חגית קליבנסקי

  • שירותי פנאי לילדים ולבני נוער עם מוגבלות: מחקירת המצוי להכרת הרצוי

    למקורות ביביליוגרפים 

    מקורות

    גילור, א’, קליבנסקי, ח’ וכפיר, ד’ (2015). פעילויות פנאי של נוער עם מוגבלויות
    – תמונת מצב בישראל. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית,  כ”ג(42),79–61. 
    דו”ח הוועדה לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות (1997).
    ירושלים. נדלה מתוך:https://goo.gl/Tqf3qR. 
    היוש, ט’ (2007). הלכו לחפש אתונות ומצאו מלוכה: מוטיבציות לצריכה של “פנאי
    רציני” ומשמעותן בחברה בת-זמננו. עבודה לתואר “דוקטור לפילוסופיה”.
    אוניברסיטת חיפה.
    היוש, ט’, ווגל, ג’ וגינדי, ש’ (2010). “סל-גל״ – לשילוב בני נוער עם וללא מוגבלויות
    במשחק כדורסל בכיסאות גלגלים. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי מינהל
    המחקר והתכנון והאגף לפיתוח שירותים.
    ורנר, ש’ וגלאור ש’ (2013) מדד ההכללה (iInclusion) של אנשים עם מוגבלות 
    שכלית בחברה הישראלית. תל אביב: אקי”ם. נדלה מתוך:
    יאיר, ג’ (2006). מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עוצמת ההשפעה החינוכית
    (עמ’ 193-214). בני ברק: ספריית הפועלים–הקיבוץ המאוחד. – 
    כהן, א’ (2008). בדיקת הקשר בין אווירה משפחתית ותקווה הורית להשתתפותם
    של ילדים ומתבגרים עם פיגור שכלי בגילי 10-21 . עבודת גמר לתואר 
    “מוסמך”, החוג לרפוי בעיסוק אוניברסיטת תל-אביב.
    ליבליך, ע’, תובל-משיח ר’ וזילבר, ת’ (2010). בין השלם לחלקיו, ובין תוכן לצורה.
    בתוך ל’ קסן ומ’ קרומר-נבו (עורכות), שיטות לניתוח נתונים איכותניים (עמ’ 21-42)
    באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
    קובי, ק’, בועז, מ’ וזייגר-קובר, מ’ (2016). “כנפיים של קרמבו”: מודל לשילוב –
    מתפיסה חינוכית לגישה מקצועית, עט השדה, 17, 162–148.
    קליבנסקי, ח’ (2016). שילוב ‘האחר’: שילוב חניכים עם צרכים מיוחדים בתנועת
     הצופים, סוגיות בחינוך מיוחד ושיקום, 28 ,72–52 .
    רייטר, ש’, טלמור, ר’ והוצלר, י’ (2004). פעילות גופנית מכלילה. ירושלים: המוסד
    לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון.
    שקדי, א’ (2003). מלים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. תל
    אביב: רמות.
    Anaby, D., Hand, C., Bradley, L., Direzze, B., Forhan, M., Digiacomo
    A., Law, M. et al. (2013). The effect of the environment on
    participation of children and youth with disabilities: A scoping
    review. Disability and Rehabilitation, 35(19), 1589–1598. DOI:
    10.3109/09638288.2012.748840.
    Badia, M., Orgaz, B. M., Verdugo, M. A., Ullán, A. M., & Martínez, M
    M. (2011). Personal factors and perceived barriers to participation
    in leisure activities for young and adults with developmental
    disabilities. Research in Developmental Disabilities, 32(6), 2055
    2063. DOI: 10.1016/j.ridd.2011.08.007.
    Beresford, B. (1994). Resources and strategies: How parents cope
    with the care of a disabled child. Journal of Child Psychology
    and Psychiatry, 35, 171–209. DOI: 10.1111/j.1469-7610.1994
    tb01136.x.
    Bosse, I. K., & Westermann, I. (2016). Inclusive leisure activities
    Necessary skills for professionals. An exploratory study
    International Journal of Technology and Inclusive Education
    IJTIE), 5(1), 794–802).
    Buttimer, J., & Tierney, E. (2005). Patterns of leisure participation
    among adolescents with a mild intellectual disability. Journal of
    Intellectual Disabilities, 9(1), 25–42
    Bult, M. K., Verschuren, O., Jongmans, M. J., Lindman, E., & Ketelaar
    M. (2011). What influences participation in leisure activities of
    children and youth with physical disabilities? A systematic review
    :Research in Developmental Disabilities, 32(5), 1521–1529. DOI
    10.1016/j.ridd.2011.01.045.
    Dahan-Oliel, N., Shikako-Thomas, K., & Majnemer, A. (2012). Quality of
    life and leisure participation in children with neuro-developmental
    disabilities: A thematic analysis of the literature. Quality of Life
    Research, 21, 427–439. DOI: 10.1007/s11136-011-0063-9
    ECOSOC (2005). Further Promotion of Equalization of Opportunities
    by, for and with Persons with Disabilities and Protection of their
    :Human Rights. Retrieved from
    Engel-Yeger, B., Jarus, T., Anaby, D., & Law, M. (2009). Differences
    in patterns of participation between youths with cerebral palsy
    and typically developing peers. American Journal of Occupational
    .Therapy, 63(1), 96–104
    European Commission (2010). The Specific Risks of Discrimination
    against Persons in Situations of Major Dependence or with
    Complex Needs. Brussels. Retrieved from: http://ec.europa.eu
    danmark/documents/alle_emner/sociale/101115_bilag_en.pdf
    Garton, A. F., Harvey, R., & Price, C. (2004). The influence of perceived
    family environment on adolescent leisure participation. Australian
    .Journal of Psychology, 56(1), 18–24
    :Hitchcock, G., & Hughes, D. (1989). Research and the Teacher
    ,Qualitative Introduction to School Based Research. London
    .Routledge
    .(Jarus, T., Lourie-Gelberg, Y., Engel-Yeger, B., & Bart, O. (2011
    Participation patterns of school-aged children with and without
    .DCD. Research in Developmental Disabilities, 32(4), 1323–1331
    .DOI: 10.1016/j.ridd.2011.01.033; 10.1016/j.ridd.2011.01.033
    Kampert, A. L., & Goreczny, A. J. (2007). Community involvement and
    socialization among individuals with mental retardation. Research
    .in Developmental Disabilities, 28, 278–286
     & King, G., Law, M., King, S., Hurley, P., Hanna, S., Kertoy, M
    Rosenbaum, P. (2007). Measuring children’s participation in
    recreation and leisure activities: Construct validation of the CAPE
    :and PAC. Child: Care, Health and Development, 33(1), 28–39. DOI
    10.1111/j.1365-2214.2006.00613.x.
    King, G., Law, M., Hanna, S., King, S., Hurley, P., Rosenbaum, P., Kertoy
    M., & Petrenchik, T. (2006). Predictors of leisure and recreation
    participation with children with physical disabilities: A structural
    234-equation modeling analysis. Children’s Health Care, 35(3), 209
    . DOI: 10.1207/s15326888chc3503_2.
    Mahoney, J. L., Larson, R. W., Eccles, J. S., & Lord, H. (2005). Organized
    activities as developmental contexts for children and adolescents.
    In J. L. Mahoney, R. W. Larson & J. S. Eccles (Eds.). Organized
    Activities as Contexts of Development: Extracurricular
    (22-3.Activities, After School and Community Programs (pp
     Mahwah, New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates
    .DOI: 10.4324/9781410612748
    :Majnemer, A. (2009). Promoting participation in leisure activities
    Expanding role for pediatric therapists. Physical & Occupational
    .Therapy in Pediatrics, 29, 1–5
    Meyers, L., Davis-Jones, C. S., & Botting, N. (2011). “A place where
    I can be me”: A role for social and leisure provision to support
    young people with language impairment. International Journal of
    :Language and Communication Disorders, 46(6), 739–750. DOI
    10.1111/j.1460-6984.2011.00048.x
    Miller, K. D., Schleien, S. J., & Bowens, F. (2010). Support staff as an
    essential component of inclusive recreation services. Therapeutic
    Recreation Journal, 44, 35–49.
    Piskur, B., Beurskens, A. J., Jongmans, M. J., Ketelaar, M., & Smeets, R.
    J. (2015). What do parents need to enhance participation of their
    school-aged child with a physical disability? A Cross-Sectional
    ,Study in the Netherlands. Child: Care, Health and Development
    41, 84–92.
    Raymore, L. A. (2002). Facilitators to Leisure. Quality of Life Research
    34(1), 37–51.
    Schleien S. J., Miller, K. D., Walton, G., & Pruett, S. (2014). Parent
    perspectives of barriers to child participation in recreational
    activities. Therapeutic Recreation Journal, 48(1), 61–73.
    Seidman, I. E. (1991). Interviewing as Qualitative Research: A Guide
    :for Researchers in Education and the Social Sciences. New York
    Teachers College Press.
    Shields, N., & Synnot, A. (2016). Perceived barriers and facilitators
    to participation in physical activity for children with disability: A
    -qualitative study. BMC Pediatrics 16(1): 9. DOI: 10.1186/s12887
    016-0544-7.
    Soffer, M., & Almog-Bar, M. (2016). Therapy or human right? the
    meaning of recreation for children and youth with disabilities in the
    ,Krembo Wings” youth Movement. Disability and Health Journal"
    9(3), 399–405. DOI: 10.1016/j.dhjo.2016.04.001
    Solish, A., Perry, A., & Minnes, P. (2009). Participation of children
    with and without disabilities in social, recreational, and leisure
    ,activities. Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities
    23, 226–236.
    ,Stake, R. E. (1995). The Art of Case Study Research. Thousand Oaks
    .CA: Sage Publications
    Stebbins, R. A. (1997). Casual leisure: A conceptual statement. Leisure
    .Studies, 16, 17–25. DOI: 10.1080/026143697375485
    Stebbins, R. A. (2007). Serious Leisure: A Perspective for our Time.
    New Brunswick, New Jersey: Transaction.
    :Strauss, A., & Corbin, J. (1990). Basics of Qualitative Research
    Grounded Theory Procedures and Techniques. Newbury
    .Park, CA: Sage
    .Tonkin, B. L., Ogilvie, B. D., Greenwood, S. A., Law, M. C., & Anaby, D
    R. (2014). The participation of children and youth with disabilities
    in activities outside of school: A scoping review. The Canadian
    Journal of Occupational Therapy, 81(4), 226–236.
    ,.Whiteneck, G. G., Harrison-Felix, C. L., Mellick, D. C., Brooks, C. A
    Charlifue, S. B., & Gerhart, K. A. (2004). Quantifying environmental
    factors: A measure of physical, attitudinal, service, productivity, and
    policy barriers. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation
    85, 1,324–1,335. Retrieved from: http://www.archives-pmr.org/
    article/S0003-9993(04)00007-3/pdf.
    Wilhite, B., Martin, D., & Shank, J. (2016). Facilitating physical
    activity among adults with disabilities. Therapeutic Recreation
    Journal, 50(1), 33–54.
    (WLRA World Leisure & Recreation Association (Organization
    (2001). World leisure and recreation association international
    position statement on leisure education and populations
    of special needs. Leisure Sciences, 23(4), 293–297. DOI:
    10.1080/01490400152809133.
     

    הידע המחקרי הקיים בתחום הפנאי לילדים ולנוער עם מוגבלות בעולם הוא מועט, ובישראל – עוד פחות. הפנאי, למדנו מן הספרות (היוש, 2007 ; יאיר, Stebbins, 1997, 2007 ;2006) הוא רכיב חשוב באיכות החיים של כל פרט. להשתתפות בפעילויות פנאי תרומה בהקשר אישי וחברתי בתחומי חיים שונים, כגון פיתוח מיומנויות אישיות, קשרי חברוּת, שיפור הדימוי העצמי ותחושת מסוגלות, כישורים חברתיים, הנאה ועוד. על אחת כמה וכמה, חשיבותו רבה עבור אוכלוסייה החווה קשיים רבים ומורכבים בהשתתפות בפעילויות פנאי קיימות. מן הספרות עולה כי במדינות רבות בעולם הולך ומתפתח העיסוק בפנאי של אוכלוסיית הילדים והנוער עם מוגבלות ומשמעותו החינוכית-חברתית מעמיקה. למרות זאת, כאמור, בישראל הנושא נחקר אך מעט. כנשות חינוך ביקשנו ללמוד על התחום בכלל ובישראל בפרט במטרה לתרום לא רק לידע, אלא גם לעשייה שיש לגזור ממנו. יתר על כן, מצאנו עצמנו שוקדות על כתיבת שורות אלה כאשר ברקע מאבקם המתמשך של הנכים בישראל למול קובעי המדיניות, מה שמגביר את החשיבות של העלאת המודעות לנושא ואת הצורך בקביעת מדיניות...
    קרא עוד