יורם לביא

  • עסקים חברתיים כחלוצי ההווה והמחר בישראל

    למקורות ביביליוגרפים 
    בן-גוריון, ד’ (1951). חזון ודרך. תל אביב: עם עובד.
    גדרון, ב’ ואבו, ע’ (2014). עסקים חברתיים בישראל. חיפה: אחווה.
    גדרון, ב’, בר, מ’ וכץ, ח’ (2003). המגזר השלישי בישראל: בין מדינת רווחה
    לחברה אזרחית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
    Salamon, L (ed)(2014). The New Frontiers of Philanthropy. Oxford
    .University Press

    מפגש חברתי מנומנם בין כמה סטארטאפיסטים תל-אביביים התעורר לא מזמן לחיים, כאשר לחלל החדר נזרקה שאלה מסקרנת: “האם הרצל היה סטארטאפיסט? ומה לגבי בן-גוריון – האם אפשר לקרוא לו יזם חברתי?”. היזמים בחדר, חלקם כבר עם אקזיט ראשון מאחוריהם, נחלקו בדעותיהם. בעוד חלק ראו בהרצל ובבן-גוריון יזמים חברתיים מהמעלה הראשונה, מתוקף היותם בעלי חזון חברתי-מדיני דיסרפטיבי ביחס למצב הקיים, סברו אחרים כי אין לערבב בין יזמות עסקית למדינאות וחזון חברתי. לצערנו, את הרצל ובן-גוריון עצמם כבר לא ניתן לשאול על כך, אבל ניתוח נקודות מפתח באתוס החלוצי שעליו קמה מדינת ישראל, עשוי להעלות כמה מסקנות מעניינות. לרגל 70 שנה לייסוד מדינת ישראל, ברצוננו לסקור את ההתפתחות של מושג ה”חלוץ” לאורך זמן ולטעון כי החלוציות הישראלית שינתה את פניה מתקופת בן-גוריון ונדמה כי בכל דור ודור קיבלה משמעות אחרת...
    קרא עוד