רונלי פארן-רותם

  • מעורבות הורים בלימודי ילדיהם בהקשר הבית-ספרי: הֶקשרים היסטוריים וחברתיים- תרבותיים בישראל ומבט קדימה

    למקורות ביביליוגרפים 
    אדלר, ח’ וסבר, ר’ (1984). סיכוי ורקע: קווים לניתוח ולתכנון טיפוח החינוך.
    ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים.
    דולב, ט’ ובן רבי, ד’ (2002). האמנה בדבר זכויות הילד: עקרונות ויישומם בישראל.
    ביטחון סוציאלי, 63, 131-153.
    נוי, ב’ (2017). שלושה לטנגו: יחסי הורים – בית ספר בראייה היסטורית וסוציולוגית.
    שותפים: על יחסי הורים–בית ספר (עמ' 7-16). ירושלים: מכון אבני ראשה. 
    נדלה מתוך:
    three_to_tango.aspx
     סבירסקי, ש’ (2009). מה לחינוך ולתקציב המדינה? אלפיים, 34 ,42–19.
    עפרים, י’ (2014). דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים
    והשפעתן על התלמיד המתבגר, סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת
    הוועדה “בין בית ספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה”,
    היזמה למחקר יישומי בחינוך. מתוך האתר ליזמה למחקר ישומי בחינוך.
    נדלה מתוך:
    פייטלסון, ד’ (1969). בית-הספר ובית ההורים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
    פלד, א’ (1976). החינוך בישראל בשנות השמונים. ירושלים: משרד החינוך
    והתרבות.
    פלטי, ג׳ (2014). השלכות המרחק התרבותי והחברתי בין בית הספר להורים
    על הקשרים שבין ההורים לבית הספר ועל התפוקות החינוכיות של ילדים
    ומתבגרים. , סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הוועדה “בין בית ספר
    למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה”, היזמה למחקר יישומי
    בחינוך. מתוך האתר ליזמה למחקר ישומי בחינוך. נדלה מתוך:
    פרידמן, י’ (1990). בית הספר הקהילתי: תאוריה ומעשה. ירושלים: מאגנס,
    האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון סאלד.
    פרידמן, י’ (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל: חומר רקע עבודת היזמה
    למחקר יישומי בחינוך. נדלה מתוך:
    פרידמן, י’ (2011). יחסי בית-ספר–הורים בישראל. עיונים במינהל ובארגון החינוך,
    .267–237 ,32
    רבינוביץ’, מ’ (2017). שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. מוגש
    לוועדה לזכויות הילד. אתר הכנסת. מרכז המחקר והמידע. נדלה מתוך:
    רואר–סטריאר, ד’ (2010). יחסי משפחה-מסגרת חינוך בראייה רב-תרבותית.
    אתר היזמה למחקר יישומי בחינוך – חומרי רקע. נדלה מתוך:
    שכטמן, צ׳ ובושריאן, ע׳ (עורכים) (2015). בין הורים למורים בחינוך העל-יסודי,
    ירושלים, היזמה למחקר יישומי בחינוך. ירושלים, האקדמיה הלאומית
    הישראלית למדעים.
     
    ?Auerbach, S. (2012). Introduction: Why leadership for Partnerships
    in: School Leadership for Authentic Family and Community
    Partnerships (pp. 15–21). Routledge.
    Bar-Yosef, R. W. (2001). Children of two cultures: Immigrant children
    from Ethiopia in Israel. Journal of Comparative Family Studies,
    32(2), 231–246.
    Carter, R., & Wojtkiewicz, R. (2000). Parental involvement with
    ?adolescents' education: Do daughters or sons get more help
    Adolescence, 35(137), 29–44.
    Carter ,R & ,.Wojtkiewicz ,R .(2000) .Parental involvement with
    adolescents ’education :Do daughters or sons get more help?
    Adolescence.44–29 ,(137)35 ,
    Combs-Orme, E., Wilson, E., Cain, D., & Page, T. (2003). Contextbased
    parenting in infancy: Background and conceptual issues.
    Adolescent Social Work, 20(6), 437–472
    Day, R., & Padilla-Walker, L. (2009). Mother and father
    connectedness and involvement during early adolescence. Journal
    of Family Psychology, 23(6), 900–904.
    Desforges, C., & Abouchaar, A. (2002). The Impact of Parental
    Involvement, Parental Support and Family Education on Pupil
    Achievements and Adjustment: A Literature Review. Nottingham:
    Queen’s Printer.
    Epstein, J. (1987). Parent involvement what research says to
    administrators. Education and Urban Society, 19(2), 119–136.
    Epstein, J. (1992). School and Family Partnerships. Report No. 6.
    Baltimore: Center On Families, Communities, Schools, And
    Children’s Learning, Publications, The Johns Hopkins University.
    Epstein, J. (2011) School, Family, and Community Partnerships.
    Boulder: Westview Press.
    Fan, W., & Williams, C. (2010). The effects of parental involvement
    on students’ academic self-efficacy, engagement and intrinsic
    motivation. Educational Psychology, 30(1), 53–74.
    Goodwin, B. (2017). The power of parental expectations. Educational
    Leadership, 75(1), 80–81. Retrieved from:
    sept17/vol75/num01/The-Power-of-Parental-Expectations.aspx
    Henderson, A., & Mapp, K. (2002). A New Wave of Evidence the
    Impact of School, Family, and Community Connections on Student
    Achievement. Austin: National Center for Family and Community
    Connections with Schools.
    Hill, N. (2010). Culturally-based worldviews, family processes, and
    (family-school interactions. In S. Christenson & A. Reschly (Eds.
    Handbook of School-Family Partnerships (pp. 101–127). New
    York: Routledge.
    Hill, N., & Tyson, D. (2009). Parental involvement in middle school:
    A meta-analytic assessment of the strategies that promote
    achievement. Developmental Psychology, 45(3), 740–755.
    Hoover-Dempsey, K., & Sandler, H. (1997). Why do parents become
    involved in their children’s education? Review of Educational
    Research, 67(1), 3–42.
    Fisher, Y. (2016). Multi-dimensional perception of parental involvement.
    Universal Journal of Educational Research, 4(2), 457–463.
    Jaynes, W. H. (2010). The salience of the subtle aspects of parental
    involvement and encouraging that involvement implication for
    school-based programs. Teachers College Record, 112(3), 747–
    774.
    Joussemet, M., Landry, R., & Koestner, R. (2008). A self-determination
    theory perspective on parenting. Canadian Psychology, 49, 194–
    200.
    Lee, J. S., & Bowen, N. K. (2006). Parent involvement, cultural capital,
    and the achievement gap among elementary school children.
    American Educational Research Journal, 43(2), 193–218.
    (Moroni ,S ,.Dumont ,H ,.Trautwein ,H ,.Niggli ,A & ,.Baeriswy ,F.(2015.
    The need to distinguish between quantity and quality in research
    on parental involvement :the example of parental help with
    homework .The Journal of Educational Research, 108(5), 417–431.
    Pomerantz, E., Moorman, E., & Litwack, S. (2007). The how, whom,
    and why of parents’ involvement in children’s academic lives:
    More is not always better. Review of Educational Research, 77,
    373–410.
    Reschly, A., & Christenson, S. (2012). Moving from ‘’Context Matters’’
    to engaged partnerships with families. Journal of Educational and
    Psychological Consultation, 22, 62–78.
    Robinson, K., & Harris, A. (2014). The Broken Compass. London:
    Harvard University Press.
    Seginer, R. (2006). Parents’ educational involvement: A developmental
    ecology perspective. Parenting, 6(1), 1–48.
    Slowiaczek, M., & Grolnick, W. (1994). Parents’ involvement in
    children’s schooling: A multidimensional conceptualization and
    motivational model. Child Development, 65(1), 237–252.
     

    הקדמה מערכת החינוך בישראל מתמודדת בשנים אלו עם שתי תופעות הפוכות של מעורבות הורית בבית הספר – מצד אחד הורים המעורבים באופן אינטנסיבי בנעשה בבית הספר מתוך מטרה לשנות את התנהלותו; ומצד אחר – הורים, בדרך כלל מקבוצות מיעוט תרבותי, עולים חדשים או ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שקולם לא נשמע בבית הספר כלל והמורים מתקשים להיות איתם בקשר פרו-אקטיבי. מטרת המאמר היא להציג את סוגיית מעורבות ההורים לאורך השנים ומתוך ההקשרים ההיסטוריים, כדי להבהיר שיש כיום הזדמנויות לבניית קשרים משמעותיים בין המשפחות לבתי הספר. הזדמנויות אלו שואבות את כוחן מהתפתחות התפיסות לגבי קשרי משפחה–בית ספר, ומבטאות הסתמכות על המגוון התרבותי ועל מקומם המתאים של כל המעורבים בברית החינוכית – ההורים, בית הספר והתלמידים...
    קרא עוד