלות שכלית מתמודדים גם עם מוגבלות תקשורתית מורכבת ואינם מתבטאים וורבלית; לכך נדרשו שינויים מערכתיים, תפיסתיים, מקצועיים ועיצוב שיטת עבודה חדשה בשירות. שיטת העבודה המכונה 'עבודה ב-CO ' כוללת הכנה מקדימה וחקירה בפועל של חוקר מיוחד יחד עם קלינאי תקשורת. שני אנשי מקצוע המביאים כל אחד מיומנות מקצועית ייחודית ומשרתים יחד את תהליך ההעדה והחקירה, מחוץ ובתוך חדר החקירה. שיטה זו הינה שיטה פורצת דרך בעולם ובישראל, השמה במרכז את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות תקשורתית.
    קרא עוד
  • מדריך לשילוב ילדים ונעור עם מוגבלות בתנועות נוער

    הרצון הכן לשלב חניכים עם צרכים מיוחדים בתנועות אינו מספיק. למידת התחום וליווי מקצועי, לצד הכשרה מסודרת ורציפה, יובילו לחוויית הדרכה מיוחדת ומספקת ולשילוב מוצלח. מדריך זה מיועד לבעלי תפקידים בהנהגת התנועה, לרכזי שבטים וסניפים, לרכזי שכבות וצוותי הדרכה, למדריכי קבוצות שילוב וקבוצות בהן יש חניכים המשולבים באופן פרטני ולפעילים בתפקידים השונים. המדריך מרכז עקרונות ודרכי פעולה, שלבים ותהליכים בתהליך השילוב, שאלות ותשובות לגבי שגרת ההדרכה ופעילות השיא וכולל דוגמאות מהשטח לפתרון בעיות. תפקידו של המדריך לסייע לכם בתהליך השילוב ולספק תשובות לשאלות ולאתגרים הצפויים לכם בדרך. המדריך הוא כלי בידיכם להשתלבות במשימה חינוכית ומשמעותית בתנועות.
    קרא עוד
  • שילוב ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות נוער - פנקס למדריך

    צריך כל הזמן לזכור שאנחנו עובדים מול אנשים יחידים, המדריכים צריכים להכיר כל חניך ואנחנו צריכים להכיר את העולם של כל פרט... התנועה זה הפלטפורמה בה הם יכולים לפתח את המימוש העצמי שלהם, ולגרום להם לתחושת מסוגלות עצמית... יש עקרונות עבודה מנחים, אבל הפרקטיקה תיכתב עבור כל ילד בנפרד
    קרא עוד